חדשות אופנה

[N i g h t W i n d]

../images/Emo175.gif../images/Emo175.gifחדשות אופנה

 

[N i g h t W i n d]

בקרוב קולקציה נשית של בגיר

מתוך Ynet / רוני ליפשיץ נשמע מעניין סך הכל, אולי בגיר ירעננו ויחדשו לנו משהו בנישה המחוייטת? בגיר נכנסת לתחום ההלבשה המחויטת לנשים "הרשת, הפועלת באופן מסורתי בתחום הלבשת הגברים, חתמה על הסכם עם חברת דוקרס מקבוצת ליוויס-שטראוס, לייצור קולקציה נשית. בבגיר מקווים לפריסה נרחבת בארצות-הברית, ולאחר מכן במדינות נוספות רוני ליפשיץ חברת בגיר חתמה על הסכם בלעדי עם חברת דוקרס מקבוצת ליוויס-שטראוס לייצור קו הלבשה מחויט לנשים. קו ההלבשה שתייצר בגיר בעבור דוקרס, הנכנסת לראשונה לתחום ההלבשה המחויטת לנשים, כולל מבחר דגמים של מכנסי נשים מחויטות, ג'קטים וחצאיות. עופר גלבוע, מנכ"ל בגיר, אמר כי "החברה תשקיע כחצי מיליון דולר בשנה הראשונה של המהלך. בגיר צפויה להגדיל את מחזור המכירות שלה, בעיקר לאור העובדה שמדובר בהסכם עם מותג חזק, איכותי ואופנתי". מותג דוקרס נמצא בבעלות חברת ליוויס-שטראוס, שהיא גם בעלת המותג ליוויס. דוקרס ידועה בעיקר בזכות מכנסי החאקי הפופולאריים, המהווים חלופה לג'ינס, ומוצריהּ נמכרים ביותר מ-50 מדינות בעולם. פריצה לתחום חדש משה גדות, מנהל פיתוח ושיווק בינתחומי בחברת בגיר, אמר בשיחה עם ynet כי מדובר בשיתוף פעולה ראשון עם חברת דוקרס. "בגיר מייצגת באופן מסורתי הלבשה מחויטת לגברים, ופה יש פריצה חדשה לתחום בגדי הנשים. זה תחום חדש בעבורנו, ואנו מצפים לפריסה גדולה בשוק האמריקני בשלב הראשון. "אחד האתגרים של חברת דוקרס, המצליחה בעיקר באופנת היום-יום, הוא להיכנס לעולם המחויט ומכאן נובע שיתוף הפעולה שלה איתנו. אנשי דוקרס התעניינו בעיקר בחדשנות של בגיר, כמו למשל בטכנולוגית המכנסיים דוחי המים (המתייבשים במהרה, ר.ל.) או דוחי הקמטים שלנו. גדות ציין כי בשלב זה ההסכם כולל את ארצות-הברית בלבד, "אבל יש לנו גם אופציות במדינות אחרות". לדבריו, מוצרי הקולקציה החדשה לא יימכרו בינתיים בישראל, "למרות שיש פה ואקום להלבשה מחויטת לנשים, ואף אחד עוד לא לקח על עצמו את הנישה". שיתוף הפעולה עם דוקרס יתווסף לפעילותה הבינלאומית הנוכחית של בגיר, המייצרת חליפות מחויטות בעבור רשתות מובילות בעולם, ביניהן מרקס אנד ספנסר וג'יי.סי פני. הקולקציה המחויטת של דוקרס תימכר דרך רשתות קמעונאיות אמריקניות, כגון מייסיס."

 

[משתדרגת9]

מה הולך באמת במחויטים השנה?עיפרון הולך?

 

[N i g h t W i n d]

שאלה טובה

בקרוב יעלו עידכונים, בינתיים ראיתי כי יש מגמה חזקה של מכנס רחב באגן

אני תמיד מאמינה שאם נוח לך עם משהו....פשוט לכי על זה!

 

[N i g h t W i n d]

רנואר - אנחנו לא צריכים פרזנטורית!

