ירדנוש היחידה 2
New member
../images/Emo16.gif30 יום..
"חשך אורם של שמונת הנרות" כעת נערכת אזכרת השלושים לטבח בישיבת 'מרכז הרב'. הרב אליהו: על כל נרצח עוד יישוב, הרב לאו: "חשך אורם של שמונת הנרות". ידידיה הכהן בשעה זו נערכת אזכרת השלושים לרצח שמונת בחורי ישיבת 'מרכז הרב' בטבח לפני כחודש, האזכרה הוקדמה להיום בשל סמיכות חודש ניסן בו לא נוהגים לערוך אזכרות. באזכרה ישתתפו רבנים ונציגי המשפחות. כמו כן צפויים תלמידי הישיבה לערוך ליל 'משמר' של לימוד תורה שיוקדש לזכרם של הקדושים הי"ד. הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו, אמר האזכרה כי המדינה צריכה לעשות דבר מסוים, על כל יהודי שנהרג להקים עוד ישיבה עוד ישוב , עוד תקציב לישיבות, זה נקמה על בן אדם, על הלימוד תורה של בני הישיבות כל העולם עומד, "אל נקמות ה'". הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב ישראל מאיר לאו, פתח את דבריו בציטוט מדברי המדרש: "בשעה שהקב"ה החליט להטביע את מצרים בים לאחר שרדפו אותנו ואמרו "ארדוף אשיג, אריק חרבי תורשמו ידי", באותה שעה הקב"ה חשב כי הגיעה העת לנער את חיל פרעה בתוך הים, ואז מתייצב לו השר של מצרים ואומר: רבש"ע אתה בראת את עולמך במידת הרחמים, האם זוהי מידת הרחמים להטביע את מצרים?, אומר הקב"ה: הם שיעבדו את בני! אומר השר: אבל איפה מידת הרחמים. קרא הקב"ה לפמליה של מעלה ואמר להם הכריעו ביני לבין שרה של מצרים, והתחילו מלכי האומות ללמד סנגוריה על חיל פרעה על השעבוד ועל הייסורים שלנו". "ממשיך המדרש ואומר כי כיוון שראה מיכאל את אומות העולם דנות לזכות את מצרים, וסימן לגבריאל שטס למצרים ועקר מהעירם פיתום ורעמסס לבנה אחת ואת הטיט שלה, ואליה היה מחובר תינוק יהודי - גופה של ילד יהודי, וגבריאל חוזר ומניחים הילד על כף המאזניים והיא הכריעה את הכף, ונשתתק שרה של מצרים". "ואז אומר ה' מה תצעק אליה דבר אל בנ"י ויסעו, הם סבלו מספיק, ואז - וינער את מצרים ואת פרעה בים. הגופה הקטנטונת של ילד יהודי זיעזעה את אומות הסיפים והכריעה את כף המאזניים". הרב לאו המשיך ואמר: "מה אנו נאמר היום בו ימלאו ארבעה שבועות לשעות הנוראות, כאשר חשך אורם של שמונת הנרות ועלו בסערה השמימה", "לפני שנים אחדות ספדנו לאחד מהקרבנות הראשונים של האינתיפאדה הנוכיחת, הרב בנימין הרלינג, איש אלון מורה ומרכז הרב, ספדנו לו ואמרי לו שיזעק מול כסא הכבוד שהקב"ה יאמר למלאך המשחית הרף ולצרות ישראל די". "לא זכינו להיענות, ולאחר מכן נצבו כאן שלוש המיתות של הרב דיקשטיין רעייתו ובנם שובאל הי"ד וכך עברו עוד לוויות צעירים מבוגרים, קדושי עליון. אבל לזה לא פיללנו, שמונה קרבנות בשעה אחת, יושבים בספרייה לומדים תורה". "ואז מגיע הרוצח הזה, השליח הזה, שלא בא לבד אלא מאחוריו עמדו משגרים. הוא סקר את המקום עקב אחריו בחר בו ועשה את מעשהו". אמר הרב לאו. הפיגוע ארע ביום חמישי לפני כחודש לאחר שמחבל, תושב שכונת ג'בל מוכבר שבמזרח ירושלים המחזיק בתעודת זהות כחולה, חדר לישיבה והחל לירות לכל עבר באמצעות רובה מסוג קלצ'ניקוב שהחביא בתוך קופסת קרטון. דוד שפירא, סרן בצנחנים שמתגורר בסמוך לישיבה, ויצחק דדון, אחד מתלמידי הישיבה, הצליחו לנטרל ולהרוג את המחבל. בפיגוע הקשה נהרגו: יוחאי ליפשיץ, בן 18 מירושלים, נריה כהן בן 15 מירושלים, שגב פניאל אביחיל בן 15 מנווה דניאל, דורון מהרטה, בן 26 מאשדוד, יונתן יצחק אלדר, בן 16 משילה, יונדב חיים הירשפלד, בן 19 מכוכב השחר,רועי רוט בן 18 מאלקנה ואברהם דוד מוזס בן 16 מאפרת. בפיגוע נפצעו 11 בני אדם, בהם שלושה במצב קשה. [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/173609 ] 30 יום עברו.. הפיגוע הזה גרם לכן למשהו? רגשות כלשהן? שינוי כלשהו? הוא מסמל משהו? נקודת תפנית לעניין מסויים.. (אולי בהמשך אני אגיד למה אני שואלת..)
