רשמים מאירועי יום השואה

[skito]

הטקס שלנו מצביע על עליה במספר בני הנוער ה..

השנה נכרת עליה בהשתתפות בני נוער בעירי, האולם מלא מפה לפה, רק להתגאות בנוער המגלה מעורבות! הטקס עצמו מרגש ומצמרר כתבה אודות הטקס מתוך הצגת תלמידים הערב ילדים בקרון המוות אמא מתחננת זועקת לא בבקשה אנני מוותרת הזקיף המזדקף תוכלי לקבל אחד משלושה אותי אמא, אמא, אמא!!! ואמא שפופה שבורה מבולבלת מוותרת אף לא אחד למשמרת

 

[skito]

תמונה שלי בגטו

עם משלחת חברי איפ"א אירגון שהוטרים הבנלאומי, לפולין (הוספתי לאלבום). רוצה לציין לטובה את ההיתייחסות של משטרת פולין לנושא השואה, בעיקר האכפתיות והרגישות שלהם לנושא השואה והלחימה היומיומית בכל הקשור לאנטישמיות יש להם מודלים שראויים ליישום בעוד מדינות בעולם!

 

[בני הרשקוביץ]

תודה

 

[איציק הגדול]

אם אני לא טועה

התמונה איננה בגטו, כי אם תמונה ליד קיר המואת הצמוד לביתן 11 במחנה אושוויץ.

 

[skito]

אכן כך צודק חשבתי על הגטו בזמן הכתיבה

צולם באושוויץ הבחנתי בטעות בזמן העברת התמונה ושכחתי לתקן עצמי תודה איציק

 

[ענת אדרת]

הטקס שלנו

של המרכז ללימודי יידיש באוניברסיטת בר אילן היה מאד מרגש. קודם פחדתי שלא יגיעו אנשים בגלל שביתת הסטודנטים. תודה לאל היה אולם מלא, אנשים עמדו. הטקס התחיל באמירת "אל מלא רחמים" ודברי פתיחה של ד"ר משה גולצ'ין - מ"מ ראש המרכז. תודה רבה לרבקה אדרת (אנחנו לא קרובות משפחה) מ"בית התפוצות" על הקרנת סרטים נדירים של עיירות יהודיות מלפני השואה, תוך הסברים מרתקים. ובסוף עמדנו כולנו כאיש אחד ושרנו "התקווה". זכיתי להוולד במדינת ישראל תודה לאל, ולא בשום עיירה נידחת, זכיתי להוולד אחרי השואה. זכות וחובה לזכור את אלו שלא זכו........................

 

[ענת אדרת]

כתבה שתעניין אתכם:

 

[kutz2]

ערב טוב לכולם,

אני הוזמנתי על ידי עמותת א.ל.ה לטקס בבית חיל האויר בהרצליה עיר מגורי נוכח בטקס שגריר הולנד בישראל,נתלוו אלי אשתי וששת ילדי ונכדה אחת שקיבלה שחרור מבית סיפרה,הרגע הכי מרגש היה בעת קריאת שמות הניספים,גם שמות בני משפחתי היו בניהם.לא אשקוט ולא אנוח עד שאמצא את מקום קבורתם. יהודה

 

[טאות כטיב]

ערב טוב! בתקווה שחלומך יתגשם אמן!

 

[skito]

היי טאותי איזה חמוד תודה על ביקורך וד"ש לכולם

 

[בני הרשקוביץ]

../images/Emo16.gifרשמים מאירועי יום השואה../images/Emo16.gif

בשירשור זה נרשום את אירוע יום השואה שכל אחד חווה אם יש תמונות אנא הציגו.

 

[בני הרשקוביץ]

טקס לקדושי זגלמביה ביד הזכרון

היום אחר הצהרים השתתפתי בטקס ממלכתי מאוד מרשים בהשתתפות השר בוז'י הרצוג. מקהלה של עירית ת"א. היה ציבור גדול מאוד של כמה אלפים חזן אמר יזכור, השר דיבר, יו"ר האירגון ועוד נציגים של דור שני ודור שלישי. מצורפת תמונה.

 

[deebeebee]

אזכרה לקדושי בילגוראי

אתמול השתתפתי בטקס זה במצבה לזכר קדושי העיירה בבית הקברות בחולון ביחד עם ילידי העיירה וצאצאיהם. הטקס לא היה ארוך והפואנטה המרכזית היתה הזכרת שמות הקדושים= לכל איש יש שם! היום אחר הצהרים נכחתי בשתי אזכרות טקסים- אחד לקדושי לובלין (בני משפחת אבי מגיעים מעיירות באזור לובלין) והשני לזכר הקדושים שנרצחו בטרבלינקה בו נרצחו הוריו של אבי ועוד קרובי משפחה. בכוונתי ללכת מחר לעצרת של ארגון יוצאי ורשה.

 

[הענאלע]

אזכרה לקדושי טרנוגרוד

גם אני השתתפתי אתמול, כמו בכל שנה, באזכרה לקדושי טרנוגרוד בבית העלמין בחולון. הפעם היתה נוכחות די נכבדה והטקס היה מרשים ביותר וארך יותר משעה כשחלק מהנוכחים נשא דברים. הרוב היו צאצאים (אפילו ריבעים, שהקטן ביותר בן כמה חודשים!) של משפחה אחת שראשה (אח של אשתו הראשונה של אבי שניספתה ודודם של שני אחי שאת תמונתם צרפתי כאן) הוא זה שהקים את המצבה. לאחר מכן הדלקתי נר במצבה לזכר עירה של אמי, טומשוב לובלסקי, שנמצאת כמה מצבות ליד. המצבה לזכר קדושי בילגוריי נמצאת ממש מול זו של טרנוגרוד, לידיעתך, דיביבי, ועליה אמנם חקוקים שמות רבים.

