שלום לכולם!

newair

New member
../images/Emo175.gifשלום לכולם!

קיבלתי היום מכתב קבלה לעבודה סוציאלית.. העניין הוא שהתקבלתי על תנאי.. ז"א בשנה הקרובה אני אלמד תחת בי איי כללי בחטיבה לרווחה, ובמידה ואצליח להשיג ממוצע מעל 80 בקורסי המבוא, אתחיל שנה א רק כשנה לאחר מכן.. בכל אופן..יש לי הזדמנות להתחיל ללמוד מדעי התנהגות דו מחלקתי (בלי תנאי)משולב עם תקשורת או כלכלה.. נורא קשה לי להחליט.. אשמח לשמוע עצות בנושא
 

פודה

New member
מה את/ה רוצה לעשות כשתהיה גדול?

זו השאלה החשובה: האם להיות עובד סוציאלי?? האם להיות פסיכולוג? אני חושבת שאין טעם ללמוד אם לא יודעים בדיוק מה רוצים, אני בזבזתי שלוש שנים לשווא במדעי התנהגות וניהול, מממש מיותר.... אני ממש ממליצה: אם התחום הוא רווחה, עזרה לפרט, עדיף לעבוד או להתנדב לפני ולדעת שזה באמת בשבילך, ובאופן עקרוני לבנות קווי מתאר כלליים של מה תרצה/י לעשות באופן עקרוני בגדול בחייך ולפי זה לראות מה משתלב הכי טוב. בהצלחה!
 
לדעת מה רוצים לפני שמנסים

זה בד"כ לא ממש אפשרי. לפני שמנסים זו פשוט פנטזיה. אחרי שמנסים זו כבר מציאות. יש טעם לנסות כל מה שנראה קרוב לפחות למה שרוצים, או מה שמעניין או מה שנכון. אין טעם למשוך שלוש שנים כאשר לאחר זמן מה כבר ברור שזה לא זה. אני חושב שההבדל העיקרי (שאני יכול לחשוב עליו) בין עבודה סוציאלית לתואר במדעי ההתנהגות הוא שעבודה סוציאלית היא "עבודה". כלומר, זוהי הכשרה מעשית למקצוע ספציפי (ורחב מאד). תואר במדעי ההתנהגות הוא המצאה של מסגרות הלימודים להגדלת מספר התלמידים שרוצים ללמוד מקצועות טיפוליים/אנושיים, תוך שהם שומרים על ה"איכות" של המקצועות הטיפוליים עצמם (פסיכולוגיה, וכו'). זה טוב להרחבת הידע ולא יותר מזה. אולי זה יסייע למציאת עבודה בתחום טיפולי, אך לא בתפקיד מקצועי.
 
למעלה