שלום לכולם ושבת שלום,
שלום לכם, נעדרתי שבוע מהבית ואיך שהדלקתי את המחשב נכנסתי לפורום. בצער רב קראתי את הסיפור על החייל שבחר לשים קץ לחייו ובשקיקה קראתי את התגובות. כן, הסיפור הזה קצת מלחיץ... שמחתי בשביל הבן שאמא החליטה לנסוע לבקרו...(הם רוצים, אפילו אם הם לא אומרים, ובתור חיילת בודדת בצבא, זו היתה ממש הרגשה איומה שבאים לבקר את חבריך ואותך לא...) ואפילו מקנאה באלה שמרשים להם לבקר את ילדהם. ... את הפלוגה של הבת שלי (העתודאית שבקורס קצינות), לקחו, או יותר נכון הקפיצו לאי שם ....ואין שום אפשרות לבקר או להביא דברים. בנוסף - מה הרעיון שעומד מאחורי כך שאין ביקורים לצוערים. (למרות הצער שבדבר, אני יכולה להבין שלא מאפשרים ביקורים לטירונים... אבל לצוערים?). הבן השבת בבית, ואנו מנסים לפנק אותו (יותר ממה שהוא רוצה להתפנק... מוכר?). שיהיו רק בשורות טובות אשד
