שבת שלום רוגע ושלווה

[קסמי אהבה]

../images/Emo16.gif../images/Emo16.gifשבת שלום../images/Emo23.gifרוגע ושלווה../images/Emo23.gif

 

[קסם הילדות]

מחשבות רעות

מצטערת שאני צריכה להרוס את הרוגע והשלווה אבל ... אתמול לפני שבני נירדם (בן7) הוא ביקש ממני שאם הוא ימות שאשמור לו על השמיכי ועל בובת הפיקצו (שאיתם הוא נרדם) שאלתי מאיפה המחשבות האלה אז הוא - ענה שהם פתאום נכנסו לו לראש. ושאלתי למה שימות אז הוא ענה - אולי כשתהיה מלחמה ולא אספיק להגיע למקלט... אח"כ הוא העלה אפשרות שרק יפצע ושאשמור לו על החפצים עד שיחלים וגם שאביא לו אותם בלילה. היה לו עצוב והוא כמעט בכה ואמר שלפעמים זה קורה לו שבלי סיבה הוא רוצה לבכות. למרות כל מילות האהבה שהרעפתי עליו והחיזוקים החיוביים הוא אמר על עצמו שהוא חנון כי הוא איטי. אני לא בטוחה שהוא יודע בדיוק למה הכוונה, זו בטח מילה ששמע בטלויזיה. אמרתי לו הלוואי שכולם יהיו חנונים כמוהו וכמו כל בני המשפחה ולא כמו אחרים שדואגים רק לעצמם ולא דואגים או מתחשבים באחרים. מה את אומרת?

 

[קסמי אהבה]

היי אהובתי../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo24.gif

מחבקת חיבוק גדול גדול!!! ...יודעת שאת מרגישה אותו!!! אויש זה באמת עצוב לשמוע כאלה מילים מהילד שלך... אני זוכרת שיחות כאלה עם נועם ואוהד שיחות שחנקו לי דמעות בגרון ופעמים שהדמעות ניגרו ללא הפסקה ולו רק בגלל ההבעה בקול רם של החיבור המזעזע והבלתי מתקבל בין מוות לילדיי..... בגילאים 5,6,7 הילדים מתחילים להבין,לעבד,לחשוב על המוות. הם גם שמים יותר לב לסיפורים,מיקרים שהסובבים אותם מספרים שעוסקים במוות. זה מאוד מאוד טבעי שהוא מדבר על כך וכייף לך ומזל גדול, שהוא פתוח ומספר לך חופשי על מחשבותיו-המטרידות והמשמחות

הפשוש שלך הוא ילד רגיש מאוד והכלים המעטים שהוא רכש עד עתה לא מאפשרים לו להתמודד עם שפע הרגשות שלו והבכי זו הדרך הכי זמינה. ....גם אני מוצפת בדמעות כשאני במצב ריגשי בלתי מוסבר או אפילו כשאני מרגישה אושר עילאי.... מאוד חשוב לתמוך ולהקשיב, למרות הקושי בהכלה.וזה מה שעשית וזה נפלא!!! תהיי בטוחה שזה מחלחל (מיקוש מתעטשת סימן שזה נכון....

) יכול להיות שהסיבה הפיזית שהוא ציין, שהוא איטי (כך הוא חושב) גרמה לו לחשוב שהוא לא יהיה מספיק מהיר להגיע למקום מיסתור בזמן.... תזכירי לו שהוא תמיד מוגן וששומרים עליו, אפשר בעדינות לכניס את המיימד הרוחני כמו המלאך האישי/שומר אישי שיש לכל אדם ומלווה ושומר את צעדיו. אולי יש מקום לחזק לו את הביטחון העצמי מהבחינה הפיזית (שמה לעשות זה תופס מיימד חשוב בגילו בקרב ילדי הכיתה...) ואפשר להרשם לקורס ג'ודו או אייקידו. את יכולה לספר לו שגם אוהד לא אהב ללכת מכות בכיתה,ולמעשה גם לא אהב ג'ודו...כי מרביצים... ואת הכוח שלו הוא ניתב לנגינה על גיטרה והוא מנגן מהמם וכל ה"שרירנים" בכיתה מקנאים בו בשל כישרונו.... אפשר לנתב אותו לסיפורי הפנטזיה שמשם ישאב מהם כוח, זוכרת את ה"סיפור שאינו נגמר"? ואפילו ב"שר הטבעות" פרודו הוא לא ממש ילד חזק וגיבור והוא עמד בכל המשימות המפחידות ביותר. אפשר לומר לו שיש לו משימה חשובה מאוד בחיים האלה והרבה עשייה מבורכת. ו....פעם אמרתי לנועם בסיטואציה כזו, כשהקול שלי רועד אומנם...שגם אם מתים אנחנו תמיד נמשיך להיות ביחד... אולי לא נראה אחד את השני אבל נרגיש ונשמע.... את אמא נהדרת ורגישה!!! ויש לו מזל שאת מקשיבה לו ומכילה ונותנת מקום לריגשותיו

אוהבת מיליונים

 

[סמדר גפני]

מחשבות על מוות

אם רק נאפשר לעצמנו לדבר עם הילדים בחופשיות נגלה, שכמעט כל הילדים, בשלב זה או אחר, חושבים על המוות, מפחדים ממנו ומשוחחים בינם לבין עצמם על האפשרות הזאת.... זה נפלא שבנך מרגיש חופשי לדבר על הנושא. הודי לעצמך על שהוא חש בטוח לדבר איתך על זה. לדעתי, מאוד חשובה התגובה שלנו לנושא. כיצד אנו בוחרים להגיב לדברי הילדים. כיצד אנו מסבירים להם על משמעותו של המוות. לצערי, בנותיי חוו מוות במשפחה בגיל מאוד צעיר, ומאז כבר נפרדו מעוד כמה אנשים קרובים ביותר, ואחד הדברים שעזרו להן הוא היכולת להידבר על הנושא. הן למדו להיפרד מהעומדים לעזוב, ולהידבר עם המתים - גם לאחר עזיבתם את הגוף הפיסי. כיוון שאני דברתי על המוות והחיים בצורה חופשית, הן גם יכלו לאפשר לעצמן להביע את כל הפחדים והכאב שלהן. דרך אגב לא כולם במשפחה אהבו את השיחות שלי איתן. ולגבי אמירתו של ילדך על כך שהוא חנון, אני חושבת כמו טליה, שעלינו להסביר לכל ילד שהוא נולד מיוחד, והוא יכול להביא לביטוי רק את מה שהוא. ואין לי ספק, שלילדים הרגישים, יש קושי לגדול בחברה שלנו שהיא חברה תחרותית והשגית מאוד. בהצלחה. תהני מהקסם של ילדך.

 

[קסם הילדות]

תודה

רק רציתי לאמר תודה