Ynet /רוני ליפשיץ האם רנואר מסתכנת בכל שהחליטה השנה לוותר על בחירת דוגמן ודוגמנית מובילים ובחרה ב6 דוגמנים להופיע בקטלוג שלהם? "רנואר מוותרת על הפרזנטורים רשת האופנה זונחת את שיטת הפרזנטורים המוּכּרים שליוו את המותג - כמו בר רפאלי, מורן אטיאס, גיא אריאלי ואיתי תירוש - ומציגה את קמפיין חורף 2009 עם 6 דוגמנים שונים. רנואר: המותג חזק מספיק, אין לנו צורך בפרזנטורים רוני ליפשיץ חברת רנואר תציג החל בספטמבר את קמפיין החורף שלה ל-2009 - לראשונה, ללא פרזנטורים המזוהים עם המותג. לאחר שבעשר השנים האחרונות התמקדו הקמפיינים של רנואר בפרזנטורים כבר רפאלי ומורן אטיאס אצל הנשים וגיא אריאלי ואיתי תירוש אצל הגברים, יובילו את הקמפיין הבא שישה דוגמנים שונים. עלות הקמפיין תהיה 1.5 מיליון דולר. "הדגש הוא על הקולקציות המגוונות ולא על הפרזנטורים עצמם", הסביר מנהל השיווק של רנואר, אריה שיבר, את ההחלטה לוותר על הפרזנטורים הגדולים. "ממחקרים שערכה הרשת נמצא כי המותג רנואר דומיננטי ומוביל בקרב קהל היעד, כך שאין לו צורך להיתמך בפרזנטורים", אמר שיבר בשיחה עם ynet. "מטרת הקמפיין להראות את מגוון המוצרים הרחב שקיים בחברה, ולעשות זאת בדרך שונה. אנחנו מספיק חזקים ואין לנו צורך בפרזנטורים מוכרים. "הצופה ייחשף למוצרים במשך כל העונה ולא רק בתחילתה, והמוצרים יותאמו לתקופות השונות בעונה. כשיהיה יותר קר, למשל, יהיו יותר מעילים וכדומה. בדרך זו אנו יוצרים דיאלוג עם הצרכן". הקמפיין, שישודר במשך כל עונת החורף, יציג מגוון רחב של מראות לבוש שונים. "20 סרטונים ירוצו במשך העונה ויציגו את המסר - the fasion way או דרך האופנה", אמר שיבר. "בסרטונים יראו בכל פעם דוגמן או דוגמנית שיעמדו ויתבוננו במראה בזמן שהם מתגלחים, מתלבשים או נמצאים בסיטואציות אינטימיות אחרות, והצופים בעצם יהיו הראי בו מתבונן הדוגמן". לדברי שיבר, הקמפיין יכלול את כל המדיות."

 

[N i g h t W i n d]

תיקים של GEORGE-GINA&LUCY עושים עליה!!

