רגשות מעורבים ודיווח מלוויה../images/Emo160.gif
ידעתי שסבתא תמות בזקנתהּ אך מעולם לא חשבתי שלא אגיע ללוויה. לי, לאישה ולילדים אין כסף לטוס לארץ. כל גרוש הולך לתרפיה של הבכור ולמרבה הגיחוך, ככול שאני לומד יותר אני מרוויח פחות..... ..... סבתא הצליחה פתאום להתרכז וזכרה רק אותי מכל הביקור. את בני הצעיר, שישב שעה מולה, שנראה כמו בעלה האהוב והמנוח, היא לא ראתה בחייה. אז עכשיו אני מתוסכל מההיעדרות שלי מלווית סבתא כמו מההיעדרות שלי מהמלחמה האחרונה, מהפגנות חשובות, מהבחירות האחרונות, מיחס רציני אל הילדים שלי...והכל כדי לנסות לכתוב הצעת מחקר לתואר שני. מילא אם זו הצעת מחקר למשהו שנחשב מועיל מאוד לאנושות. עבודת מחקר לקבלת תואר שני נקראת רק על ידי שלושת חברי הוועדה להענקת התואר ובמקרה של הוועדה שלי, אחת מהחברות לא תטרח לקרוא. למעשה, בקצב הזה, לא ברור אם יהיה בכלל מחקר. אם הייתי מסתדר אם אישתי קצת פחות טוב ואם הבכור לא היה צריך את התרפיה שיש דווקא פה, הייתי לוקח את הבנים ומחכה לאישה בארץ. חמותי הייתה מדווחת לה מה קורה עם הבנים כמו שחמותי דיווחה לה מה קרה בלוויה של סבתא. אם המצב היה שונה, הייתי מוותר על התואר ורואה הכל בעצמי. הייתי רואה איך הרבנים נותנים רק לדודים שלי ולא לאבי לקרוע את החולצה. הייתי שומע בעצמי איך הם אומרים לו שהאישה שהייתה אמו מאז שהיה בן ארבע, אינו אמו הביולוגית ועליו להתאבל עליהּ פחות מאֶחיו. הייתי רואה לבד איך המקרר של סבתא נפחת מיד לאחר מותה ומוצרי המזון נספרים. הייתי רואה לבד שדודתי האהובה קירחת מכימותראפיה ועושה סצנה כשמציעים לה לשבת ליד האחים שלה. ......
http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1051073