סתם רגשות תסכול שלי

../images/Emo178.gifסתם רגשות תסכול שלי

לא יודעת מה איתכם אבל כל הקטע הזה של רכיבה על סוסים נורא מעצבן אותי. במיוחד החוות שבהם נותנים לאנשים שלא יודעים לרכוב, לרכוב. אני כל כך מרחמת על הסוסים שתקוע להם ברזל בין השיניים וואנשים שאין להם מושג מה הם עושים מחזיקים את המושכות כל כך קרוב לגוף (פשוט למדתי רכיבה לפני כמה שנים) שזה מכאיב לסוס. והבעיטות, ובכלל... למה שהם יסבלו בגלל שמשעמם לנו ואנחנו רוצים קצת בידור לשעות הפנאי? ראיתם את הסרט "סוס פרא"? תראו אותו. הוא רק ימחיש את מה שכתבתי...חוץ מזה שהוא סרט ממש מקסים. לפעמים אני מתחרפנת מכל הדברים האלה שהם כל כך לא הוגנים ואני רואה איך הם הורסים לי את העולם ולאף אחד מהאנשים שאני מסתובבת איתם זה לא מזיז! זה לא משנה כמה אני אגיד להם שהתרנגולות סובלות בלולים, הם יגידו שזאת רק תרנגולת ומה אכפת לי. ובחנויות חיות, כשהם מתחילים להפוך גם את החיות בר לחיות בית בכלובים זה משגע אותי. יש את הצ´ינצ´ילה שזאת חיה כמו סנאי כזה, משהו נורא יפה וחמוד, וזאת חיית בר. אבל הם מוכרים אותה לאנשים שיגדלו אותה בכלוב של ארנבת. בעעעעעעעעע ואני מרגישה שכמה שאני אהיה טבעונית זה לא מזיז לאף אחד! אני בסך הכל פרט קטן... יש עוד מליון אנשים חוץ ממני. וזהו זה סתם עצבן אותי ומצאתי איפה להגיד את זה מי שקרא את כל זה תודה אם בכלל קראתם... יום יפה
 
תיקון...

הרבי נחמן מברסלב הוא זה שאמר את המשפט ששייכת לאורן. מוזר שאני בתור דאיסט-אתאיסט יודע את זה ואתה בתור יהודי מאמין לא. באיזשהו מקום האמונה שלך באלוהים נועדה כדי לחפות על תחושת התסכול שלך, ש"צדיק ורע לו רשע וטוב לו". באיזשהו מקום זה צורך פסיכולוגי שלך, לא?
 

Gal-Mo0D

New member
בוודאי שזה צורך פסיכולוגי

אבל גם מעבר לזה - משהו שאני מאמין בו. וזה לא מוזר בכלל שאתה ידעת שהרבי נחמן מברסלב אמר את זה למרות שאתה דאיסט-אתאיסט, אני בטוח שיש הרבה דברים שאתה יודע על הדת שאני לא יודע ולהפך. זה שאני דתי לא אומר שאני מתיימר לדעת הכל על הדת יותר טוב מחילונים.
 