MSN מערכת סוף סוף חדשות טובות, המותג GG&L עושה עלייה, מדובר באחת החברות המצליחות ביותר באירופה בתחום התיקים, מחזור המכירה שלהם מאוד גבוהה, החדשות הטובות שהתיקים פשוט יפים ואיכותיים, קיימים בכל מגוון הצבעים והדוגמאות, החדשות הקצת פחות טובות הן שהמחיר הוא לא זול, אבל באמת איכות מעולה. אגב יש ברשותי 3 תיקים שלהם בהזדמנות אצלם ואעלה. "מותג התיקים GEORGE-GINA&LUCY הוקם בשנת 2006, בין לילה הפכו התיקים שסימן ההיכר שלהם הוא האבזם הגדול לסיפור הצלחה באירופה. בתחילה נמכרו התיקים במספר חנויות מצומצם כאשר בזירת EBAY נמכרו במחיר גבוה יותר מאשר בחנויות, הביקוש לתיקים באתר ובחנויות הפכו את התיקים לאייטם מבוקש ובעיקר גבר הביקוש לקולקציות המוגבלות שיצאו מדי עונה. בעלי החברה הגרמנית אינם מאמינים בפרסום ויחסי ציבור אלא רק במכירות מסיביות לחנויות הנכונות. בכל שנה יוצאות לשוק שתי קולקציות, של תיקים וארנקים חורף וקיץ, לעולם לא חוזרים על אותו דגם מדויק ולכן הופכים את המותג לנחשק ביותר. לכל תיק יש שם מעין תעודת זהות אישית. שמות הדגמים כמו גם שמות הצבעים לקוחים מעולם עשיר של אסוציאציות ודימויים שמלווים את אופיו הצעיר של המותג. הקולקציות מבוססות על ארבעה החומרים העיקריים: ניילון, קנווס ומשי, בשילובים של חומרים נוספים כמו עור, ברזל ועוד. לצד קולקציות אלו ישנן גם קולקציות מוגבלות שיוצאות מדי שנה. למותג יש גם קולקציית מזוודות (שיגיעו בעונה הבאה), תיקים צעירים יותר לנערות, משקפי שמש ועוד. כל עונה מתאפיינת בצבעוניות שונה וכל תיק הוא בעל סמל מסחרי שהינו מנעול עם הטבעת הלוגו של המותג. לישראל המותג מגיע אלינו בזכות שתי נשים מתחום האופנה והלייף סטייל. אורנה גרציאני לשעבר מבוטיק "ורסוס" בדיזנגוף פינת ירמיהו וסוזן גולדסמית בורג יהודייה שנולדה בארה"ב והתגוררה בשנים האחרונות בפרנקפורט - שם הפכה לאחד השמות הבולטים בתחום העיצוב. מחירים: 350-1200 שקל, ניתן להשיג ביהושע התלמי 4 ת"א, טלפון: 03-5102380 "

 

[N i g h t W i n d]

מי רוצה לרכוש את ג'אמפ?

כלכליסט / גלי ברגר "מייסד ג'אמפ מנהל מו"מ למכירת חלקו בחברה ב-20 מיליון שקל מנחם קופיץ מעוניין למכור 50% מהרשת, בה הוא שותף יחד עם רמי שביט מבעלי המשביר החדש לצרכן. הקונה הפוטנציאלי הוא רמי מלכה, מבעלי ml. בין קופיץ לשביט נתגלעו חילוקי דעות, במהלכם אף פוטרה מי שהייתה מנכ"לית הרשת, שהגיעה מהמשביר של שביט גלי ברגר 25.08.08, 15:47 מייסד חברת הביגוד ג'אמפ, מנחם קופיץ, מנהל מגעים למכירת חלקו (50%) בחברה, לפי שווי הנמוך מהמחיר בו רכש את החצי שלו רמי שביט, לפני כשנה. שביט, מבעלי המשביר החדש לצרכן, רכש 50% מהרשת תמורת 22 מיליון שקל, המשקפים שווי של 44 מיליון שקל לרשת. עתה מנהל קופיץ מו"מ למכירת חלקו לפי שווי המוערך בכ-20 מיליון שקל לאבי מלכה, הבעלים של רשת ml. החברה כוללת גם את רשת האופנה אירית. כפי שפורסם ב"כלכליסט", בין שביט לקופיץ נתגלעו חילוקי דעות סביב ניהול החברה, במסגרתם פיטר קופיץ את מנכ"לית החברה, לילי אילון, שהייתה משנה למנכ"ל המשביר בתפקידה הקודם. עם פיטוריה אמרה דוברת קבוצת המשביר ל"כלכליסט", כי: "לילי אילון פוטרה באופן חד צדדי על ידי מנחם קופיץ. במסגרת ניהול תקין של קבוצה משמעותית, פיטורים אלה אינם מקובלים על הנהלת הקבוצה". לשביט זכות סירוב ראשונה והוא יכול להחליט עד ה-11 בספטמבר האם הוא רוכש את חלקו של קופיץ או מאפשר למלכה לרכוש אותו. ההערכות בשוק הן, כי גם אם מלכה ירכוש את חלקו של קופיץ לא מן הנמנע כי בהמשך ישלים שביט את רכישת מלוא הבעלות על הרשת או ימכור אותה לשביט. רשת ג'אמפ מונה כיום 56 סניפים, ש-21 מהם בזכיינות. ההפסד הנקי של שתי הרשתות - ג'אמפ והמשביר החדש לצרכן - ביחד, עמד על 5.3 מיליון שקל ב-2007."

