פרויקט השירים: החומה

[ציףציף1000]

../images/Emo168.gif פרויקט השירים: החומה../images/Emo168.gif

כפי שאיימתי, אני מעלה מחדש את הדיון ב"החומה" במסגרת פרוייקט השירים של הפורום. אני מעלה אותו עכשיו, משום שלא יהיה לי זמן עם במוצאי החג. לאלו שלא הכירו את הפרוייקט, ואלו שלא זוכרים, אספר שהפרוייקט בא לאפשר לחברי הפורום להביע דעתם ורשמיהם מכל שירי הפלויד, אשר הופיעו באלבומים וסינגלים רשמיים. אנו עוברים אלבום-אלבום (או סינגל-סינגל, כאשר זה רלבנטי), ומעלים לדיון כל שבוע מספר שירים. מטרה נוספת של הפרוייקט (ואולי העיקרית) היא להציג שירים של הפלויד בפני מי שאינם מכירים אותם, באמצעות ניתוחם על ידי מי שכן מכירים אותם. עד עתה סקרנו את האלבומים והסינגלים שיצאו עד "החומה". הביקורות שהועלו על ידי חברי הפורום עד עתה, קובצו למאמרים הנמצאים בקטגוריה משלהם ב"מאמרים" של הפורום. את הדיון ב"החומה" התחלנו, אך הוא נפסק באמצעו. עתה, אני מקווה, נוכל לחזור ולדון באלבום הזה, ולאחר מכן באלבומים שיצאו לאחריו. בזמני כתבתי הנחיות לפרוייקט, שנמצאות עדיין ב"טאגליינס". אך אלו אינן הנחיות מחייבות, אלא שאלות למחשבה בלבד. שסביבן יכול להווצר דיון, אם תרצו. אין צורך לכתוב מאמרים מלומדים על השירים או האלבומים; גם התרשמות אישית, רגשות שהשירים מעלים בכם, זכרונות או סתם הגיגים, יתקבלו בברכה. יחד עם זאת, על מנת שיתקיים דיון של ממש, עדיף לכתוב רשמים מנומקים, ולא רק הערות לקוניות נוסח "השיר שולת!" או "זה שיר חלש" או "אני לא אוהב/ת את הקטע הזה" וכו'. להלן קישורים לדיונים שהיו על "החומה" בסיבוב הקודם: קישור 1 לדיון הכללי באלבום. קישור 2 לדיון בשירים הראשונים באלבום. דיון נוסף. מ"מ יעלה בשבוע הבא את שירי האלבום לדיון בצורה מסודרת. בינתיים, אתם יכולים כבר (לפני/אחרי החג) להעלות הערות כלליות עליו, בשרשור הזה. תהנו, ודיון פורה!

 

[הכלכלנית]

אני אתחיל ../images/Emo26.gif

נתחיל בעובדה, שאולי רבים לא יסכימו איתה, אבל זה האלבום החביב עלי. לא רק של הפלויד, אלא בכלל. יצירת מופת, ארוכה, מרירה, אך מובנת. ווטרס כתב אותה מהכרות אישית עם הממסד, עם החברה, ועם הוריו, זאת יצירה אישית. מבחינה מוזיקלית הוא מלא בסולואים מרגשים, באסים טובים, ואווירה קודרת שהייתה המשמעות של האלבום. אין כמוהו.

 

[One Echoe]

יש לי שאלה,

האלבום The Wall, מוגדר רשמית כמחזמר?

 

[melancholy man]

לא

האלבום נוצר ב 1979 בלי קשר לסרט (שנעשה ב 1982), כאשר הסרט מבוסס על האלבום (כלומר האלבום אינו פס קול של הסרט), מעולם לא נוצר מחזמר לפי האלבום, אם כי בזמן האחרון ווטארס אמר שהוא מתכנן לעלות גירסת מחזמר לאלבום.

 

[נרקומן ציבור]

כאופרת רוק.