 

[oritbchor]

טרנוגרוד

חלק מהמשפחה שלי הם מטורנגרוד. לא ידעתי שיש פעילות. מעוניינת ליצור קשר נא לשלוח לי מסר. תודה

 

[בני הרשקוביץ]

צילמים של המצבות

אם ישנם צילמים של המצבות אנא הכניסו לאלבום בקטגוריה מצבות בבתי עלמין.

 

[הענאלע]

בני, בתי צילמה את שתי המצבות בסלולרי

כשאקבל ממנה אעשה זאת בשימחה.

 

[skito]

למרות שכתבי ארחיב מעט "גאוות הנוער"

האולם בבית שאן היה מלא מפה לפה למרות החום ששרר באולם הייתי קפוא, עצב שנמהל במעט שמחה רק בשל העובדה שהצלחנו להגדיל משמעותית את המודעות בקרב בני הנוער לנושא השואה, ראו כתבה שערכתי כאן בנושא. המסע נמשך ( תגובת חבר: הדגם שלכם כעת גם בטבריה הוא זה שצריכים היו לאמץ בארץ כולה, במימון ממשלתי, לכל תלמידי המדינה (גם מי שאינם יהודים). זה ימנע מתושבי האזורים המבוססים יותר להפוך את המסע למסע תענוגות. ויעמיד בסיס משותף להוותנו כאן. מסע לימודי בנושא השואה צריך להיות כזה ולא שילוב של לימודים ותענוגות. 24 שעות (ויש כמובן את כל מפגשי ההכנה ההכרחיים לפני המסע), כאשר לא מעמיסים על ההורים אלפי שקלים אלא פחות מחצי אלף (ועוד כמה דולרים בלתי נמנעים ביד התלמיד..) ומרכזים את זה בדיוק כמה שנחוץ לקלוט (כי להבין אי אפשר...) וכך מונעים את הויכוח שיש לו רגליים על נחיצותן של הנסיעות לפולין. כך הן טובות מאד ואפילו הכרחיות לדור שלא ידע (וטוב שלא) את השואה, וכך גם יצטרפו כל צעירי ישראל למורשת הזכרון הלאומי של אימי השואה יהא מוצאם אשר יהיה.) מהלך הטקס: בין צליל ואומר שחקו תלמידים סיטאציות מרגשות שאחת מהן תמצתי לשיר קצר מסכם שאומר למעשה את הכל. מתוך הצגת תלמידים הערב ילדים בקרון המוות אמא מתחננת זועקת לא בבקשה אינני מוותרת הזקיף המזדקף תוכלי לקבל אחד משלושה אותי אמא, אמא, אמא!!! ואמא שפופה שבורה מבולבלת מוותרת אף לא אחד למשמרת כתבה מורחבת

 

[skito]

צ"ל * למרות שכתבתי *

 

[ישרון]

ערבו של יום ומוצאי היום

את ארועי יום השואה התחלתי בטכס האזכרה המקומי בישוב בו אני מתגורר,המשכו של ערב היה "בבית להיות"בכינוס המסורתי אותו עורכת ציפי קיכלר. מאחר והגדרותיה הבוטות עוררו כאן מחלוקת אנסה להעביר את החוויה בלשוני. כמרכז הערב הוזמנה הגב ד"ר פליציה קראי היסטוריונית ילידת קרקוב שערכה מחקר היסטורי סביב הארועים אותם חוותה בשואה.לכל מי שלא מכיר בית להיות הינו בית מגורים לשעבר שכולו שני חדרי מגורים בגודל סטנדארטי מיטבחון ושרותים.כאשר לחדר בו היתה ההרצאה נידחסו למעלה ממאה נוכחים,על הריצפה ישבו ילדי מועצת התלמידים של חולון במדי תנועות הנוער,והגברת לנגר בת 80 + הרצתה בחיוניות רבה בנושא של "אהבה בין הדרגשים",נושא קשה לעיכול שתמציתו הרצון העז של כל איש ואישה להאחז בחיים בכל דרך אפשרית.יצאתי נידהם מעצמתה של גברת זאת שהיצליחה בלשונה הישירה לצייר תקופה נוראית בחייה ולהאיר גם את אותם הרגעים בהם היו עובדי הכפייה עסוקים בחיים,בשירה,ובאהבה. אמש התקיימה בבית ווהלין עצרת של תנועת "דורות ההמשך"אותה כיבד בנוכחותו השר יצחק הרצוג,וכאן ברצוני לציין מעט בנימה אישית ,אביו חיים הרצוג ז"ל השתתף בשחרור מחנה ברגן בלזן שארע ב 15.04.45 יום זה מציינת אימי ששוחררה שם כיום הולדתה,ואמש באותו התאריך ניפגשנו הוא ואני בעצרת לציון השואה.במסגרת הארוע הופיע כמרצה מרכזי פסיכוטראפיסט של עמך שהסביר את משמעות התהליך הטראומטי והעברתו לדור השני,ומסתבר מחקרית שלמעשה לא קיים הבדל משמעותי בהעברה בין ההורים שסיפרו לבין אלו ששתקו.בהמשך הוקרן סרט שנעשה בבית הכרם כמיפגש בין מספר בני בנות דור שני .