 

[N i g h t W i n d]

ועוד ג'אמפ-דוגמנית הבית שנבחרה היא...

נענע אופנה/ הילה רגב זוכרות את נינה ברוש הידועה יותר בכינוי "ויק"? הנ"ל נבחרה להוביל את הקמפיין של ג'אמפ! קמבאק זה טוב או רע? בעצם תלוי למי...השכר הינו 40,000$ לעונה "נינה ברוש היא הפנים של ג'אמפ. הילה רגב בודקת אם זה טוב או רע, ולמי נינה, כשעוד היתה ויק והצטלמה ליוסף צילום : קובי בכר פרזנטורית: נינה ברוש. כל עיתון שאיזכר את שמה בעשרים השנה האחרונות ציין בסוגריים את המילה 'ויק', אנחנו חושבות שזה מיותר. היא בת 33 ובנעוריה הייתה בת טיפוחיו האישית ואשתו של איש חיי הלילה דורון אייל ("שולץ האיום"). אז שוגרה תדיר לקמפיינים חו"ליים שווים כמו דיור, איב סאן לורן, מיו מיו ואן טיילור. בארץ היא הספיקה לעשות מוסדות נחשבים כמו כיתן, ראש אינדיאני ז"ל ועוד כמה שניסו לדהור על הזוהר שהביאה אתה הברוש ממסעותיה מעבר לים. חברה: חברת ג'אמפ הישראלית (למרות השם הלועזי) הוקמה לפני 27 שנה על ידי מנחם קופיץ -הבעלים והמנכ"ל. לפני חצי שנה רכשה רשת המשביר לצרכן חצי ממניות ג'אמפ, והכניסה מזומנים לעסק ששמר על נוכחות ערה בקניונים, אבל קצת פחות בארונות. כיום יש לרשת 56 סניפים ועוד 200 נקודות מכירה. בג'אמפ מצהירים שחצי מהייצור מתבצע בארץ, בעולם מושלם היינו מעדיפות לשמוע שכל הייצור מתבצע בארץ, אבל אנחנו ריאליסטיות. לפעמים. קודמות בתפקיד: מיכל ינאי התחברה לצד המדגמן שלה דרך ג'אמפ בעונות שעברו. לפניה קיפצו בתפקיד: עינת ארליך, מאיה ישעיהו ושירז טל. קהל היעד הוא נשים בוגרות, כאלה שכבר מזמן לא מקפצות להן בכיף בלי חזייה (גם אם הן יכולות). עונה: עונה שנייה, לאחר הצטיינות במקצה של השנה שעברה. עו"ש: 40,000$ לעונה. אם פעם זה היה אומר בערך 15 זוגות נעלי מעצבים לגברת ברוש, היום הסכום יתורגם לחבילות טיטולים ומטרנה. מתבגרים נימוקי הבחירה: "ויק נחשבת לאחת הנשים הישראליות היפות ביותר בכל הזמנים" אומרת לילי אילון מנכ"לית קבוצת ג'אמפ "היא משדרת מסר של יוקרה, איכות וניחוח בינלאומי, המזוהים עם ערכי המותג". מילא ויק שמחזיקה ביד בוק עם תמונות של איב סאן לורן ז"ל, אבל ג'אמפ עדיין צריכים לעשות עוד קצת מאמץ תעוזתי בעיצובים כדי להתחיל להתהדר בתואר 'בינלאומי'. תוביל או תוריד את המותג: נינה עדיין משדרת אצילות קרירה ומלוכסנת מכל תמונה שלה, בזכות הגנים המשובחים והעור החלבי. החיבור שלה עם בגדי ג'אמפ נראה קצת מאולץ למרות שהבגדים מונחים עליה מצויין. יש משהו קצת כואב בעובדה שאנחנו נאלצים להודות כי ויק התבגרה וכעת היא יכולה להתחיל ללבוש ג'אמפ, זה מזכיר לנו שאף אחד לא חסין מול הזמן. כפרזנטורית היא עושה את עבודתה נאמנה: מתראיינת בהשקת קולקציה, מפזרת אריסטוקרטיה ומצטלמת נהדר גם אם ילבישו עליה שק לבד עם הכיתוב "עודפים" עליו. החיבור למותג עצמו לוקה בחסר. ג'אמפ היא חברה ישראלית על כל יתרונותיה וחסרונותיה. עינת ארליך התאימה להם בול כי שידרה ישראליות לא מתאמצת בסגנון הבת של השכן. גם מיכל ינאי הקרינה משהו מאוד מקומי וניחוח ועל כן הבגדים שהיא לבשה העבירו את אותה תחושה. ויק היא דוגמנית-אמזונה מהזן הקר והאדיש, לעזאזל, היא אפילו עשתה על זה קריירה! לשדך אותה לג'אמפ שמנסה לפנות לאישה הישראלית אוהבת המותגים שלא נראית כמו בר רפאלי ביום רע, מרגיש קצת כמו לאכול ספגטי בכפית. שאלת החיבור בין ויק למותג איננה מושלמת ונראה כי ג'אמפ יכלו לבחור מישהי נגישה יותר שתייצג אותם ואת הלקוחה שלהם, אפילו אם היא לא הסתחבקה עם איב סאן לורן. לסיכום: ג'אמפ מרוויחים במסגרת התהודה התקשורתית של מינוי 'דוגמנית בינלאומית', נינה מרוויחה מרחב נשימה כלכלי, ורק הלקוחה בחנות, כשהיא מתלבטת בין שמלה פרחונית לגופיית אפליקציות, צריכה להחליט אם היא מתחברת לתפיסה המתעתעת שמנסים להציג לה: ויק נהפכה לדודה ועכשיו היא קונה בג'אמפ"

