שבת שלום לאמהות של החיילים
רק עכשיו אני מבינה מה זה... כל השבוע טרודים עסוקים, עבודה, סידורים וכל השאר... המחשבות נודדות לשבלולה מדי כמה שעות/דקות/זמן... כל מיני אירועים שרוצה לספר לה עליהם מחכה ללילה לשוחח איתה והכל אז נשכח, כי מה כבר אפשר לספר בעשר דקות?... והיום היום יום שישי הבת שלי שם הרחק הרחק אוכלת חול ואבק אני כאן בחיק המשפחה ארוחת ליל שבת נרות ריחות הבית זה עושה את הגעגוע כואב אולי הוא מתטשטש עם הזמן אולי... שבת שלום לחיילים, לחיילות והוריהם