ציףציף1000
New member
../images/Emo16.gif שבת שלום לכולם ../images/Emo16.gif
והפעם, אני מביאה לכם לקראת שבת קצת Soul נהדר מאמריקה. ונתחיל עם ה-Temptations, בלהיטם My Girl. ה-Temps היו אחת מלהקות הבית המצליחות ביותר של מוטאון, חברת תקליטים שחורה מדטרויט, שהתמחתה ב-Soul - גרסה עדכנית, עירונית ופופית ל-Rhythm'n'blues. מוטאון הקפידה על מראם החיצוני של אמניה: לבוש-ערב (חליפות לבנים, שמלות-ערב לבנות), תסרוקות מוקפדות וכוראוגרפיה מושלמת (וצנועה, יחסית לרוקנרול של שנות החמישים ותחילת שנות השישים). השירים, שנכתבו ברובם על ידי צוותי-כותבים קבועים, היו שירי פופ מושלמים, שהתבססו על הרמוניות קוליות, לחנים קליטים, וקצב (ה-rhythm). הקטלוג של מוטאון הוא אחד הטובים והחשובים ביותר שנוצרו בשנות השישים, ומומלץ מאוד להכירו. ונמשיך עם מארי וולס, "הזמרת האהובה על הביטלס", כדברי מנחה "שינדיג" בפתיחת הקליפ לשירה My Guy - שהוא גם שיר אהוב עלי. הביטלס הושפעו מאוד ממוטאון ומסול בכלל - יותר מאשר מהבלוז, ממנו הושפעו מרבית הלהקות הבריטיות באותם ימים. אגב, גם My Guy וגם My Girl נכתבו על ידי אותו אמן, סמוקי רובינסון, שהוא אחד מכותבי-השירים הטובים ביותר שקמו באמריקה, במאה העשרים. רובינסון היה גם זמר, וסולן להקת ה-Miracles. כאן הם מבצעים את להיטם The Tracks of My Tears, שכתב רובינסון: מילים מתוחכמות, לחן מושלם, ביצוע מושלם גם כן... פשוט גדול. ונעבור לשיר, שעבורי מסמל את מוטאון והשגיה יותר מכל - Reach Out (I'll Be There) של ה-Four Tops: כשהכל נראה שחור, ואת מדוכאת הושיטי יד, אני אהיה שם. זהו אחד השירים הכי מלאים בשמחת חיים, בנחישות, בחום, שאני מכירה. http://www.youtube.com/watch?v=91O1kiv1B6I מבין כל להקות הבנות שפעלו בארה"ב בתקופה הזו - ושגם להן היתה השפעה גדולה על הביטלס - המצליחה ביותר היתה The Supremes, גם היא להקה של מוטאון. ללהקה היתה שורה ארוכה של להיטים בשנות השישים, ועם הזמן הפכה אחת משלושת הבנות, דיאנה רוס, לזמרת מוכרת (וסלב) בפני עצמה. כאן הן מבצעות את אחד מלהיטיהן, I Hear a Symphony http://www.youtube.com/watch?v=3UbQNW2HCp4 דיאנה רוס נהייתה זמרת מצליחה, אבל לא ממש אהובה. מי שכן זכתה לסימפטיה היתה טינה טרנר. במשך שנים, שרה טינה לצידו של בעלה, אייק, שהיה אמן מוכשר אך אדם אלים. בסופו של דבר היא ברחה ממנו, ובנתה קריירת סולו מרשימה. כאן מבצעים בני הזוג את אחד מלהיטיהם הגדולים, River Deep, Mountain High. אף כי השיר נחשב לאחד משיאי הסול, הוא נכתב למעשה על ידי שלושה לבנבנים: צמד הכותבים ג'ף בארי ואלי גריניץ', בשיתוף פיל ספקטור, שהשפעתו על הצליל העשיר של השיר, "חומת הצליל" שלו, ניכרת כאן. http://www.youtube.com/watch?v=10rz93V4urg ונסיים - אם הממשק יתיר לי - עם מארווין גיי בביצוע לשירם הקלאסי של נורמן וויטפילד ובארט סטרונג, I heard it through the grapevine. כאן, בביצוע חי משנת 1969. השיר היה אולי הלהיט הגדול ביותר של גיי, שהחל להקליט עוד בסוף שנות החמישים, ופיתח קריירה מרשימה - הוא היה אחד מזמרי ה-soul החשובים והמצליחים ביותר - עד מותו בשנת 1984. http://www.youtube.com/watch?v=94s1LotMwBo
