אבא יקר שלי

1אורערפל

New member
../images/Emo16.gif../images/Emo16.gifאבא יקר שלי../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif

היום יומ ההולדת שלך ככה כבר הפעם השלישית שאת יומהולדתך אינני חוגגת עם נרות עוגה מתנה וחיבוק אלא עם דמעות ונר נשמה לזכרך אני משכנעת את עצמי שאתה מביט בי מלמעלה ושולח לי חיבוק ורואה אותי ממשיכה להלחם למרות כל הקשיים והמלחמות למרות כל הכאב הזה אני מנסה להכריח את עצמי להמשיך הלאה ולהתקרב אליך מבפנוכו ולדמיין את פניך אך נתקעת אני בתמונות שבנו להם חומה סביב הזיכרונות שלי ושלך תמונות בית החולים איך ששכבת שם מחוסר הכרה מונשם ואני צעקתי בכיתי החזקתי לך את היד אמרתי לך שאתה יכול למרות כל הסיכויים הקשיים אבל אבא באמת האמנתי בזה האמנתי שאתה לא תמות לי עד הרגע האחרון שהחזקתי בידך המשכתי להתחנן להתפלל ולהבטיח לך שנעבור את זה והזכרתי לך שהבטחת לי שתמיד תיהיה כאן בשבילי הבטחתי לך שנשבענו שתמיד ניהיה ביחד הזכרתי לך שאתה עמוד השידרה שלי ואתה לא יכול לעשות לי את זה אפילו שהרופאים באו ואמרו לי שאלו השעות האחרונות שלך אמרתי להם שהם שקרנים אמרתי לכולם שהם שקרנים כי רציתי להאמין שאבא שלי לא יכול למות כי זה אבא שלי אבא שלי הוא חזק הוא מנצח אז אמרתי לך שאתה תצא מפה אפילו שהמכונות ציפצפו והדופק ירד וזעה קרה עטפה את גופך המשכתי לאחוז בך ולהגיד לך שאתה לא תעשה לי את זה אתה תחיה אנחנו נעבור את זה כי אתה הכי חזק וגיבור בעולם עומד ומנצח כל מכשול אפילו כשהדופק הפסיק אני זוכרת שהוא הפסיק והמכונה עשתה את הציפצוף האחרון וסגרתי את עיניך המשכתי לשכנע את עצמי שאולי עכשיו תקום לתחיה אפילו שכיסיתי את ראשך בשמיכה וחיבקתי אותך וכולם יצאו מהחדר והוציאו אותי ממך שם בכוח ניסיתי לשכנע את עצמי שזה לא קורה אני זוכרת שברחתי אל החדר חזרה הוצאתי את השמיכה נתתי לך נשיקות בכיתי ובאו להוציא אותי שוב והכל היה בשקט ודממה אפילו שקברתי אותך שם באותו היום המשכתי לשכנע את עצמי שזה לא קורה אתה חזק אפילו שבחרתי לך את המצבה וישבתי שבעה המשכתי להאמין שזה לא יכול לקרות כי אתה חזק וגיבור אתה לא מבין אתה אבא שלי אבא שלי לא יכול למות ועד היום אני מגיעה אל הקבר ומדליקה נר לזיכרך מביטה באבן שבחרתי קוראת את המילי ם שחצבתי על האבן ואומרת זה לא יכול להיות זה האבא שלי הוא גיבור ואומרת לעצמי הוא פשוט נמצא במקום רחוק שאינני יכולה להגיע אליו הוא עוד יחזור והמקום הזה ניקרא שמים והמקום הזה ניקרא מנוחה והמקום הזה ניקרא שלווה אבל אני קוראת למקום הזה געגוע ורק להוסיף אבא ששם למעלה אני מקווה שיש לך יומהולדת קצת שמחה למרות הגעגעוים ואבא אל תשכח שאני אוהבת אותך ומחבקת אותך במחשבות ולמרות שאתה לא כאן אתה עדיין העמוד שלי אתה תמיד תיהיה ועוד ניפגש יגיע היום שניפגש ככה אומרים ואני אמשיך פה להאמין שאתה פשוט יצאת לחופשה ארוכה מלאת דמעות געגוע ואהבה שלך בתך
 

maula

New member
../images/Emo24.gif

שולח לך חיבוק גדול. אני חושב שרבים אחרים יוכלו לשאוב ולמצוא כוח בסיפור הקשה ובעיקר בתוכנו באהבה הגדולה שהייתה ועודנה . את בחורה אמיצה על כך שבאת וחלקת איתנו,תמשיכי להאמין.
 

Sonata Of Tears

New member
כתיבה מדהימה

תיהיהי חזקה, ותדעי שרוחו של אביך תמיד איתך בלב ואף פעם לא תעזוב
 

bilitis

New member
אור יקרה ודואבת כל כך רציתי להגיד|ל

אלא שמעולם לא לימדוני איך להתמודד עם כאב אובדנה של נפש יקרה.... פשוט יותר לשקוט,לאסור את חרצובות הלשון,ולהתעטף בדומיה. מי יתן ולא תדעי יותר דאבה אור. אלא שמבעד לפריזמת הדמע אנו מתבוננים סביב,החיים ממשיכים בהילוכם,זוהי המציאות. אני שהייתי מבוגר למדי עת נפטרו הורי חטאתי לעצמי,למשפחתי ולמנוחים עצמם והמתתי את עצמי לדעת ....... שקעתי בדיכאון ארור,פסקתי מלחוש ולהרגיש, צללתי לתוך מדמנה מסואבת של רפיון וחוסר אונות,כיבתי את האור הגנוז בכל אחד מאיתנו. אור יקרה:הזמן לא עושה את שלו! הכאב ,הגעגוע,הכמיהה,תמיד שוכנים בחגווי הלב,אלא שהוא הופך להיות מעודן יותר ,כמו קמט בלתי ניראה כמעט בזוית הפה המעיד על המסע הכואב של חיינו. יש לך חובה עצומה לעצמך,אל תרפי מהחיים,למרות הכל,אני מאמין באמונה שלמה שבזה המנוח היה חפץ. וזוהי הנצחיות היחידה שאת ואבא יכולים לחלוק בה. כולנו מחבקים אותך אור שלנו
 
../images/Emo7.gif

כל כך מוחשי, כל כך קשה. רגע הוא כאן ורגע הוא איננו, מתחת לשמיכה, במקום רחוק שאינך יכולה להגיע אליו... מזעזע, עצוב, קורע את הלב. מה שהוא נתן לך עדיין קיים. כפי שחתמת על מה שכתבת, את עדיין ביתו.
 

1אורערפל

New member
תודה רבה לכולכם../images/Emo24.gif

קצת בלי מילים ביום שאחרי מרגישה כאילו קיבלתי זאפטת מציאות לפנים מנסה להתאושש אורערפל
 
למעלה