../images/Emo171.gifחודש סיוון../images/Emo171.gif
חודש סיון החודש התשיעי למניין בריאת העולם והחודש השלישי למניין יציאת מצריים. מקור השם "סיון" במונח האשורי "סיונו" , משערים שפירושו – עת להט השמש. בלוח החקלאי אשר נמצא בחפירות גזר העתיקה נקרא החודש "קציר כל" – קציר כללי. חודש סיון הוא חודש מלא ויש בו שלושים יום , מזלו הוא מזל תאומים. תאריכי – החודש לפי המסורת : א' סיון – באו בני ישראל למדבר סיני (שמות י"ט ) . ב' סיון – יחזקאל הנביא ניבא על פרעה (יחזקאל ל"א) . ו' סיון – חל חג השבועות , הוא חג מתן תורה ואחד משלוש רגלים, שבהם היו עולים לרגל לירושלים מכל רחבי הארץ בזמן שבית המקדש היה קיים. ביום זה אף מסתימת ספירת העומר, הנמשכת שבעה שבועות . בערב חג השבועות , ה' בסיון היו יוצאים לשדות ולגנים להביא ירק לחג ( בעיקר בקהילות ישראל שבחוץ – לארץ) ז' סיון – הוא אסרו חג , בחוץ לארץ חל בו יום ב' של שבועות . ( יום ב' של חג נחג בחוץ לארץ גם בשאר שני הרגלים, פסח וסוכות והוא נקרא "יום טוב שני של גלויות " ) ז' סיון – הוא גם יום מותו של דוד המלך, נעים זמירות ישראל. ט"ו סיון – יוחנן הורקנוס מבית החשמונאים גרש את אנשי בית שאן ובקעתה , שהרעו לישראל בימי היוונים , ואותו יום עשו אוהו יום טוב . כ' סיון – החריבו נושאי –הצלב עשרות קהילות בגלילות הרינוס בגרמניה, ואותו יום נקבע תענית – ציבור לזכר עלילת הדם הראשונה, שהתחוללה באנגליה בעיר נוריץ בשנת 1171 .יום זה אף נקבע בתקנות " ועד ארבע ארצות " כיום אבל לזכר גזרות ת"ח – ת"ט ( 1648 ) הפרעות שפרעו אנשי חלמניצקי בקהילות פולין ואוקראינה. כ"ה סיון – נהרגו הרוגי מלכות רומי. כ"ז סיון – נשרף ע"י מלכות רומי ר' חנינה בן תרדיון, מעשרת הרוגי מלכות . חג השבועות
חודש סיוון: בלוח העברי הוא החודש התשיעי למניין בריאת העולם, והשלישי למניין יציאת מצריים.
מזלו של החודש- תאומים במדרש חז"ל רואים קשר בין מזל- סיוון- תאומים, לבין התורה שנתנה בסיוון, בשני אופנים: מדרש אחד מדגיש את היסוד ההומאניסטי של התורה- "... נתן הקדוש ברוך הוא את התורה בסיוון, מפני שמזל סיוון -תאומים, ותאומים- אדם, ואדם יש לו פה לדבר וידיים לספוק ורגליים לרקוד..." (פסיקתא רבתי כ') ומדרש אחר מדגיש את משמעותה הכלל אנושית של התורה, את פנייתה לכל אומות העולם, ולא רק לישראל- "אמר הקדוש ברוך הוא: נתתי את התורה בחודש השלישי במזל תאומים, שאם יבקש עשיו הרשע (=אחיו התאום של יעקב- ישראל) להתגייר ולבוא ללמוד (=ולקיים) תורה- יבוא וילמד!" (פסיקרא דרב כהנה י"ב) שמות החג: חג הקציר: "וחג השבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים" (שמות ל"ד ,כב') חג השבועות: "וספרתם לכם ממחרת השבת.... שבע שבתות תמימות תהיינה" (ויקרא כג') יום הביכורים: וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם" (במדבר כ"ח) עצרת: פשר השם- "התכנסות חגיגית" זמן מתן תורתינו " בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים- ביום הזה באו מדבר סיני" (שמות יט')
מנהגי החג
ירק לשבועות- מנהג אצל מרבית קהילות ישראל בגלות, לקשט את בתי הכנסת והבתים בירק, לאות ציון הקשר עם מתן תורה או הבאת הביכורים. בקהילות- ספרד, איטליה בוכרה ופרס מקובל לקשט את ארון הקודש בשושנים, משום כך נקרא החג בפי יהודי פרס (יוסי דיין בשבילך) " מואדה- גול" - חג השושנים, ובפי יהודי בוכארה- "גולי- סורך"= ורד אדום. בפולין ובליטא היה קישוט החלונות ב"שבועס'לאך"= שושנתות. הילדים עסקו מניר צבעוני צורות של פרחים, חיות ועופות, מעשה עקדת יצחק או מעמד הר סיני. בעדות המזרח נוהגים לזלף מי ורדים על המתפללים החוגגים. יש שמסבירים את מקומה של השושנה בחג זה על פי הפירוש המדרשי של שיר השירים "כשושנה בין החוחים - כן רעיתי בין הבנות", כלומר- אין כמו עם ישראל כשקיבל על עצמו את התורה, בניגוד לאומות העולם, שסירבו לקבלה . השושנה- סמל לכמיהת ישראל לגאולה מן הגלות בידי הקב"ה ורמז להתקשרות בין עם ישראל והתורה.