והפעם, אני מביאה לכם לקראת שבת קצת Soul נהדר מאמריקה. ונתחיל עם ה-Temptations, בלהיטם My Girl. ה-Temps היו אחת מלהקות הבית המצליחות ביותר של מוטאון, חברת תקליטים שחורה מדטרויט, שהתמחתה ב-Soul - גרסה עדכנית, עירונית ופופית ל-Rhythm'n'blues. מוטאון הקפידה על מראם החיצוני של אמניה: לבוש-ערב (חליפות לבנים, שמלות-ערב לבנות), תסרוקות מוקפדות וכוראוגרפיה מושלמת (וצנועה, יחסית לרוקנרול של שנות החמישים ותחילת שנות השישים). השירים, שנכתבו ברובם על ידי צוותי-כותבים קבועים, היו שירי פופ מושלמים, שהתבססו על הרמוניות קוליות, לחנים קליטים, וקצב (ה-rhythm). הקטלוג של מוטאון הוא אחד הטובים והחשובים ביותר שנוצרו בשנות השישים, ומומלץ מאוד להכירו. ונמשיך עם מארי וולס, "הזמרת האהובה על הביטלס", כדברי מנחה "שינדיג" בפתיחת הקליפ לשירה My Guy - שהוא גם שיר אהוב עלי. הביטלס הושפעו מאוד ממוטאון ומסול בכלל - יותר מאשר מהבלוז, ממנו הושפעו מרבית הלהקות הבריטיות באותם ימים. אגב, גם My Guy וגם My Girl נכתבו על ידי אותו אמן, סמוקי רובינסון, שהוא אחד מכותבי-השירים הטובים ביותר שקמו באמריקה, במאה העשרים. רובינסון היה גם זמר, וסולן להקת ה-Miracles. כאן הם מבצעים את להיטם The Tracks of My Tears, שכתב רובינסון: מילים מתוחכמות, לחן מושלם, ביצוע מושלם גם כן... פשוט גדול. ונעבור לשיר, שעבורי מסמל את מוטאון והשגיה יותר מכל - Reach Out (I'll Be There) של ה-Four Tops: כשהכל נראה שחור, ואת מדוכאת הושיטי יד, אני אהיה שם. זהו אחד השירים הכי מלאים בשמחת חיים, בנחישות, בחום, שאני מכירה. http://www.youtube.com/watch?v=91O1kiv1B6I מבין כל להקות הבנות שפעלו בארה"ב בתקופה הזו - ושגם להן היתה השפעה גדולה על הביטלס - המצליחה ביותר היתה The Supremes, גם היא להקה של מוטאון. ללהקה היתה שורה ארוכה של להיטים בשנות השישים, ועם הזמן הפכה אחת משלושת הבנות, דיאנה רוס, לזמרת מוכרת (וסלב) בפני עצמה. כאן הן מבצעות את אחד מלהיטיהן, I Hear a Symphony http://www.youtube.com/watch?v=3UbQNW2HCp4 דיאנה רוס נהייתה זמרת מצליחה, אבל לא ממש אהובה. מי שכן זכתה לסימפטיה היתה טינה טרנר. במשך שנים, שרה טינה לצידו של בעלה, אייק, שהיה אמן מוכשר אך אדם אלים. בסופו של דבר היא ברחה ממנו, ובנתה קריירת סולו מרשימה. כאן מבצעים בני הזוג את אחד מלהיטיהם הגדולים, River Deep, Mountain High. אף כי השיר נחשב לאחד משיאי הסול, הוא נכתב למעשה על ידי שלושה לבנבנים: צמד הכותבים ג'ף בארי ואלי גריניץ', בשיתוף פיל ספקטור, שהשפעתו על הצליל העשיר של השיר, "חומת הצליל" שלו, ניכרת כאן. http://www.youtube.com/watch?v=10rz93V4urg ונסיים - אם הממשק יתיר לי - עם מארווין גיי בביצוע לשירם הקלאסי של נורמן וויטפילד ובארט סטרונג, I heard it through the grapevine. כאן, בביצוע חי משנת 1969. השיר היה אולי הלהיט הגדול ביותר של גיי, שהחל להקליט עוד בסוף שנות החמישים, ופיתח קריירה מרשימה - הוא היה אחד מזמרי ה-soul החשובים והמצליחים ביותר - עד מותו בשנת 1984. http://www.youtube.com/watch?v=94s1LotMwBo
