Pete Best

New member
../images/Emo16.gif

היום לפני 6 שנים נפטר ממחלת הסרטן ג'ורג' הריסון. ג'ורג' היה הגיטריסט של הביטלס, ואומן מוכשר בפני עצמו. ג'ורג' אהב את החיים, ואם יש משהו שאפשר ללמוד מהבנאדם המוכשר הזה, זה ללא ספק לנסות לאהוב כמוהו. לאהוב אחד את השני, את החיים, ולהפיץ את האהבה הזאת בעולם. משיריו היפים ביותר היו My sweet lord, Here comes the sun, something, ו-While My Guitar Gently Weeps. היו לו עשרות (אם לא יותר) של שירים מדהימים. הסיגנון המיוחד שלו, הרעד שעובר בגוף כששומעים את הגיטרה שלו, האהבה לחיים, הענווה, והרצון לעזור לאחרים - כל אלה הפכו את ג'ורג' למי שהיה. הוא הספיק הרבה בחייו, וניצל כל רגע: מהביטלס, קריירת סולו מוצלחת, מונטי פייטון, העזרה לבנגלדש ועוד. ב1971 הוא הגיע לשיא פעילות הצדקה שלו, כשאירגן במדיסון סקוור גרדן מופע עם בוב דילן, רינגו, בילי פרסטון ועוד למען בנגלדש. ג'ורג' העלה את בנגלדש לתודעה הציבורית, ותרם רבות להצלת מיליוני אנשים. לפני 5 שנים התאספו באלברט הול בלונדון מונטי פייטון, אריק קלפטון, פול מקרטני, ג'ו בראון, ג'ף לין, טום פטי, רוואי שנקר, רינגו, בילי פרסטון ז"ל, דהאני הריסון (הבן של ג'ורג') לערב מחווה לג'ורג'. ערב של תודה ומוזיקה. הוא היה ועדיין אחד האומנים המועדפים עליי. אני חייב לו הרבה תודה על שעות של מוזיקה מדהימה, שמשמחת, מעודדת אותי לפעמים, וסתם מעלה חיוך על הפרצוף. תודה, ג'ורג'. יהי זכרו ברוך.
 
../images/Emo16.gif

ג'ורג' תמיד עמד ליד גדולים בתחילת הקריירה שלו, עם הביטלס. התחושה שלי היא שהכשרון המוזיקלי הנדיר שלו "נבלע" מעט בעמודי היצירה של הצוות לנון\מקרטני ובתוך האגו העצום של השניים, כניראה שזה בלתי נמנע כשאתה בסמוך לגדולים, אפילו אם אתה גדול בעצמך. אך בשנותיה המאוחרות של הביטלס כלהקה ג'ורג' החל להפגין בשלות ויכולות הלחנה יוצאות דופן, דבר שיצר יצירות מיוחדות במינן, פרי עטו. באופן אישי, אני חושב שהשיר הכי מרעיד באלבום הלבן, שהוא גם האלבום האהוב ביותר עליי, הוא "while my guitar gently weeps", לדעתי זה אחד השירים שמייצגים אותו בצורה מאד כנה, כך שאם הייתי צריך להכיר למישהו את ג'ורג' הריסון, הייתי משמיע לו את השיר הזה בלי לחשוב פעמיים. לקריירת הסולו שלו פחות נחשפתי, רק לאלבום הראשון שלו, all things must pass, למעשה, מהביטלס, אני מכיר לעומק רק את קריירת הסולו של ג'ון לנון, כך שאני מקווה בעתיד להתמקד בקריירת הסולו של כולם מהביטלס, קצת יותר.
 

One After 909

New member
ג'ורג', איזו אבידה.

ג'ורג' האריסון, אחד המוזיקאים הגדולים ביותר שאני מכיר, גיטריסט גדול עם נשמה ענקית. לדעתי, עוד לא עיכלתי שג'ורג'י כבר לא איתנו, זה מוזר, כי הוא מת עוד לפני שידעתי מי אלו הביטלס בכלל, ועדיין לא עיכלתי שהוא איננו איתנו עוד. כל שיר שלו היא פשוט פנינה, שעולם היה נראה שונה בלעדיה. תמיד שאני מסתכל על פניו של ג'ורג' בתמונות, אני רואה פנים של מלאך, איש טוב לב ואהוב, וכנראה שכשרוני מאוד לא? תודה לג'ורג'. את אותה ההודעה כתבתי גם בפורום ביטלס, אבל אני מנחש שזה קשור גם לשרשור הזה.
 
