לזכר משפחות אמי ואבי שנספו בשואה לזכר כל ששת המיליון לזכר הנרצחים.... בזכותם אנו כאן היום.... יהי זכרם ברוך.
שנים של הדחקה. שנים של הכחשה. שנים שלא דיברו על הנושא בבית שלי. לא מדברים על מה שכואב. רק זכרונות של סבתא עצובה וכואבת בגלל שכמעט כל משפחתה ומשפחת סבי זכרונם לברכה נשארו שם וניספו שם בשואה. מהצד השני-ממשפחת אבי לא שמעתי בכלל סיפורים או פרטים אבל יודעת שגם שם ניספו. אני רואה בי ובילדיי המשך הדור ההוא ואילו יכולתי והיה בי הכוח הייתי מביאה עוד ילדים לעולם כדור המשך לאלו שניספו. זוהי תשובתי לשואה. החיים חזקים מהכל.