כי בזמן האחרון דוקא הייתי ילדה טובה, ולא כתבתי על שום דבר ממש מטומטם (חוץ מהאי הבודד, כן, זה היה דיי מטומטם...) איזה מזל שיש בלוג, עד שפתחתי אותו הדברים האלה נשארו בתוך הראש שלי, עכשיו אני יודעת שאני לא לבד
"הוא לא כאן, היא ידעה. לא יכול להיות שהוא כאן. הוא קיבל את זה כל כך קשה, היא נזכרה, שהוא אפילו ביקש שאני אודיע לו מתי אני מוציאה את הדברים מהבית, כדי לוודא שהוא לא יהיה כאן כשזה קורה. הוא עדיין אהב אותה. הוא לא ראה את זה מגיע. זה נחת עליו בהפתעה גמורה, בלי שום הכנה..."