פתיחה טובה ויומיים מתישים במיוחד
לעומת האמריקאי, קצב המירוץ הישראלי מטורף, מה שהם עברו ביומיים (ושש שעות שלנו) בדרום אפריקה.. לא פלא שחצי מהצוותים דמעו בסוף מהתפרקות נפשית 3 שעות לפרק זה זמן טוב לחסידי המירוץ. שעה אמריקאית תמיד נדמתה תמציתית מדי הגרוזינים ענקיים, נותנים שואו, והפנינים של אשר
יחד עם זאת, כמה הם עוד יכולים למשוך? כמה עוד יאתרגו אותם? וכמובן גם הסבתות, על זמן שאול לצערנו הלוקיישן של דר אפריקה היה מצוין, לא נתנו כמעט פרטים על המקומות אבל לא נורא. למשל ססיל רודס, גדול הקולוניאליסטים באפריקה, ההסטוריה היום שופטת אותו קצת אחרת מלפני 100 שנה, את התוצאות עדיין רואים באפריקה. הליהוק בכללי טוב, תמהיל ממוצע של הבלונדיניות, המלכות, הגברברים הפייבוריטים, השמנמנים, החברות, הגרושים, אבל לעומת מעבר לים - כאן כמעט כל הצוותים הם חומר ללכת על הסוף הקונטרול פריקס תמיד צצים בכל ניווט קטן, הצרחות המתבקשות עם החיוך של ראש טלה (הרי ברור שכולם יכניסו בסוף את הבשר לפה כמו גדולים/ות) - קלאסיקה ! מעט מדי חיכוך בין הצוותים, יש לקוות שהפערים ביניהם יצטמצמו (כולם על אותה טיסה?) כדי לתת לאלה מאחור את האפשרות להתקדם וייטנם גם תהיה מיקום למירוץ שמח ועצבני רק שאלה - האמנם הרסו את הסוף ויהיה פרק גמר בארץ שעדיין לא הוקלט? כמו שהיה במירוץ לדירה? האם גם הפעם יעמוד לידם ספונסר שאח"כ יפשוט את הרגל ויברח מנושיו?