זה אחד מהחגים שהכי מצפים לו בכפר
(חוץ מפורים ושבועות, שגם הם מטורפים אצלנו). מתחילים בטקס עם הופעות והדלקת משואות (ותמיד מהמרים מי ידליק השנה, ובעיקר מי יהיה החייל/קצין החתיך מהיחידה המובחרת שיבוא להדליק את המשואה של צה"ל). פעם היו ממשיכים בהצגה גדולה עם סיפור מסגרת. היום כבר שנים יש בית קפה ולידו רחבת ריקודי עם, ופעילויות לילדים (ובזמן הזה גם יש פרישה של ילדי היסודי למדורות ל"ג בעצמאות). אחרי שכל זה נגמר, ממשיכים בתוך בית העם לערב גבינות ויין עם שירב"צ, ומהר מאוד אנחנו מוצאים את עצמנו מעיפים את כל השולחנות וממשיכים בריקודי העם שרק הסתיימו לפני שניה. וכל שנה אותם שלושה זקנים. באסה שלא מביאים את הבוביזמר. שותים עדלאידע ומשתכרים כלוט (וממש לא קלות). מתעוררים עם האנגאובר ב-3 אחה"ב, ואז באמת שאין כוח לעל האש.