ההבדל בין אופרה למחזר הוא שאופרה מעוברת כולה במוזיקה ושירה ומחזמר מכיל גם מוזיקה, וגם מחזה (שזה אומר גם משחק, וריקוד וכו'). את הבדל הזה ניתן לראות למשל בין "שיער" ל"טומי" (בגירסת הסרט).

 

[melancholy man]

עוד הבדל

הוא שמחזמר הוא יצרה שנועדה להצגה על במה... וכן ההגדרה של אופרת רוק הרבה יותר מתאימה.

 

[One Echoe]

בידיוק לזה התכוונתי,

מכיוון שבלי ספק שהאלבום הזה הוא לא רגיל והוא לא נוצר במתכונת רגילה... כל השירים מחוברים אחד לשני, סביב הקונספט העיקרי... אופרת רוק, לזה התכוונתי... אני מאוד אוהב אלבומים מהסוג הזה.

 

[נרקומן ציבור]

סתם דקויות, אבל.

אופרת רוק ואלבום קונספט הם שני דברים שונים. באופרת רוק יש עלילה כלשהי (כמו שכביכול יש בחומה, או בטומי) ואלבום קונספט הוא פשוט אלבום של שירים שנעים סביב אותו רעיון, כמו הדרקסייד למשל. אופרת רוק היא אלבום קונספט, אבל לא כל אלבום קונספט הוא אופרת רוק.

 

[One Echoe]

נכון,

צודק, אמרת בידיוק את מה שהתכוונתי אליו. בכל מקרה, אפשר להגיד שכמעט כל אלבום הוא אלבום קונספט...

 

[melancholy man]

לא ממש

למעשה רוב האלבומים אינם אלבומי קונספט, רק לצורך הדוגמא, אצל פינק פלוייד לא תמצא אלבום קונספט לפני הדרק סייד. למעשה אלבומי קונספט הפכו ל"אופנתיים" בהדרגה החל מ 1967-68, בין אלבומי הקונספט הראשונים אפשר למנות את Days of Future Passed של מודי בלוז ואת S.F. Sorrow של The Pretty Things. במהלך שנות השביעים הרבה להקות פרוג שיחקו עם אלבומי קונספט, בהשפעת האלבומים הגדולים של שלהי שנות השישים, אבל לקראת סוף העשור העניין הזה דיי מת וקשה למצוא מאז אלבומי קונספט של ממש.

 

[melancholy man]

משהו שכתבתי פעם

ואולי יציג דעה קצת שונה, הייתי שמח לשמוע תגובות. אלבום הכניסה לשבט של עולם הרוק מאז שיצא. כל עוד יהיו מתבגרים בעולם יהיה מי שיקנה את האלבום הזה יצייר חומה על קירות בית הספר, יכתוב: "We don't need no education/ We dont need no thought control” ויחשוב שהוא התחיל מהפכה, כל עוד המתבגרים הללו ימשיכו להתבגר יהיו המון אנשים בעולם שיגידו "יו אתה לא יודע כמה שמעתי אותו פעם", בסופו של דבר, אלבום גרנדיוזי, מעניין לפרקים אבל בעיקר מנופח, ועוסק ברגשות כמו שפורנו עוסק במין, כשעוברים את הגיל שאתה חוזר מבית ספר עצבני טורק את הדלת וצריך לשים משהו בפול ווליום שירגיז את אמאבא, גם זה עובר...

 

[oribarak]

ככה אני מגדיר את זה:

כל אלבום של פינק פלויד גורם לי להרגיש אחרת דארק סייד גורם לי להרגיש רגוע, שליו, כאילו עברתי שיעור יוגה meddle משעשע אותי עד echos שמרתק אותי wish you were here מרגש אותי מאוד מאוד ויש עוד הרבה דיסקים שגורמים לי לתחושות שונות, חוץ מהחומה החומה לטעמי זה אלבום כל כך יוצא דופן בשירים שלו, שהוא גורם לי למשהו לא מוסבר מן הרגשה כזו של מתח (למרות שאני יודע מה יהיה), צמרמורת בקטעים מסויימים(כל מה שקורה בין another brick 1 לבין another brick 2 כולל happist) וגם בtrial כשהשופט צועק לשבור את החומה, ועוד הרבה שירים הוא גם גורם לי לרחמים כבדים על פינק, או רוג'ר בשם בדוי, ואף עצבים! אי אפשר לתאר, זה פשוט אלבום מופת...מילה אחת"מדהים"

