../images/Emo162.gifLet me out of this prison by the sea
טוב, זה ניתוח שלי של השיר, מנקודת מבטי בלבד, ואני לא מתיימרת באמת להבין למה התכוונה הרונה הוא לרמוז שהיא פגומה רגשית, כמוני
. אתם מוזמנים כמובן לסתור אותי ולהגיד "אמג, מאיפה הבאת את השטויות האלה"
. באופן כללי, אני מרגישה שהשיר הזה מדבר על חרדת נטישה, על תחושת חוסר האונים שהיא יוצרת, על לחיות בתוך מן כלא כזה, שאי אפשר לצאת ממנו. לא כלא פיזי, אלא מן כלא של רגשות ודפוסי התנהגות ו- circles and circles and circles again, שמביאים לתוצאות עגומות. This was never meant to happen like this Not that I had some sort of plan But I swear it wasn't meant to happen like this זה לא אמור להיות ככה. היא לא יודעת איך זה כן אמור להיות, אין איזה תוכנית מסודרת או משהו כזה, אבל זה לא היה אמור להיות ככה, והיא לא התכוונה שזה מה שיקרה (כל מה שארחיב עליו בהמשך, או במילה אחת- הנטישה
). Save me from the hurricane this door can't take the wind Not that I have some sort of plan But please save me from this hurricane if you can ה-"save me" הזה זאת התלות במישהו אחר, להרים עיניים למעלה (לאו דווקא לאלוהים, אלא למישהו שנמצא שם במקום טוב יותר מאיפה שהיא נמצאת ויכול להציל אותה). הדלת שהיא נמצאת מאחוריה לא יכולה לשאת את הרוח הזאת- כלומר, היא בעצמה לא יכולה להתמודד עם מה שעובר עליה (אולי הוריקן כמטאפורה לסערה פנימית, |סשיעורספרות|), ועכשיו היא מבקשת בטון קצת פחות דורשני, "בבקשה, אם אתה יכול". לא שהיא פחות צריכה את זה ממקודם, אבל אולי בדרך הזאת זה יעבוד. עם המוזיקה זה עוד יותר מדגיש את זה, מן מוזיקה קצבית שנותנת תחושה של "הכל בסדר", "please save me, if you can", ואם לא, אז לא נורא. אבל בעצם זה כן. Days go by and I forget what you look like Let me out of this prison by the sea Days go by and your voice is so distant But you're the only one who has the key To my prison by the sea הזמן עובר ומי שעזב כבר המשיך הלאה, וגם היא כבר לא זוכרת בדיוק איך הוא נראה, כי הזמן מטשטש את הפרטים הקטנים האלה. ולמרות הזמן שעובר והקול שמתרחק והדברים שמשתנים בחוץ- היא עדיין בכלא הזה, היא לא יכולה להשתחרר ממנו, ממי שעזב. היא מבקשת שישחרר אותה, כי רק הוא יכול לשחרר אותה מנוכחותו ומהזכרון שלו ולתת לה איזה קלוז'ר כדי שהיא תוכל להמשיך הלאה- "but you're the only one who has the key". זה רק עוד ביטוי לתלות הזאת, ל"save me", כאילו שרק הוא יכול לעשות את זה, אין לה את הכוחות האלה בעצמה, אולי היא אפילו לא חושבת שזה אפשרי, להשתחרר ולשחרר, הוא עבר הלאה אבל אצלה שומדבר לא סגור עדיין. Every time I turn away I seem to miss a train Everyone knows I'm not to blame But every time I turn I miss a train זה לא תמיד באשמתה, המצבים האלה. במקרה דווקא כשהיא מסתובבת הרכבת עוברת והיא מפספסת אותה, ואיזה באסה זה להיות בתחנה וללכת לעשות פיפי לשנייה או לחלום בהקיץ ופתאום לגלות שפספסת את הרכבת אחרי שהתייבשת שם איזה שעה. אז אולי זאת לא אשמתה, כולם יודעים שזאת לא אשמתה, אבל התוצאה הסופית היא שהרכבת עברה והיא פספסה אותה. ואולי למישהו אחר זה לא היה קורה. הוא לא היה חולם בהקיץ או מסתובב דווקא ברגע הלא נכון. אז היא זאת שנשארת לבד, בחושך, בתחנה. או סתם לבד (ועכשיו אפשר לחפור על פספוס הרכבת כמטאפורה למליון דברים ובלה בלה בלה, או אולי להזכיר את השיר train מהאלבום הקודם
