יפה
אחד הדברים הנחמדים בהתעמלות הוא שרואים את השיפור משבוע לשבוע, וזה מחזק את המוטיבציה ונותן הרגשה ממש טובה. כשהתחלתי לשחות, הצלחתי בקושי לעשות 25 בריכות בשעה (כ"א 25 מ'). בשיא הכושר, אני יכולה לעשות 70 בשעה. וכך זה בכל סוג של מאמץ גופני. כמו שלת'ר אומר, חשוב להתמיד, לא להפסיק. ורצוי לעשות את זה בקבוצה, או עם פיקוח של מאמן/מדריך, בין היתר כדי שלא להעמיס יותר מדי (או מעט מדי). אלינור, גם אני הייתי כך פעם. עד לפני כמה שנים, הייתי בטטה מושלמת, ונמנעתי במכוון מכל פעילות ספורטיבית. אבל בגילי המופלג, טמינת הראש בחול, עולה בבריאות. לשמחתי, גיליתי שאני ממש אוהבת את זה, ונהנית מהפעילות. כיום אני מצטערת שלא התחלתי מוקדם יותר. אגב, כמו ההוא מעליך (הניק שלו מסובך מדי), גם אני הפסקתי כמה פעמים, בגלל סיבות בריאותיות. לאחר שחזרתי מחו"ל היו לי בעיות בשרירי המרפק, בגלל שסחבתי תיקים כבדים מדי, ולקח שנה עד שזה עבר. אחרי זה, נחתו עלי כל מיני דלקות משונות, ובעצם עד לאחרונה לא יכולתי לחזור לאימונים מסודרים. אבל לא אמרתי נואש! אסור לוותר לוירוסים!. פינקי, ברור שלמי שגר בפריפריה, יש אפשרות לרוץ בשדות ולהתאמן בחוץ, עם חברים - וזה האידאלי. תהנה! באשר לצפיה בספורט, לצערכם אני לגמרי בת: טניס, שחיה, לפעמים תחרויות שייט, וזהו. אה, והקפיצות למים של הבנים...
הסוף שבוע הזה יוקדש אצלי לספורט ולמנוחה. סוף סוף עשיתי מנוי למרכז הספורט, והיום היתה לי 'אוריינטציה' בחדר הכושר. שחיה, מכשירים, התעמלות כוח (משקולות וכו') ומתיחות = מתכון מנצח. שעה של מאמץ מרימה ת'מצב רוח יותר מכל דבר אחר - וזה בדוק!