 

[melancholy man]

שאלה

מאחר ויש דרכים רבות להבין את האלבום, נגעת במשהו שהוא מפתח להבנתו, אתה באמת חושב שפינק הוא רוג'ר ווטארס? לדעתי פינק הוא מין שילוב של רוג'ר בעיני עצמו ושל סיד בארט כפי שהוא נראה בעיני ווטארס, מה דעתך?

 

[oribarak]

שמעתי תיאוריה כזו

בהתנהגות שלו זה סיד, אך זה לא כמו סיד שהוא סתם עשה את ההתנהגות בגלל סמים, פה רוג'ר לדעתי מתאר את מה שהוא היה עושה אם לא היה לו רסן והוא היה מחורפן כמו סיד הוא ממחיש דרך ההתנהגות של סיד את הרגשות שלו, וזה בגלל מקרים שקרו לו איך אני אסביר את זה יותר טוב אני לא טוב בניסוחים... התגובה של פינק זה בגלל מה שקורה לו התגובה=סיד מה שקורה לו=מה שקרה לווטרס

 

[NIR Y]

אני לא חושב שזה נכון

כי הגעתי למסקנה שאף אחד לא באמת יודע מה הרעיון המדוייק מאחורי האלבום, ובגלל זה אי אפשר להגיד שהוא ילדותי, כי יכול להיות שבסוף הוא אומר שכל מה שהוא אמר היה טפשי, ושכן הוא אשם ולא בית ספר... ואני באמת חושב שהוא אומר משהו כזה, בקטע לפני המשפט שהוא בעצם שואל את עצמו אם הוא היה אשם בהכל, ורק אז הוא מוצא את הדרך לצאת מהחומה. מה דעתך ?

 

[melancholy man]

ת'אמת?

הוא אומר גם את זה, הוא אומר הרבה דברים, זה לא עושה את האלבום יותר בוגר או מעניין. בסך הכל, אם זו הייתה הכוונה שלו, ליצור היפוך כזה (ואני לא ממש חושב שזו הייתה הכוונה, למען האמת, אני לא מצליח לראות איפה ראית את זה) אני לא חושב שמישהו הבין את זה, מה שעושה את האלבום ליצירה חסרת פשר לגמרי. אבל אחרי 15 שנה בערך, סוף סוף מישהו נתן לי סיבה לחזור ולשמוע את האלבום מהתחלה עד הסוף ולשים לב לפרטים שוב, נראה מה תיהינה התוצאות (במקרה של אזעקת אמת ישמעו צפירות עולות ויורדות)

 

[NIR Y]

אוקי אז..

אני שמח לשמוע שתשמע אותו בגלל מה שאמרתי. ואני באמת חושב, שווטרס/פינק מבין שהוא היה "ילדותי" ויכול להיות שהחומה שהוא בנה היא בגללו, וגם אני די בטוח שכתבתי על זה יותר בפרוט, אני יבדוק. מה שמפריע לי בעיקר, זה שהרבה אומרים שמצד אחד הוא ילדותי, ומצד שני שהוא בכלל לא ברור, וזה לגמרי סותר אחד את השני. אם כבר שיגידו שהוא אלבום חסר פשר לגמרי, את זה אני יכול להבין. ואם אתה כבר שומע אותו עוד פעם אחרי 15 שנה, אז אתה יכול בבקשה לנסות להתייחס רק למוזיקה ולא ללירקס ולכל הרעיון של האלבום. כי הסיבה העיקרית שאני שומע (שמעתי יותר מידי אז אני כבר לא ממש שומע) אותו היא המוזיקה ולא הליריקס. ותגיד לי מה אתה חושב רק על המוזיקה של האלבום.

