../images/Emo16.gifלזכר חללי צה"ל,כוחות הבטחון ונפגעי הטרור
הו אלוהים, כמה עצוב הוא היום הזה ואם לי כל כך עצוב כל כך כל כך אז בטח משפחות שכולות חוות כואב זה יום יום לילה לילה. הו אלוהים, איך אפשר להכיל את כל הצער והכאב הנורא הזה שבאובדן יקירים שמתו בפעולות איבה מלחמות פיגועים סיכסוכי עמים? חושבת על כך שמאוד מפחיד ללדת ולגדל ילדים במדינת ישראל שנתונה כל הזמן תחת איום קיומי מתמיד חשבתי על זה היום, האם יש עוד אמהות במקומות אחרים בעולם שחוששות להביא ילדים לעולם בארצן? מיד נזכרתי במדינות אפריקה הנתונות בבצורת וברעב נוראי ועוד מקומות קשים אחרים וקצת נכנסתי לפרופורציות... ובכל זאת, אני בטוחה שכל אם בישראל שיולדת בן מתגנב לה פחד ללב משהו שהיא תדחיק כל החיים ולא תיתן לו לצוץ ולצוף...
יום קשה ועצוב כל כך כבר אתמול אחרה"צ הרגשתי איך מתגנב לאיטו העצב המרמז על בואו של יום הזיכרון ואני שומעת את בתי מתאמנת לטקס שמחר היא תופיע בו בבית הספר ואני שרה איתה את השירים והדמעות לא מפסיקות לרדת על הלחי והקול רועד ואני תוהה איך אחזיק מעמד מחר בטקס כשאצפה בה?....
אלוהים יקר, אם אפשר היה להקל על הכאב לפוגג את הצער להחזיר את הגלגל לאחור....
שמור נא אלוהים על נשמות הנופלים
יהי זיכרם ברוך
מי יתן, ולעולם לא יתווסף עוד שם לרשימת הנופלים....