 

[N i g h t W i n d]

גלית לוי יורדת לעם?

איתי יעקב/ NRG גלית לוי החליטה לחבור לרשת H&O, ולמכור פריטים מעיצובה במחירים קצת יותר עממיים. בחו"ל אגב מדובר בתופעה שאיננה נדירה, לוקחים מעצב ידוע שמעצב לטובת כולם פריטים זולים, הנהירות לחנויות לעיתים הם בגדר סכנה ממשית של חטיפת פריטים מהמדף ואולי לא רק, יהיה מענין!? |"גלית לוי חוברת לרשת ‭H&O‬ מעצבת השמלות הרשמית של סלברטאיות מסויימות, משתפת פעולה עם רשת הקז'ואל, ומשחררת דגמים במחירים נמוכים כשנה לאחר שנרקם שיתוף הפעולה בין מעצבת האופנה דורין פרנקפורט לרשת ‭,H&O‬ מאחדת הרשת כוחות עם מעצבת נוספת - גלית לוי. “זו הזדמנות לשתף מעצבת מובילה ביצירת הקולקציה שלנו, ובמיוחד להרחיב את קו בגדי הערב‭,”‬ אומרת אלית בן בסט־נוריאל, מנהלת השיווק של ‭.H&O‬ “כשהדגש הוא גם על מחירים שפויים, שנמוכים בהרבה ממה שגלית דורשת בדרך כלל (בין ‭4,000‬ ל-12 אלף שקל לשמלה, א”י‭.”(‬ ביחד עם מעצבות קו בגדי הנשים של הרשת יצרה לוי קולקציה הכוללת כ-40 פריטים, ביניהם טוניקות שיפון בעלות מחשוף וי עמוק המתהדרות בהדפסי פייזלי ופרחים ואוסף אביזרים גדול, שבו מככבות חגורות עור רחבות. כמי שעיקר עיסוקה מתמקד בעיצוב שמלות כלה, יצירת קו בגדים היתה ניסיון חדש ללוי. “זו פעם ראשונה שאני מעצבת מבלי שהלקוחה עומדת מולי‭,”‬ היא אומרת, “כך שיכולתי להתעסק ביצירה נטו‭.”‬ הלקוחה של לוי, אגב, היא קודם כול לוי עצמה. “לאורך השנים הוכח שאנשים אוהבים את מה שאני לובשת. רואים בי מעצבת נודעת כמו רוברטו קוואלי ודמות מפורסמת כמו מדונה‭.”‬ שנאמר, בכיף. מחירים: חולצות, 150־250 שקל; טוניקות, 250־350 שקל; מכנסיים, 150־300 שקל; שמ־לות"

 

[natali11114]

קראתי פעם כתבה..

