../images/Emo18.gifאוי השבוע הזה ../images/Emo4.gif
יש לי השבוע כימו' - אם לא ידחו לי טיפול, כי מאתמול כואב לי הגרון. ולא בא לי להתחבר שוב לאנטיביוטיקה.מצד שני גם לא בא לי כימו' אז לא יודעת למה לקוות. בהמשך השבוע יש אזכרה לאח של אביתר ובלב כבד החלטתי לא ליסוע, זו תהיה פעם ראשונה שאני לא אהיה שם, לא זכיתי להכיר אותו בחייו, אבל חשוב לי להיות שם בשבילי לעצמי. אביתר הצליח לזרז ולקצר תהליכים בזכות זה שאני חולה, אז הוא יחזור כבר השבוע יסע ישר לאזכרה ואז יחזור לבית סוף סוף. שזה משמח אבל הכל מתערבב לי עכשיו. והמצב רוח שלי קצת
(אולי זה מהכימו' – אביתר אומר תמיד שזה דופק את המצב רוח) למרות ששבוע שעבר חזרתי ללימודים אמנם רק ליום בשבוע – 3 קורסים אבל היה כיף פתאום צריך שוב לארגן קלסרים ודפדפות, לקנות עטים, להסתובב עם אנשים בריאים, לתכנן רחוק, לחפש מאמרים למצוא מישהי שאפשר יהיה לקחת ממנה סיכומים (תראו, אני כבר מתכננת להבריז והפעם יש לי תירוץ טוב + פתק מהרופא!!!) האמת שזה היה מתיש מאוד מאוד, אבל היה שווה. סתם עכשיו תחושה שדברים מתמוטטים לי מסביב. נכון שאחרי השבוע הזה יהיה יותר טוב? אולי? בכוונה ממעטת באיקונים כי האיקונים שהייתי שמה הם לא האייקונים המחייכים לא כדאי לשים. נכון? אז
מראש.
יש לי השבוע כימו' - אם לא ידחו לי טיפול, כי מאתמול כואב לי הגרון. ולא בא לי להתחבר שוב לאנטיביוטיקה.מצד שני גם לא בא לי כימו' אז לא יודעת למה לקוות. בהמשך השבוע יש אזכרה לאח של אביתר ובלב כבד החלטתי לא ליסוע, זו תהיה פעם ראשונה שאני לא אהיה שם, לא זכיתי להכיר אותו בחייו, אבל חשוב לי להיות שם בשבילי לעצמי. אביתר הצליח לזרז ולקצר תהליכים בזכות זה שאני חולה, אז הוא יחזור כבר השבוע יסע ישר לאזכרה ואז יחזור לבית סוף סוף. שזה משמח אבל הכל מתערבב לי עכשיו. והמצב רוח שלי קצת