). ואולי יש פה איזשהי התחמקות מאחריות, כמו זה שהיא לא מוכנה להתמודד לבד ומחפשת אחרים שיצילו אותה, כל המצב הזה הוא בעצם לא באשמתה- היא רק הסתובבה לשנייה, היא לא התכוונה לפספס, but i swear it wasn't meant to happen like this, היא לא התכוונה שאף אחד יילך ממנה, אבל בסופו של דבר זאת התוצאה. Teach me how to live without you but never leave my sight Everyone knows this isn't right God help me survive this night (פה המוזיקה כבר לא נותנת הרגשה של "הכל בסדר". היא ממש צועקת את זה, זה כבר ברצינות). זה המשפט האהוב עלי בשיר, ומבחינתי גם אפשר לשים אותו ב-DSM במקום ההגדרה של "חרדת נטישה". מן פרדוקס כזה של "אני רוצה להיות מסוגלת לחיות בלעדיך, אבל אל תלך ותשאיר אותי לבד כדי לבדוק את זה". פה כבר יש איזשהו שינוי בגישה שלה, היא כן רוצה לשנות, אבל שוב- היא תלויה במישהו אחר. היא רוצה שהוא ילמד אותה. כל הפעלים האלה- "save me/ let me/ teach me".יותר קל לתלות את זה במישהו אחר. שמישהו אחר יתמודד בשבילך, יציל אותך, יגן עליך. היא כן רוצה להיות מסוגלת לא להיות תלויה בו, לא להצטרך את הנוכחות שלו בשביל לנשום, להצליח ל-ב-ד. אבל הדפוסים האלה שוב חוזרים פה- ב-teach me הזה. היא עדיין לא מסוגלת לבד. teach me how to live without you, תלמד אותי איך לחיות בלעדיך. כי אני רוצה לדעת לחיות בלעדיך, כי אין לי ברירה אחרת, אחרי שהלכת- אבל אני לא יודעת לבד, אני צריכה שתלמד אותי. מן לופ כזה של "לא יכולה לבד", שמביא שוב לחרדת נטישה, "but never leave my sight". אבל אל תעזוב. רצון להיות עצמאית- תלמד אותי, שאני אדע שאני יכולה, אבל עדיין אל תעזוב. ואולי זה כבר לא רק מתוך חרדת נטישה אלא גם מתוך אהבה אליו, כזאת של "אני יכולה אולי לחיות בלעדיך, אבל אני לא רוצה את זה". של "אני חזקה, אבל אני עדיין רוצה אותך פה איתי". ואז יש את -"god help me survive this night", שזאת שוב פנייה למעלה (לאו דווקא לאלוהים), שמישהו יעזור לה לשרוד את זה, שיציל אותה. [האמת היא, שלי המשפט הזה תמיד התחבר בהקשרים קצת אחרים, של מישהו שעזב שלא מרצונו ולא יחזור, ואני צריכה ללמוד לחיות בלעדיו, כשהמשאלה היחידה שלי היא רק "never leave my sight", אבל אני צריכה שהוא ילמד אותי לחיות בלעדיו קצת רטרואקטיבית, ובעצם, שאני אלמד את עצמי, לבד, כי הוא כבר לא יכול, וכי ה-"never leave me sight" לעולם לא יקרה, כי הוא כבר עזב]. בסופו של דבר, מי שעזב אותה לא יחזור. היא צריכה לבד לשרוד את הלילה ולבד ללמוד לשחרר את עצמה מהכלא הזה למרות שכביכול רק לו יש את המפתח. היא צריכה להבין שהמעגלים האלה הם אצלה, שהדפוסי התנהגות הם שלה, להבין את המציאות האובייקטיבית בחוץ (הסערה החיצונית, וזה שהוא לא יחזור
) ומה הפרשנות שהיא נותנת לה ואיך היא מתמודדת איתה (הסערה הפנימית, ולשחרר את עצמה מהכלא
). הוא הלך והמשיך הלאה, אבל היא ממשיכה לחיות בתוך זה בלי להיות מסוגלת לצאת החוצה ולשקם את חייה ההרוסים. בלי להבין שהמפתח הוא להתמודד עם זה ולהמשיך הלאה, וזה לוקח אולי הרבה זמן ובכי, אבל זה שלה וזה אצלה ואין לה ברירה אחרת. |סחפירותארכיאולוגיות|. חג חירות שמח וזה
.