שניסו להציע גם לקסטרו ולעוד חנויות את העניין הזה שמעצב מוכר ימכור אצלם אך הם סירבו בטענה שהם משתפים מעצבים צעירים שיעצבו בשיבלם למרות שאנחנו לא מכירים אותם. אני ינסה למצוא את הכתבה ולעלות אותה.

 

[natali11114]

אני מצרפת את הכתבה

גלית לוי בתפקיד סטלה מקרטני יום רביעי, 2 ביולי 2008, 16:56 מאת: עילית מינמר, הארץ גם אנחנו רוצים למצוא ברשתות המסחריות קולקציות מעצבים במהדורות מוגבלות ובמחיר הגון. H&M וקסטרו נקראות לדגל סטלה מקרטני לאדידס (צ': האתר הרשמי)בעוד כחודשיים תונח על המדפים ברשת האופנה העממית H&O קולקציה חד פעמית בעיצוב גלית לוי למותג GL. היא תכלול כ-40 פריטי לבוש אופנתיים ליום ולערב. אין זה שיתוף הפעולה הראשון של הרשת עם מעצב מקומי בעל שם. לפני כשנה השיקה הרשת בשיתוף דורין פרנקפורט קולקציית קפסולה (חד פעמית) ושמה "DorinF", שזכתה להצלחה לא מבוטלת. הרעיון, העיצוב של פרנקפורט והביצוע היו נכונים וטובים, בהתחשב באילוצי המחיר, והצליחו לחשוף את המעצבת הוותיקה ואת הרשת לקהל לקוחות חדש. H&O הרימה בארץ כפפה שכמעט איש מלבדה לא הרים - וחבל. גם אם אין מקום להשוואה מבחינת העדכנות וההצלחה (H&O אינה H&M, וגלית לוי אינה סטלה מקרטני), אין ספק שהמודל המוצלח של החברה השבדית עמד לנגד עיניהם של אנשי H&O כשהחליטו על המהלך. H&M היא מובילת המגמה העולמית של שיתוף פעולה חד פעמי עם מעצבי על שתוצרתם אינה נגישה לרוב האוכלוסייה. החברה כבר עבדה עם מקרטני, קארל לאגרפלד, הצמד ההולנדי ויקטור ורולף ורוברטו קוואלי, וכל קולקציה כזאת יצרה בהלת קניות: הפריטים נחטפו מהחנויות בתוך שעות ספורות. קולקציית השמלות שעיצב רולן מורה לרשת גאפ האמריקאית היא דוגמה נוספת להצלחה מסחרית. כך גם רשת טופ שופ הבריטית, שגייסה את דוגמנית העל קייט מוס כמעצבת לשיתוף פעולה שנמשך כבר כמה עונות, וחברת דיזל, שלפני כשנתיים השיקה קו ג'ינס חד פעמי בשיתוף קארל לגרפלד. אתגר עיצובי מדונה ל-H&M. מי יהיה הסלב המקומי של H&O? (צ': האתר הרשמי) יוסף. משימת עיצוב מאתגרת למשביר לצרכן (צ': יחצ)איש מהמעצבים הללו אינו זקוק לקידום שמו, ובכל זאת, בעיצוב קולקציות מסחריות לרשתות עממיות, דומה שכל הצדדים יוצאים נשכרים. הלקוחות יכולים לקנות בגד מעצבים במחיר הוגן, שמו של המעצב נישא בפי כל והרשת זוכה להצלחה שיווקית. "אין ספק שהמודל של רשת H&M ראוי ליישום בארץ", אומר ישראל פלג, יו"ר H&0. "מבחינתנו מיצובית, מיתוגית ומסחרית - הרעיון הזה הצליח. היה לנו עניין בהכנסת קהלים חדשים, שלדורין פרנקפורט לא היתה נגישות אליהם. היא היתה מדויקת ומחויטת בקולקציה שיצרה והלקוחות