הביטל האהוב עלי

אולי הראשון מבין אמני הרוק הגדולים שידע שמה שחשוב בחיים זה לא ההצלחה, דווקא. מעבר לעיסוק שלו במיסטיקה ודת, היה לו גם אכפת מרעיונות חברתיים, ומרווחתם של אנשים: הוזכר כאן שהוא היה אחראי ל"קונצרט לבנגלדש" בשנת 1971 - הראשון מבין מופעי הצדקה הגדולים. מצד שני האקסית שלו, פטי-בויד-האריסון-קלפטון-וכו', יכולה לספר גם דברים פחות נעימים עליו. אבל ככה זה בני אדם: הם לא מלאכים, וגם ג'ורג' האריסון, על כל מעלותיו, לא היה קדוש. אבל נחזור למוסיקה. השיר האהוב עלי שלו הוא Here Comes the Sun, שיר שהוא התגלמות האופטימיות: זה היה חורף ארוך, קר ובודד - אבל הנה השמש מפציעה, והכל בסדר. איך הוא מצליח במסגרת שיר פשוט וקצר, לגעת בלב כל מאזין, בכל מקום ובכל זמן? זו משמעותה של אמנות גדולה. ואולי דווקא משום שהוא נאלץ לצמוח, כיוצר, בצילם של לנון ומקרטני, זה איפשר לו להשאר צנוע, גם כאשר ידע שיש לו כישרון כתיבה שאינו נופל מזה שלהם.
 

FunkyMonk

New member
While My Guitar Gently Weeps

יש באמת צורך להסביר למה? שיר מרגש, מדהים וסוחף, שלוקח אותך למקומות שלא חלמת לבקר בהם. אין בו רגע אחד מיותר, ולא חסר בו אף לא תו אחד. אחד מרגעי הפסגה של הביטלס.
 
אכן

חשוב לתת לאריק קלפטון את הכבוד המגיע לו בעבור הסולו המעניין בשיר. ככל הידוע לי, בסקיצות הראשונות של השיר, ג'ורג' אילתר סולו שונה לגמרי מזה של אריק קלפטון, מעולם לא שמעתי את הגרסאות הראשונות של השיר, ואין לי מושג אם הן אי פעם שוחררו. אך בכל אופן, זאת דוגמא דיי מייצגת לגבי אופיו של ג'ורג', שהזמין את אריק קלפטון לאולפנים כדי להקליט יחד איתם, כניראה כדי לשנות את האווירה ששררה באולפן, ובעקבות כך הוא ויתר על הסולו בשיר כי הוא חשב שזה יתרום ליחסים בתוך הלהקה. האם אני צודק? והיכן ניתן להשיג את הגרסאות עם הסולו המקורי של ג'ורג' לשיר?
 

Anuerysm

New member
Let it Down

יש בשיר הזה משהו מדהים, במיוחד בגירסא האקוסטית, קשה להסביר, מה שכן אני לא חושב שהוא היה נשמע כל כך טוב בביצוע של הלהקה
 

Pete Best

New member
Here Comes the Sun

למרות שיש כל כך הרבה, וגם My sweet lord הוא בין השירים האהובים עליי. אבל השיר הזה, יש בו משהו קסום, שתמיד מצליח להעלות חיוך-דווקא בימים הכי קשים, והכי מדכאים. כלכךנכון, ותמיד אני מרגיש כאילו השיר נכתב ספציפית על מקרים מסויימים שקרו לי בחיים שלי, וזה מה שיפה בו.
 

One After 909

New member
באמת שאני לא יכול להגיד.

בתור חובב ביטלס מושבע, זה שאלה שאני לא יכול לענות עליה.
 
Something

לעניות דעתי, שיר האהבה הטוב של כל הזמנים. לעיתים אני כמעט נוטה לומר שהוא השיר האהוב עלי של הביטלס, אבל אז אני נזכר שמתוך 203 השירים הרשמיים שיצאו באלבומים אני בעצם "הכי" אוהב בערך 201 מתוכם. אבל Something הוא בהחלט בטופ 10. תופעה - להקה שלא הוציאה שיר אחד לא טוב.... בכל אופן ג'ורג' תמיד סימן בעיני את הפן היציב והמקצועי בלהקה. האמן בלי האגו שמצליח לשמר את האיכויות המוסיקאליות שלו בלי שום יומרות. זכרו כבר ברוך וחקוק היטב למשך דורות רבים.
 

oribarak

New member
my lord

יש משהו בגיטרה האקוסטית בהתחלה, ובצירוף הזה של מילים ושל אקורדים שעושה לי את זה ממש למרות שאני יודע שהלחן גנוב, הביצוע הזה גאוני
 

itaikuskus

New member
i want to tell you

מהריף הראשון, שנכנס בפייד אין, הקלילות הנהדרת בשיר הזה, ג'ורג' האריסון בתפקיד המאוהב שלא סגור על עצמו, אחד הקטעים הכי טובים בריבולבר.
 

holo

New member
מהמעט שירים שהוא כתב שאני מכיר

כולם מושלמים בעיני. something והנה באה השמש, הם מהשירים האהובים עלי באבי רואד, וזה אלבום שמתפוצץ משירים מצוינים. אני גם מאוד אוהב את while my guitar, לחן נהדר, סאונד אפילו עוד יותר. מקריירת הסולו שמעתי ואהבתי מאוד את my sweet lord הגורר הזדהות, אפילו אם מועתק (למי אכפת, הביצוע הזה יותר טוב לדעתי) ואת isn't it a pity שיר אהבה חמוד ונוגע שמתחיל חלש וצובר עוצמה ככל שהוא מתקדם.
 
למעלה