מאחורי השירים- לזכרו של יצחק רבין

../images/Emo16.gifמאחורי השירים- לזכרו של יצחק רבין../images/Emo16.gif

יום הזיכרון לרצח ראש-הממשלה ושר הבטחון יצחק רבין ז"ל
לפני 13 שנים, במוצאי השבת שהיתה ב-4 בנובמבר 1995, אור לי"ב בחשוון ה'תשנ"ו נרצח שר הבטחון וראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. רבין לחם עוד כנער במדי הפלמ"ח ואח"כ שנים רבות במדי צה"ל כמפקד ואף כרמטכ"ל, הוא נפל בעודו ראש הממשלה של מדינת ישראל בקרב על השלום, אותו הקרב שהיה אמור להיות נקי מדם ומנשק ושירדו בו רק דמעות של שמחה ע"י מתנקש יהודי שלא ידע דמוקרטיה מהי.
לזכרו של רבין, ולזכרה של המורשת אותה השאיר לנו אפתח פה עכשיו שרשור מיוחד עם כל השירים שמזוהים עם האדם ועל הסיפור שעומד מאחוריהם. אני מקווה שתשתפו פעולה
.
 
../images/Emo16.gifלבכות לך- אביב גפן

"לבכות לך"- מילים: אביב גפן
השיר נכתב לזכרו של חברו של אביב גפן, ניר שפינר, שנהרג בתאונת דרכים ב1991. גפן נתן לאריק איינשטיין לבצע את השיר, משום שחשב שהוא זקוק לביצוע בוגר יותר מכפי שיוכל לבצעו בעצמו. השיר הופיע באלבומו של איינשטיין "יש בי אהבה". ב-4 בנובמבר 1995 הוזמן גפן לעצרת השלום בכיכר רבין, וברגע האחרון החליט לבצע את "לבכות לך" לזכרם של אותם אנשים שכבר לא יזכו לגעת בשלום. מספר דקות אחרי סוף השיר נורה ראש הממשלה. השיר קיבל משמעות חדשה והפך להמנון הבלתי רשמי של נוער הנרות.
 
../images/Emo16.gifרב חובל- מיטל טרבלסי

"רב חובל", מילים: נעמי שמר ז"ל
O Captain! My Captain הוא שמו של שיר שנכתב בשנת 1865, על ידי המשורר האמריקאי וולט ויטמן. השיר תורגם לעברית והולחן על ידי נעמי שמר בשנת 1996, לרגל יום השנה לרצח רבין, ובוצע לראשונה על ידי הזמרת מיטל טרבלסי בתוכנית לזכרו שנערכה ביום זה. בהמשך בוצע השיר גם על ידי מספר זמרים נוספים. השיר תורגם גם על ידי שמעון הלקין, שתרגומו ל"עלי עשב" התפרסם ב-1952. כיום השיר הוא אחד הסמלים המרכזיים לכאב שגרם רצח רבין. השיר מושמע בטקסים רבים ביום הזיכרון ליצחק רבין. בנוסף, נוצר אוסף שירים לזכרו של רבין שכלל שיר זה ונקרא "רב חובל".
 
../images/Emo16.gif"חורף 73"-

"חורף 73"- מילים: שמואל הספרי
השיר "חורף 73" שכתב שמואל הספרי נכתב בעקבות מלחמת יום הכיפורים והשבר הלאומי, הכלכלי והחברתי שבא בעקבותיה. מלחמת יום הכיפורים היתה למלחמה קשה ביותר שגוותה 2530 חללים ישראלים ועשרות פצועים. את השיר כתב הספרי ללהקה צבאית, אשר חיילה הם ילידי שנת 73 שנולדו בצל המלחמה ולתוך ההרס שהביאה. יצחק רבין שהיה איש צבא התחבר מאוד לשיר והצהיר שזהו אחד השירים האהובים עליו ביותר ומהמושמעים אצלו במכונית. לאחר שנרצח, לפני 13 שנה, השיר הפך לאחד מסמליו.
 