גולדי2002

New member
../images/Emo6.gifמכתב עידוד למיואשים

כן, ר´ נחמן מברסלב אמר זאת (לפני 250 שנה, כמדומני) והמשפט הזה הוא נועד לכולם, בכל מקום, בכל זמן, בכל מקום שבו הייאוש מאיים להשתלט על אנשים. מאין בא הייאוש? למה אנחנו נכנסים לתסכול? אולי זה נוכח חוסר האכפתיות של אנשים כלפי בעלי חיים (הרי כולם אוהבים בעלי חיים וכולם בעד זכויות בעלי חיים - עד שזה מגיע להם לצלחת, שם זה בסדר)? אולי זה נוכח העובדה שגורמים לנו לחשוב ולהרגיש שכל הדברים האלה שאנו מתעסקים בהם הם דברים גדולים מאתנו ונשגבים מבינתנו ומי אנחנו בכלל שנעז להתעסק בהם? מי אנחנו שנעז לקרוא תיגר על סדרי עולם? על משהו שהיה מאז ומעולם? אולי בגלל שאנחנו עומדים מול משהו שהוא כל כך בסיסי, מושרש, ממוסד, גדול? בעיקרון, זה יכול יופי להכניס אנשים לייאוש. ובאמת העולם (ובמיוחד הארץ שלנו) מלאים באנשים אפאטיים, מיואשים, שאין להם לא כח ולא רצון לקום ולעשות משהו והם שוקעים להם בחיים שלהם, בתענוגות שלהם ובעצם, מעבירים את הזמן עד שהם מתים. החיים שלי לא ייראו ככה. מאז שהגעתי למסקנה שאני צריך לעשות עם עצמי משהו בחיים חוץ מלהעביר את הזמן עד שאני אמות בצורה כזאת או אחרת (עבודה, משפחה, בילויים) שנראים חשובים וגדולים אך במבחן הזמן הם חסרי ערך לחלוטין, החלטתי לקום ולפעול. בכל דרך שאהיה מסוגל. אז הצטרפתי לאנונימוס, והתחלתי לפעול. והצטרפתי לפורום ומאז אני משתדל להשקיע בו אם אני כבר כאן, ועוד פעילויות שונות, שיש סיכוי, אפילו קטן, שיזיזו משהו כאן. ורואים תוצאות, לאט לאט, עם הרבה עבודה. נכון שיש אכזבות וכשלונות, ולא פעם ועד היום יוצא לי לחטוף הערות מזלזלות, יחס מתנשא ומשפיל, אפילו קללות, והחברים שלי קיבלו מכות ממפטמי אווזים:( . בהתחלה כל הערות וההעלבות האלה ממש עשו לי רע וממש לקחתי אותם קשה. כמעט נשברתי מזה, אבל מאז התחזקתי. אף אחד לא יכול לפגוע בי עם איזה הערה מטופשת. כבר למדתי לא להתייחס. אבל את זה לומדים רק בדרך הקשה. אבל הדרך שלנו אף פעם לא קלה. היא מלאה רקוצים ואבנים, ונתקעים וחטפים מכות ושריטות אבל זה לא מה שיגרום (לי לפחות) לרדת מהדרך הזה. כי ברגע שנכנסתי לזה כבר אין דרך חזרה. אני מאלה ש"לקחו את הגלולה האדומה" (למי שראה מטריקס). והאמת שאני גם לא רוצה לצאת חזרה. לאן יש לי לחזור? לחיים הקודמים שלי? הם היו חסרי משמעות לחלוטין. כאן יש לי ההרגשה שבאמת עשיתי משהו בשביל העולם הזה כל עוד חייתי פה. שהשארתי אחריי משהו. אינטרס אישי? לא מתבייש בזה. אני לא בא ממניעים טהורים לחלוטין ואין לי בעיה עם זה. זו עבודה סיזיפית העבודה שלנו, אנחנו נאבקים בשביל אלה שאפילו לא יגידו לנו תודה. אבל זה מה שצריך לעשות. וידינו מלאות בעבודה, אז תצאו מהדכאון שלכם ותזיזו ת´תחת. ואל תקחו ללב כל מיני הערות מטופשות של אנשים. הם עוד לא התעוררו. יש כאלה שקוראים לי חולם" (DREAMER) אבל לאלה הסברתי שבזכות "חולמים" כמוני דדברים השתנו בעולם. בזכות ה"חולמים" האלה היום לכושים יש זכויות והם לא עבדים ולא סוחרים בהם כמו בבהמות, ובזכות ה"חולמים" האלה לנשים היום יש זכות הצבעה, ובזכות ה"חולם" הזה עם הזקן מהמרפסת יש לנו היום מדינה. אז אני מעדיף להמשיך "לחלום". ואולי לא אני זה שחולם? אלא זה שפתח עיניים? וכל אלה שקוראים לי "חולם" הם אלה שישנים? בקיצור, חברים יקרים, זכרו את מילותיו האלמותיות של ר´ נחמן, ושננו אותן כמנטרה: "אין שום ייאוש בעולם כלל" מוגש באהבה מאורן
 
איש באמונתו יחיה

מבחינתי, אלוהים הוא פיתרון-אינסטנט לבעיות שלנו, ובגלל זה כל כך נוח לנו להאמין בו. אבל זה לא נושא לפורום.
 
למעלה