Love Chad 4 Ever
New member
../images/Emo174.gifסיפור בהמשכים
התחילו לעשות בפורום סיפור בהמשכים ובגלל שהוא לא קופץ יותר חיברתי את הכל ביחד ונמשיך מפה סבבה
סברינה קמה מהמיטה, כמו בכל בוקר רגיל, התלבשה, ציחצחה שיניים, ולפתע עיניה נדדו, ונעצרו כשראו את בבועתה שבמראה."אהההה!" היא צעקה וירדה למטה במהירות למטבח שמה ישבו דודותיה ושתו קפה,"הילדה זלדה! תראו למה נהפכתי!". הילדה וזלדה הביטו בה."סברינהההה!!!!" צעקה זלדה, כולה נפעמת. "הילדה תעשי משהו!!" א'סברינהההה!!!!' צעקה זלדה, כולה נפעמת. 'הילדה תעשי משהו!!' אמרה. אבל לא היה ניתן לעשות דבר. סברינה נהפכה ל...קושקוש-מפלצת הקשקשים "זה תגובה הורמונלית למכשפה מתבגרת...לכל מכשפה צעירה זה קורה פעם בחייה..."הסבירה זלדה "זה סימן טוב..." "אבל.. אבל.."יבבה סברינה "אני לא יכולה ללכת ככה לביה"ס..." "אל תדאגי חמודה" אמרה הילדה. סברינה הביטה במראה שבמסדרון ביתה, פניה היו אדומות, עיניה היו נפוחות, ומלא פצעים שדמו לחצקונים גדולים צמחו על עורה. "אל תגידי לה.. אבל אצלה זה הקוקוש החמור ביותר שראיתי בחיים שלי..."*לחשה הילדה לזלדה*"אבל רגע..." מלמלה סברינה, "אני חולה, ז'תומרת שאני לא הולכת לבית הספר?..." מלמלה. "לא לא לא, מה פתאום, זהו תהליך טיבעי לגמרי, ואת לא נישארת בבית," פסקה זלדה. "אבל.. זלדה! אני לא יכולה ללכת ככה לביה"ס! ישחטו אותי!!"אמרה סברינה והחלה לשחק את עצמה מסכנה ועברה לדודה הילדה "הילדה,תגידי משהו!בבקשה!" במחשבה שנייה היא חייבת להישאר בבית.זלדה,את לא זוכרת מה קרה לנו כשהלכנו עם זה לביצפר??? "אה.. נכון.." מלמלה זלדה,ו"אבל.. לבני אנוש זה לא מדבק.." אמרה. "אבל זו הבעיההה!!" קראה סברינה, "הם בני אדם! הם לא יודעים שאני מכשפה, ולא מכירים מחלות של מכשפות! כל היום הם יצחקו עליי!! אסור לי ללכת לבית הספררר!!! אני חולהה..." יבבה סברינה. הילדה הסתכלה על זלדה, וזלדה הסתכלה על סברינה, ולבסוף אמרה- "אוקיי סוויט הארט, תישארי בבית," תודה!תודה!תודה!צרחה בכל הבית ונתנה לזלדה חיבוק ונשיקה. כשראה סיילם את סברינה התפקע מצחוק ושאל - מה קרה לך? האם אכלת יותר מידי סופגניות ואז הריבה שלהם התנפחה לך? "לאא.." מלמלה סברינה. "טוב יקירה," אמרה זלדה, "אנחנו יוצאות לסידורים, תהני..." מלמלה זלדה.זלדה והילדה ניכנסו דרך ארון המגבות לעולם האחר, ונבלעו אי שם. סברינה הלכה מהמסדרון, ניגשה לחדרה, הצביעה על עצמה, וביטלה את מחלת הקושקושים".סברינה?? שיקרת לדודות שלך?? עשית... מחלה מזוייפתתת?????????!!!" מלמל סיילם.סברינה הודתה ואמרה לסיילם "כן עשיתי מחלה מזוייפת אבל הדודות לא צריכות לדעת את זה אחרת חבל מאוד שהזלילה הלילית הקבועה שלך תיפסק לנצח אם אני ילשין"באותו רגע זלדה והילדה חזרו והסתכלו על סברינה בהלם.. הילדה אומרת לזלדה:אמרתי לך שהיא מזייפת... תראי איזה חכמה היא! שאני הייתי בגילה לא ידעתי לעשות את זה... זלדה: צודקת! סברינה, את גאון! סברינה התפלאה ושאלה את זלדה והילדה "מה?אתן לא כועסות עליי?"הילדה וזלדה צחקו ואמרו "לא" סברינה הייתה בהלם וחשבה מה הן זוממות.. "אוקיי,עכשיו נחזיר לה שקר..תחת שקר! כמו שעשתה לנו!" לחשה הילדה לזלדה. "לא, לא, לא!אסור לנו! אחר כך יאסרו אותנו ונקבל את האצבעות - לא יהיו לנו אצבעות לעולם!!! "מה אתן מתלחששות שם?" שאלה סברינה בקול רוגז. שום דבר! הילדה: סברינה, את גדולה! בואי לקניות במאדים! שמעתי שפתחו שם מג'יק גאפ ענק שחבל על הזמן!!!! סברינה: את רצינית? הילדה: ברור סברינה: בי זלדה! הילדה, אני באמת צריכה איזה חולצה חדשה.... ההמשך שלי הילדה קרצה לזלדה ויצאה עם סברינה ואז זלדה הלכה למטבח ו..
התחילו לעשות בפורום סיפור בהמשכים ובגלל שהוא לא קופץ יותר חיברתי את הכל ביחד ונמשיך מפה סבבה
