ציףציף1000
New member
../images/Emo16.gif ../images/Emo16.gif שבת שלום לכולם !
המלצה לסוף השבוע: הפרומו של הקינקס לשירם Dead End Street, משנת 1966. ואני אסביר: התאורים שהועלו כאן בפורום, על התגובות של אנשים לסרט על סיד שהוקרן בטלוויזיה, הזכירו לי איך אני הגבתי לפני שנה, כשראיתי אותו לראשונה. הכרתי את הסיפור של סיד והפלויד באופן כללי, והסרט פשוט המחיש לי לראשונה - בדיוק כמו שחלק מהאנשים פה כתבו - את הדברים לאשורם, וריגש אותי מאוד. אולי נכונה הקלישאה שאין כמו מראה עיניים. בשנות השבעים, כאשר "נתפשתי" למוסיקה לראשונה, לא היתה בארץ נגישות לצד הויזואלי של המוסיקה. מלבד עטיפות אלבומים, ותמונות נדירות בעתונות, אנשים פשוט לא יכלו לדעת כיצד האמנים נראים, כיצד הם מתנהגים בהופעה או בראיונות. כפי שאנו נוכחים כיום, זהו פן קריטי. כך זה גם לגבי הקינקס, שהם אחת מהלהקות הכי אהובות עלי, כבר כ-30 שנה. למרות שאני מכירה רבים משיריהם וקראתי סיפרות עליהם - כולל האוטוביוגרפיה של ריי דייויס - רק לאחרונה יצא לי לראות קליפים שלהם. הקליפים האלו השאירו אותי פשוט בפה פעור והמחישו לי לראשונה את מה שידעתי עליהם רק "בתאוריה" במשך כל השנים. בכל אנציקלופדיה רצינית תמצאו את הקינקס מתוארים כלהקה חדשנית ונועזת - מלבד הסופרלטיבים הרגילים - אבל רק כשרואים אותם "חי" מבינים למה הכוונה. Dead End Street הוא דוגמא טובה לכך. אני מכירה את השיר מאז שהייתי נניח בת 13 או 14. עם השנים הבנתי שמדובר במחאה חברתית כלשהי: ריי דייויס שר על כך שאין לו כסף, והוא מובטל וכו'. מה שהיה חסר לי אז, אולי, היה ההקשר בו נכתב השיר, ויצא כסינגל. זה הומחש לי רק כשראיתי אתמול את הקליפ. הפרומו - שנעשה במיוחד - מראה את חברי הלהקה בתחפושת של קברנים דיקנסיים בשכונת עוני, יחד עם צילומי סטילס אותנטיים של אנשים בשולי החברה: זקנים וזקנות, ילדים ואנשים קשיי יום. זה היה קליפ חסר תקדים לתקופתו - תקופה בה שירי פופ היו אמורים לתת תחושה טובה ולא לגרום לאנשים לחשוב על סביבתם וחייהם - והוא צונזר ע"י ה-BBC באותם ימים. לאחר הצפיה בו, השיר נראה עתה בעיני חזק יותר משהיה נדמה לי מקודם. אגב, הקליפ אינו נטול-הומור: ה"קברנים" באים לקחת את המת, שמתגלה בהמשך כחי - או שמא הוא רוח רפאים?? ואם הגעתי כבר לכאן, ואגב הקינקס ושירים שנויים במחלוקת, עוד המלצה: הקליפ בו הם מבצעים את (See My Friend(s בטלוויזיה השבדית, משנת 1965 (להבדיל מהקליפ של השיר מהתכנית האמריקאית Shindig). אבל השיר הזה הוא כבר אופרה אחרת - והרבה הרבה יותר מסובכת מ-Dead End Street. ואם כבר, אז כבר: צפו גם בקליפ שלהם מבצעים את Lola בהופעה, מתחילת שנות השמונים (לא הקליפ משנות השישים). ומה ההמלצות שלכם לסוף השבוע? זה המקום לשרשר.