זיהו בה קו יוקרתי יותר". בעקבות H&M פלג גם מצדד בשיתוף פעולה עם סלבריטאים. "אנחנו הולכים עקב בצד אגודל עם "H&M, הוא אומר, "הם לקחו את מדונה, עכשיו השאלה היא מי יהיה הסלב הישראלי?" פרנקפורט מצדה אומרת: "זה היה מאתגר, לצאת מהמחשבה שלי, מדרך החיים שלי ולנסות להעביר אותה הלאה. זה תרגיל חשוב לכל מעצב: להקשיב לקהל חדש, לפנות אליו בשפה שלך ולחבור אליו". זה לא היה קל, היא אומרת, אבל בדיעבד "אני מאמינה שזה עשה טוב. אלה אנשים שרגילים לקנות סחורה מיובאת מחו"ל, והמיזם הזה חיבר אותם למעצב שחושב מקומית". בקיץ 2005 עיצב יוסף פרץ קולקציה חד פעמית למשביר לצרכן, שנמכרה אז בחלל מיוחד שהוקצה לכך ב-16 סניפי הרשת בשם "יוסף "M 4 (יוסף למשביר לצרכן). בניגוד לבגדי הערב שעיצב אז למותג הנושא את שמו, הקולקציה למשביר היתה של בגדי קז'ואל ליום יום. פרץ ראה בזה אז אתגר, והקולקציה זכתה להצלחה. לולה בר ל"אתא" קייט מוס בבגדים שעיצבה לטופשופ (צ': יחצ)אז למה אין דוגמאות רבות יותר? פרנקפורט אומרת שהיתה בטוחה, כי בעקבות היוזמה של H&O יבואו עוד הרבה. "חשבתי שאני אהיה זו ששמה אצבע ברותחין, ועכשיו נהיה מוקפים מיזמים וזה ייהפך לנורמה, כמו בעולם", היא אומרת. "הרי מעצבים ישראלים מדברים אל הקהל. אם יותר חברות היו מרימות את כפפת העיצוב, הן היו רואות שכלכלית זה מביא לנסיקה גדולה. הן היו יוצאות נשכרות". אבל בנוף האופנה המקומי שיתופי פעולה עם מעצבים ותיקים ומוערכים או צעירים יותר, שהחלו לבנות להם שם - עדיין נדירים. דווקא בעבר היו נהוגים יותר, אם כי שונים במהותם. בשנות ה-60, למשל, הכירה תעשיית האופנה בארץ בערך המעצב והבינה כי יש לזקוף לזכותו חלק גדול מהצלחת המפעל. מעצבים בעלי סטודיו משלהם עיצבו גם קולקציות למפעלים שעבדו ליצוא ולשוק המקומי. כך, למשל, עיצבה לולה בר דגמים מסחריים ל"אתא", שזכו להצלחה, בצד ניהול הסלון שלה לאופנה עילית, ותמרה יובל ג'ונס עיצבה, בין השאר, קולקציית בגדי עור ל"ג'ינג'ט" וקולקציית סריגים ל"סרינה". במשך השנים היו עוד שותפויות כאלה. בהוניגמן, למשל. "אנחנו מהחברות הראשונות שהתחילו עם הנושא הזה", אומר מיכה הוניגמן, מנכ"ל משותף ובעלים. "בשנות ה-70 שיתפנו פעולה עם גדעון אוברזון, שעיצב את הקולקציות לילדים. היה לו קו בשם שלו, ומאוחר יותר הוא גם עיצב קו לנשים. אחריו שיתפנו פעולה עם עודד גרא במתכונת דומה". זה לא מסתדר אוברזון. דווקא מעוניין בשתפי"ם (צ': יחצ) פרנקפורט. תרגיל חובה לכל מעצב (צ': יחצ)כיום חברות גדולות כמו קסטרו, הוניגמן, פוקס ורנואר אינן בוחרות לתמוך כך במעצבים צעירים עצמאיים וגם לא לשתף פעולה