חג שמח ואביבי
הי, מזמן לא הגבתי, אבל קראתי וקוראת מדי יום מארה"ב (אנחנו בחופשה). מזל טוב לכל מי שחגגה יום הולדת ולהריוניות החדשות. נסעתי עם תינוקי לפני כשבוע לבד. האיש הצטרף רק אתמול.בני חגג פה יום הולדת שנה ביום שישי האחרון בשקט יחסי, לעומת יום הולדתו של האחיין שלי (התאריך העברי חל ביום הלועזי של בני השנה) שנחגג בקול תרועה גדול. אני ישבתי שם בקצה השולחן וליבי שתת דם. נשבעתי שכשנחזור לארץ, אחגוג לו בחיק המשפחה. נכון, זו אחותי וילדיה הם אחייני המקסימים, אבל הבנתי שכשיש לך ילדים היחס משתנה ולא משנה כמה קרוב אליך האדם.אחותי לדבריה, לא מסוגלת להתייחס יותר לילדים של אחרים. כאב לי בעיקר כי אני הקטנה בבית ועד שילדתי, טיפלתי והתייחסתי לאחייני כאילו היו שלי. היו לי ציפיות אחרות מהחופשה והתאכזבתי. אני מתנחמת בעובדה שמפה נוסעים ביום ראשון לניו יורק. סליחה על ההשתפכות, פשוט היה לי די רע בשבוע האחרון. גיליתי כמה תובנות על ילדים: אי היכולת להתחלק (לא רוצים לתת לו צעצועים)וכו'. מאחלת לכולן חג שמח. שתהיה החרות לעשות את הבחירות לעצמנו ושהן תהיינה יותר מוצלחות משלי...