בשורות טובות..
"חשך אורם של שמונת הנרות" כעת נערכת אזכרת השלושים לטבח בישיבת 'מרכז הרב'. הרב אליהו: על כל נרצח עוד יישוב, הרב לאו: "חשך אורם של שמונת הנרות". ידידיה הכהן בשעה זו נערכת אזכרת השלושים לרצח שמונת בחורי ישיבת 'מרכז הרב' בטבח לפני כחודש, האזכרה הוקדמה להיום בשל סמיכות חודש ניסן בו לא נוהגים לערוך אזכרות. באזכרה ישתתפו רבנים ונציגי המשפחות. כמו כן צפויים תלמידי הישיבה לערוך ליל 'משמר' של לימוד תורה שיוקדש לזכרם של הקדושים הי"ד. הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו, אמר האזכרה כי המדינה צריכה לעשות דבר מסוים, על כל יהודי שנהרג להקים עוד ישיבה עוד ישוב , עוד תקציב לישיבות, זה נקמה על בן אדם, על הלימוד תורה של בני הישיבות כל העולם עומד, "אל נקמות ה'". הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב ישראל מאיר לאו, פתח את דבריו בציטוט מדברי המדרש: "בשעה שהקב"ה החליט להטביע את מצרים בים לאחר שרדפו אותנו ואמרו "ארדוף אשיג, אריק חרבי תורשמו ידי", באותה שעה הקב"ה חשב כי הגיעה העת לנער את חיל פרעה בתוך הים, ואז מתייצב לו השר של מצרים ואומר: רבש"ע אתה בראת את עולמך במידת הרחמים, האם זוהי מידת הרחמים להטביע את מצרים?, אומר הקב"ה: הם שיעבדו את בני! אומר השר: אבל איפה מידת הרחמים. קרא הקב"ה לפמליה של מעלה ואמר להם הכריעו ביני לבין שרה של מצרים, והתחילו מלכי האומות ללמד סנגוריה על חיל פרעה על השעבוד ועל הייסורים שלנו". "ממשיך המדרש ואומר כי כיוון שראה מיכאל את אומות העולם דנות לזכות את מצרים, וסימן לגבריאל שטס למצרים ועקר מהעירם פיתום ורעמסס לבנה אחת ואת הטיט שלה, ואליה היה מחובר תינוק יהודי - גופה של ילד יהודי, וגבריאל חוזר ומניחים הילד על כף המאזניים והיא הכריעה את הכף, ונשתתק שרה של מצרים". "ואז אומר ה' מה תצעק אליה דבר אל בנ"י ויסעו, הם סבלו מספיק, ואז - וינער את מצרים ואת פרעה בים. הגופה הקטנטונת של ילד יהודי זיעזעה את אומות הסיפים והכריעה את כף המאזניים". הרב לאו המשיך ואמר: "מה אנו נאמר היום בו ימלאו ארבעה שבועות לשעות הנוראות, כאשר חשך אורם של שמונת הנרות ועלו בסערה השמימה", "לפני שנים אחדות ספדנו לאחד מהקרבנות הראשונים של האינתיפאדה הנוכיחת, הרב בנימין הרלינג, איש אלון מורה ומרכז הרב, ספדנו לו ואמרי לו שיזעק מול כסא הכבוד שהקב"ה יאמר למלאך המשחית הרף ולצרות ישראל די". "לא זכינו להיענות, ולאחר מכן נצבו כאן שלוש המיתות של הרב דיקשטיין רעייתו ובנם שובאל הי"ד וכך עברו עוד לוויות צעירים מבוגרים, קדושי עליון. אבל לזה לא פיללנו, שמונה קרבנות בשעה אחת, יושבים בספרייה לומדים תורה". "ואז מגיע הרוצח הזה, השליח הזה, שלא בא לבד אלא מאחוריו עמדו משגרים. הוא סקר את המקום עקב אחריו בחר בו ועשה את מעשהו". אמר הרב לאו. הפיגוע ארע ביום חמישי לפני כחודש לאחר שמחבל, תושב שכונת ג'בל מוכבר שבמזרח ירושלים המחזיק בתעודת זהות כחולה, חדר לישיבה והחל לירות לכל עבר באמצעות רובה מסוג קלצ'ניקוב שהחביא בתוך קופסת קרטון. דוד שפירא, סרן בצנחנים שמתגורר בסמוך לישיבה, ויצחק דדון, אחד מתלמידי הישיבה, הצליחו לנטרל ולהרוג את המחבל. בפיגוע הקשה נהרגו: יוחאי ליפשיץ, בן 18 מירושלים, נריה כהן בן 15 מירושלים, שגב פניאל אביחיל בן 15 מנווה דניאל, דורון מהרטה, בן 26 מאשדוד, יונתן יצחק אלדר, בן 16 משילה, יונדב חיים הירשפלד, בן 19 מכוכב השחר,רועי רוט בן 18 מאלקנה ואברהם דוד מוזס בן 16 מאפרת. בפיגוע נפצעו 11 בני אדם, בהם שלושה במצב קשה. [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/173609 ] 30 יום עברו.. הפיגוע הזה גרם לכן למשהו? רגשות כלשהן? שינוי כלשהו? הוא מסמל משהו? נקודת תפנית לעניין מסויים.. (אולי בהמשך אני אגיד למה אני שואלת..)