עם מעצבים ותיקים ומוערכים בתעשייה. דומה שאין נכונות מצד רשתות האופנה המקומיות המצליחות לעזור לחשוף מעצבים צעירים כישרוניים שהתחילו לבנות להם שם, לא באמצעות העסקתם כחלק מצוות מעצבים גדול שבו האמירה האישית שלהם נעלמת במפעל הייצור ההמוני, אלא דווקא באמצעות הצגת קולקציות שלהם, בחתימתם ובכתב ידם האישי. מהצד השני, מעצבים ותיקים בעלי שם אינם יוזמים או נרתמים לשיתופי פעולה מן הסוג הזה, אף על פי שהם יכולים לחשוף אותם ללקוחות בעלות מודעות אופנתית, שאינן יכולות להרשות לעצמן לרכוש בגדי מעצבים. "אני בהחלט הייתי מסכים", אומר אוברזון. "זה משב רוח מרענן לשני הצדדים. זה צעד נכון של חברות הענק שרוצות לחדש, לקחת מדי פעם קו של מעצב. זה כבר הוכיח את עצמו". על השאלה אם פנו אליו בנושא משיב אוברזון כי אכן היו פניות בעבר, "אבל זה לא הסתדר על בסיס מסחרי". בהוניגמן, לעומת זאת, שוללים כרגע את הרעיון. לדברי הוניגמן, "נכון להיום, כשהרשת התפתחה, התחושה היא שגודל החנויות והמגוון הקיים לא מאפשרים לנו ברגע זה לתת במה לעוד קו. אנחנו תומכים במעצבים צעירים ובפיתוח מתוך החברה, וזה טוב לנו. שיתוף הפעולה עם סטודנטים משנקר הוא הכיוון שאנחנו שמים עליו דגש כרגע". גם ברנואר לא מתלהבים מהרעיון. "אין לנו צורך בזה", אומר סרג' דרעי, מנכ"ל הקבוצה, "אנחנו מייצרים אופנה ונותנים למעצבים שלנו את החופש לעשות דברים יפים לטעמם". אתי רוטר, מנכ"לית משותפת של קסטרו, אינה פוסלת על הסף שיתופי פעולה עתידיים כגון אלה. "בארץ התרבות היא אחרת. אין מעצבי על, אבל יש מעצבים טובים שטבעו את טביעת האצבע שלהם. אני שמה על הבמה יכולת עיצובית ישראלית, ואני חושבת שיש לנו מה להציע. יש לי ראש פתוח לכל הסגנונות, אבל עד היום זה לא התאפשר. העניין כולו דורש היערכות ארוכת טווח, קבלת החלטות". פרסומתגם בקסטרו "אנחנו עסוקים כרגע בלטפח את הסטודנטים של שנקר", אומרת רוטר. "שנים אנחנו משמשים אכסניה לסטאז' של סטודנטים בשנקר שעוברים אצלנו את כל השלבים בשרשרת ונחשפים אצלנו לכל מה שאנחנו יכולים לתת. בעבר גם ניסיתי לתת לסטודנטים להפיק מיני קולקציה משלהם, היו שהצליחו יותר או פחות, אבל בכל מקרה זה לא דבר להקל בו ראש. מבחינתי, שיתופי הפעולה הם מתוך עבודה של צוות, יצירת שני כוחות שיעצימו את עצמם". בפועל זה לא חלק ממדיניות העיצוב של קסטרו כיום, אף על פי שכדברי רוטר עצמה, "הדבר הזה, כשעושים אותו טוב, הוא "win-win.

 

[natali11114]

קישור

 

[N i g h t W i n d]

../images/Emo2.gif

את עוסקת בקריאת מחשבות? רציתי להעלות את הכתבה הזו אבל לא מצאתי אותה, אז תודה על ההוספה!