נזכור ולא נשכח - יום השואה 2010

[שמיר ללא הפסקה]

יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2010 - 65 שנים אחרי

הייתי באזכרה האחרונה (אוגוסט 2009) לנספי זדונסקה וולה (העייירה ממנה באו סבא וסבתא) התבוננתי סביב וראיתי כי מעטים הם שיכולים להעיד על התופת ממקור ראשון הדור שיכול להעיד הולך ונעלם... וככול שמתמעטים העדים מתרבים המכחישים ועלינו מוטלת החובה לזכור ולא לשכוח כי אם לא נזכור ההיסטוריה עלולה לחזור. (רשומה מפורטת בבלוג שלי) ואני שואל: איך מעבירים זוועות כאלה לילדים קטנים (7) איך גורמים להם להבין שואה מבלי לגרום להם טראומה איך גורמים שיפנימו את המשמעות ויזכרו בדור הבא את הדור הקודם?

 

[gils33]

../images/Emo16.gifנזכור ולא נשכח - יום השואה 2010

נזכור את כל האבות שרצו לא יכולים היו להיות, את פניהם של כל הילדים שחשו ברגשות. נזכור ולא נשכח את מי שהרגיש ולא שכח, את אלו החיים עדיין ביננו. נזכור את כולם נזכור ולא נשכח. יום השואה 2010 גיל

 

[schlomitsmile]

הנאצים נלחמים בילדים ילדים יהודים ילדים גרמנים

 

[gils33]

מטורף - פשוט מטורף

כל שנה קשה לי יותר לעכל את הסיפורים והמראות והסרטים.

 

[schlomitsmile]

לי לפחות, מאז שהייתי לאם זה נהיה קשה עוד יותר

 

[AlonPe]

בחירתה של סופי

זה קטע מורבידי שכזה. כל שנה. נמשך לסיפורים, לסרטים, לתמונות. הסרט הזה הוקרן עכשיו בערוץ 2. לא רציתי לראות אבל לא יכולתי להינתק מהמסך. הראש מתפוצץ לי. מרגיש כאילו נחתה לי לבנה על הראש. כל הגוף רועד. אלוהים אדירים!

 

[schlomitsmile]

מוכר לי הקטע הזה... ועיניתם את נפשותיכם, מין יום-כיפורים שכזה. לכפר על זה שאני חיה, שאני אוכלת, שיש לי שמיכה. כמו הטקס השיעי הזה, שהם מלקים עצמם עד זוב דם כדי להשתחרר מהבלֶי וכבלי העולם הזה. שנים שבלעתי טונות של כובד ואימה. היום אני מצטנפת לי בפינה, כמו תינוקת זקנה, בלי עור, ורק הילדים אור. אתמול סיפרתי גם לפיצקי, בן שלוש, מה קרה לסבתא שלו כשהיתה קצת גדולה ממנו. היום שלחתי את ארבעתם וגם את האבא הגרמני שלהם לפגוש כל אחד לבד את הצפירה. אמרתי לכל אחד מחמישתם, שאחבק אותו בצפירה. ../images/Emo14.gif

 

[motior]

../images/Emo16.gif

 

[gils33]

קטע מאוד קשה לעיכול