../images/Emo16.gif"שיר לשלום"- מירי אלוני

"שיר לשלום"- מילים: יעקב רוטבליט
השיר "שיר לשלום" נכתב בידי יעקב רוטבליט והולחן בידי יאיר רוזנבלום. הושר במקור בשנת 1969 בימי מלחמת ההתשה על ידי להקת הנח"ל בתוכניתה "האחזות הנחל בסיני", עם הסולנית מירי אלוני.במקור יועד השיר ללהקת חיל הים, אלא שרוזנבלום, שהלחין את השיר ושלח אותו ללהקה ממקום מושבו בלונדון, התעקש לעבד אותו בעצמו. המנהל המוזיקלי של להקת חיל הים, בני נגרי, דחה את הדרישה, ורוזנבלום העביר את השיר ללהקת הנח"ל, עימה עבד זמן רב קודם לכן. השיר מבטא כמיהה לשלום, ונראה כי נכתב מנקודת ראות של הלוחמים אשר נפלו בקרבות, וקוראים לנותרים בחיים לשאוף לשלום. השיר מבכה את הרעים שנפלו, אך טוען כי לזכרם יש להביא את השלום. במקור באחת השורות בשיר נכתב "שירו שיר לאהבה ולא לניצחונות". שורה זו רצתה לבטא יותר מכל את הצורך להלל ולייחל לאהבה ולפיוס ולא לחשב ניצחונות וכיבושים, כי אלה עולים בדם של שני הצדדים. כיוון שהשיר יועד ללהקה צבאית, ראשי אגפי החינוך בצה"ל דרשו להשמיט שורה זו מהשיר בטענה שחיילים לא יכולים להופיע מול חיילים אחרים בשיר שיש בו פגיעה מורלית שכזו. לבסוף הוסכם בהחלפת המילה, והשיר הוקלט ופורסם עם המשפט "שירו שיר לאהבה ולא למלחמות". במרוצת השנים הפך השיר למעין המנון בלתי רשמי של אלה המכנים את עצמם "תנועת השלום הישראלית" (שלום עכשיו) והושר בעצרות ובהפגנות, לעתים בלווי גרסה בשפה הערבית. תנועת מרצ אפילו הפכה את השורה הראשונה בשיר, "תנו לשמש לעלות", לסיסמת בחירות שלה: "תנו למרצ לעלות". השיר הושר בתום העצרת למען השלום ב-4 בנובמבר 1995 בביצוע מירי אלוני, יצחק רבין, שמעון פרס, הגבעטרון והאירוסים. בתום אותה עצרת נרצח יצחק רבין כשהדף עם מילות השיר, שהיה בכיס חולצתו, נתגלה מוכתם בדמו. "שיר לשלום" הפך מאז לאחד מסמלי הזיכרון לרבין, ולאחד ממייצגי מורשתו.
 
../images/Emo16.gif"הרעות"- להקת הנחל

"הרעות"- מילים: חיים גורי
הרעות" הוא שיר עברי שנכתב על ידי חיים גורי והולחן על ידי סשה ארגוב. השיר נכתב כשנה לאחר פרוץ מלחמת העצמאות ועוסק בזכר הנופלים הישראלים במלחמה על הקמת המדינה. מאז הפך השיר לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית המושר לעתים קרובות בטקסי זיכרון. את השיר ביצעו במקור להקת הצ'יזבטרון עם גדעון זינגר כסולן. ביצועים ידועים נוספים של השיר הם של להקת הנח"ל, שושנה דמארי ויהורם גאון. לקראת חגיגות ה-60 למדינת ישראל (אייר תשס"ח) נבחר השיר בגלי צה"ל, על ידי חיילי צה"ל, כשיר העברי האהוב ביותר, בהקדימו את 'ירושלים של זהב', בחירה שיש בה כדי ללמד על המשמעות העמוקה של ערכי 'רעות' ו'אחווה' בקרב לוחמים בעבר ובהווה, ובכלל. גם במצעדים אחרים בישראל נכלל השיר בין השירים העבריים האהובים ביותר. השיר מייצג את האידאלים החברתיים של תקופת תש"ח - ההקרבה למען המולדת, הדאגה של הפרט לכלל, אחוות הלוחמים ובעיקר את זכרם וקדושתם של הנופלים. המשפט "נזכור את כולם" המופיע בפזמון השיר הפך למוטו המרכזי של הנצחת חללי צה"ל כגון בשמו הרשמי של אתר ההנצחה של משרד הביטחון. השיר נכתב כשנה לאחר פרוץ מלחמת העצמאות ואף מתייחס אל המציאות הזו בשורה "כבר שנה ונותרנו מעט". שימוש נוסף בלשון רבים בשיר כגון "הרעות נשאנוך בלי מילים אפורה עקשנית ושותקת" מדגיש את תחושת הקולקטיב, האחווה והרעות בין הלוחמים, זאת לעומת שירים עבריים רבים אחרים המדגישים דווקא את האבדן האישי כגון "אנחנו שנינו מאותו הכפר". ערך ה"רעות" הפך מאוחר יותר באופן רשמי לאחד מערכי צה"ל. בשנות ה-90, הפך השיר גם לאחד הפזמונים המזוהים עם רצח יצחק רבין ומורשתו. רבין ציין לא אחת כי זהו השיר האהוב עליו והוא הושמע בעצרת השלום בה נרצח, בביצועה של שושנה דמארי, וכן בעצרות הנוספות לזכרו.
 

amitshilo

New member
איזה שירים, איזה שירים.

למה אנחנו כ"כ טובים בשירים עצובים, הא?
תודה ימיק
יהי זכרו ברוך
 
למעלה