העובדה שאני רק עכשיו עונה לך... היא חלק
מהעניין
עם העומס החדש ששלטונות המס המקסימים שלנו עשו לנו... כל הלו"ז מתוכנן מחדש וככה עושים סדר במה הכי חשוב ואם להיות יותר מדוייקת: מה הדבר שהכי מחזיק אותי בחיים ובעצם נותן לי את הכוח לעשות את כל היתר. אז עם כל הכבוד להנאה שבה'התפקרות' ממנה של החודשים הארוכים האחרונים, זהו! זה נגמר והנפש מתחילה לתת סימני גסיסה. אז מחליטים, פשוט ככה כמו שזה נכתב ונשמע: מחליטים שיהיו פחות שעות מטבח, פחות שעות מחשב (למרות שמבחינתי, הייתי משאירה אותם ומורידה את כל שעות העבודה
) ואלו יוקדשו לשעות מכון. אני רק רוצה להבהיר נקודה מסויימת: "תקופת מנוחה" או ה"התפקרות" כפי שאני מגדירה את התקופה, אין הכוונה שלא התאמנתי בכלל- אלא שעבורי, פעמיים ושלוש פעמים בשבוע (לפעמים מתוך שלוש פעמים - רק פעמיים ספינינג
) להיות במכון וגם זה בדחילו ורחימו, זה כאילו כלום. אבל ממש ממש כלום. ומה משמעות הלחזור/איך עשיתי זאת: כאמור, מתחילים בלקבל החלטה. מודיעים לסביבה הקרובה, זו שעשויה להוות גורם 'מפריע' בשעיטה אל היעד, ש... הם כולם יכולים לחפש אותי במכון. נקודה. הולכים, בין אם נורא מתחשק לעשות משהו אחר בשלוש/ארבע שעות שהולכים לשרוף ובין אם נורא עייפים - הולכים. עוד נקודה. מתחילים באימון כוח, הכי טוב להתחיל באימון כוח ואם אין מספיק זמן לפני הספינינג - אז בזמן שיש עושים מה שאפשר (עדיף את מה שיודעים שלא יהיה כוח לעשות אחרי, אצלי זה סקווטים ולאנג'ים), עושים ספינינג ומשלימים את מה שהתחלנו. אם יום שבת הדגש היה על אירובי (שעתיים ורבע), אז ביום ראשון אני משלבת פלג גוף תחתון ושעה ורבע ספינינג וביום שני פלג גוף עליון עם ריצה וקרוס (בטן... זה 20 דקות חובה בכל ביקור במכון). יום שלישי... יום מנוחה ומחר שוב מתחילים כמו ביום ראשון. אז תגידי לי את... כשמשקיעים כל כך הרבה, יש לב לבזבז את זה על טובלרון ו/או איזה קרואסון?
- ככה זה עובד אצלי. ועניין הלהשאר במשרד עד מאוחר בגלל שטות אחרת - הוא גם פונקציה של מה את משדרת. אם באמת באמת (אבל בבאמת של הבפנים שלך...
) את מרגישה שאת חייבת את האימון שלך, אז את מבהירה לכולם שיישרף העולם מצידך... יום אחד את מוכנה להקריב ואפילו יומיים... אבל זה הכל ושלא יהיו סמוכים אחד לשני. אם קשה לחזור? קשה יש רק בלחם... וגם הוא ללא גלוטן