המלצה לסוף השבוע: הפרומו של הקינקס לשירם Dead End Street, משנת 1966. ואני אסביר: התאורים שהועלו כאן בפורום, על התגובות של אנשים לסרט על סיד שהוקרן בטלוויזיה, הזכירו לי איך אני הגבתי לפני שנה, כשראיתי אותו לראשונה. הכרתי את הסיפור של סיד והפלויד באופן כללי, והסרט פשוט המחיש לי לראשונה - בדיוק כמו שחלק מהאנשים פה כתבו - את הדברים לאשורם, וריגש אותי מאוד. אולי נכונה הקלישאה שאין כמו מראה עיניים. בשנות השבעים, כאשר "נתפשתי" למוסיקה לראשונה, לא היתה בארץ נגישות לצד הויזואלי של המוסיקה. מלבד עטיפות אלבומים, ותמונות נדירות בעתונות, אנשים פשוט לא יכלו לדעת כיצד האמנים נראים, כיצד הם מתנהגים בהופעה או בראיונות. כפי שאנו נוכחים כיום, זהו פן קריטי. כך זה גם לגבי הקינקס, שהם אחת מהלהקות הכי אהובות עלי, כבר כ-30 שנה. למרות שאני מכירה רבים משיריהם וקראתי סיפרות עליהם - כולל האוטוביוגרפיה של ריי דייויס - רק לאחרונה יצא לי לראות קליפים שלהם. הקליפים האלו השאירו אותי פשוט בפה פעור והמחישו לי לראשונה את מה שידעתי עליהם רק "בתאוריה" במשך כל השנים. בכל אנציקלופדיה רצינית תמצאו את הקינקס מתוארים כלהקה חדשנית ונועזת - מלבד הסופרלטיבים הרגילים - אבל רק כשרואים אותם "חי" מבינים למה הכוונה. Dead End Street הוא דוגמא טובה לכך. אני מכירה את השיר מאז שהייתי נניח בת 13 או 14. עם השנים הבנתי שמדובר במחאה חברתית כלשהי: ריי דייויס שר על כך שאין לו כסף, והוא מובטל וכו'. מה שהיה חסר לי אז, אולי, היה ההקשר בו נכתב השיר, ויצא כסינגל. זה הומחש לי רק כשראיתי אתמול את הקליפ. הפרומו - שנעשה במיוחד - מראה את חברי הלהקה בתחפושת של קברנים דיקנסיים בשכונת עוני, יחד עם צילומי סטילס אותנטיים של אנשים בשולי החברה: זקנים וזקנות, ילדים ואנשים קשיי יום. זה היה קליפ חסר תקדים לתקופתו - תקופה בה שירי פופ היו אמורים לתת תחושה טובה ולא לגרום לאנשים לחשוב על סביבתם וחייהם - והוא צונזר ע"י ה-BBC באותם ימים. לאחר הצפיה בו, השיר נראה עתה בעיני חזק יותר משהיה נדמה לי מקודם. אגב, הקליפ אינו נטול-הומור: ה"קברנים" באים לקחת את המת, שמתגלה בהמשך כחי - או שמא הוא רוח רפאים?? ואם הגעתי כבר לכאן, ואגב הקינקס ושירים שנויים במחלוקת, עוד המלצה: הקליפ בו הם מבצעים את (See My Friend(s בטלוויזיה השבדית, משנת 1965 (להבדיל מהקליפ של השיר מהתכנית האמריקאית Shindig). אבל השיר הזה הוא כבר אופרה אחרת - והרבה הרבה יותר מסובכת מ-Dead End Street. ואם כבר, אז כבר: צפו גם בקליפ שלהם מבצעים את Lola בהופעה, מתחילת שנות השמונים (לא הקליפ משנות השישים). ומה ההמלצות שלכם לסוף השבוע? זה המקום לשרשר.