 

[melancholy man]

או קי

ראשית אין סתירה אמתית בין ילדותי וחסר פשר, לדעתי (ואת השירים באלבום עדיין יוצא לשמוע כשירים בודדים, פשוט איבדתי את הסבלנות לאלבום כולו) האמירה הבסיסית של ווטארס באלבום היא מעט ילדותית וקצת דומה מידיי למה שגילמור אמר עליו, כלומר שזה אלבום שבו ווטארס מאשים את כל העולם בצרות שלו, הצורך שלו להאשים כל כך הרבה גורמים והרצון בו זמנית להכניס (שוב) את העניין של סיד, ואת העניין של המלחמה ואת העניין של תעשיית המוסיקה, הופכות את האלבום גם ללא ממוקד (אני חושב שזה ביטוי יותר מתאים מחסר פשר או לא ברור). בקשר למוסיקה (ושוב אני אקשיב לאלבום מחדש מחר, למרות שאני די סגור על זה שאני זוכר כל תו וכל טאב בו ואולי אפילו יכול לנגן את הגיטרה מהזיכרון למרות שלא ניסיתי המון זמן), קצת קשה להפריד בין מילים למוסיקה כשאתה מבין את המילים, אבל נניח לו היה מדובר באלבום בגרמנית נגיד, הייתי אומר שיש בו המון שיאים מוסיקאליים לצד פילרים של ממש, אולי צודק בריטמן ואפשר היה לעשות מזה אלבום אחד (במקום כפול) מעולה, כנראה שזה מה שקורה כשאין מי שיגיד לך להוציא שירים מסוימים החוצה. אגב, באופן מוזר דווקא גילמור מפגין בחומה איכויות יוצאות דופן כנגן וכמלחין (במעט שהלחין), אבל על זה אולי בהמשך כשנדבר על השירים עצמם

 

[NIR Y]

רגע

לא בדיוק הבנתי, מה שכתבת על האלבום, זה אחרי ששמעת אותו עוד פעם ? אני חייב להגיד שכמה שאני שומע יותר על ווטרס, אני מבין שמה שאתה אמרת על האלבום מתאים לו, ושאולי אני טועה. ואני לא בטוח למה אבל, אפילו שאני לא שומע את האלבום בגלל הרעיון שהוא אמור להביא, והרבה יותר בגלל המוזיקה אני עדיין תמיד שומע את כולו ואף פעם לא שומע רק כמה שירים ממנו, אבל זה אולי אישי, ולך לא מפריע. ואני גם חושב שאם גילמור היה משפיע יותר על היצירה גם בכתיבת מוזיקה וגם בהוצאת שירים, הוא היה יכול להיות אפילו יותר טוב.

 

[melancholy man]

אני שומע עכשיו

מה שכתבתי אתמול היה מהזיכרון (והוא לא רע מסתבר). אני שונא לשמוע חלקי אלבומים, אני כמעט אף פעם לא עושה את זה, אבל בעיני החומה היא יצירה גדושה מידיי ומלאה מידיי ברעיונות, שחלקם סותרים זה את זה וחלקם לא ממש ברורים, כך שאני מעדיף במקרה הזה, לתכנת את ה CD כך שאשמע רק את מה שבא. עכשיו אני מסיים לשמוע את שני חלקי האלבום מהתחלה עד הסוף, יש שם כמה רעיונות מוסיקאלייים מאוד מעניינים ומאוד חדשים אצל פינק פלוייד (אבל אני מחכה לדיון בשירים עצמם בשביל זה) אבל בגדול, גם רעיונות וגם מוסיקלית למרות המסגרת האחידה של האלבום והסאונד המאוד דומה לו ואפילו הסיפור (שגם הוא מלא חורים אגב), שהיו כולם אמורים לסייע ליצור אלבום מגובש ואחיד, התוצאה מאוד מבולבלת ועם עליות וירידות גדולות מידיי.