מנהגי זליפת מים יהודי צפון אפריקה ופרס נהגו לשפוך איש על רעהו דליי מים, כסמל לטהרה והתקדשות לפני מתן תורה, כדברי יחזקאל- "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם". (כנערים השתעשענו ברחוב חנה סנש ברמלה עם המון מים) .
מאכלי חלב ודבש * רמז לתורה שעליה נדרש הפסוק: "דבש וחלב על לשונך" * ח.ל.ב. בגימטריה = 40 כנגד ארבעים יום שעשה משה בהר סיני. באותו היום שבת פרעה משתה את משה מן היאור, הביאו לה מינקת עבריה, ולכן מזכירים ביום זה את זכותו של משה רבנו על ידי אכילת חלב. במעמד הר סיני נצטוו ישראל לאכול בשר כשר, וכשחזרו לאוהליהם לא היו להם כלים כשרים והוכרחו לאכול רק דברי חלב. ראשי התיבות של הפסוק- " מנחה חדשה ל'ה' בשבועותיהם = מ"חלב" רומז למאכלים מחלב. האותיות של "דבש וחלב" בגימטריה- תרי"ג, רמז לתרי"ג המצוות שבתורה. עליה - לרגל לקברי קדושים לפי מסורת חז"ל- שבועות הוא יום פטירתו של דוד המלך, נוהגים לבקר בקברות צדיקים.
חודש סיון החודש התשיעי למניין בריאת העולם והחודש השלישי למניין יציאת מצריים. מקור השם "סיון" במונח האשורי "סיונו" , משערים שפירושו – עת להט השמש. בלוח החקלאי אשר נמצא בחפירות גזר העתיקה נקרא החודש "קציר כל" – קציר כללי. חודש סיון הוא חודש מלא ויש בו שלושים יום , מזלו הוא מזל תאומים. תאריכי – החודש לפי המסורת : א' סיון – באו בני ישראל למדבר סיני (שמות י"ט ) . ב' סיון – יחזקאל הנביא ניבא על פרעה (יחזקאל ל"א) . ו' סיון – חל חג השבועות , הוא חג מתן תורה ואחד משלוש רגלים, שבהם היו עולים לרגל לירושלים מכל רחבי הארץ בזמן שבית המקדש היה קיים. ביום זה אף מסתימת ספירת העומר, הנמשכת שבעה שבועות . בערב חג השבועות , ה' בסיון היו יוצאים לשדות ולגנים להביא ירק לחג ( בעיקר בקהילות ישראל שבחוץ – לארץ) ז' סיון – הוא אסרו חג , בחוץ לארץ חל בו יום ב' של שבועות . ( יום ב' של חג נחג בחוץ לארץ גם בשאר שני הרגלים, פסח וסוכות והוא נקרא "יום טוב שני של גלויות " ) ז' סיון – הוא גם יום מותו של דוד המלך, נעים זמירות ישראל. ט"ו סיון – יוחנן הורקנוס מבית החשמונאים גרש את אנשי בית שאן ובקעתה , שהרעו לישראל בימי היוונים , ואותו יום עשו אוהו יום טוב . כ' סיון – החריבו נושאי –הצלב עשרות קהילות בגלילות הרינוס בגרמניה, ואותו יום נקבע תענית – ציבור לזכר עלילת הדם הראשונה, שהתחוללה באנגליה בעיר נוריץ בשנת 1171 .יום זה אף נקבע בתקנות " ועד ארבע ארצות " כיום אבל לזכר גזרות ת"ח – ת"ט ( 1648 ) הפרעות שפרעו אנשי חלמניצקי בקהילות פולין ואוקראינה. כ"ה סיון – נהרגו הרוגי מלכות רומי. כ"ז סיון – נשרף ע"י מלכות רומי ר' חנינה בן תרדיון, מעשרת הרוגי מלכות . חג השבועות