../images/Emo18.gif ארוך - בי"ח תה"ש
ובהמשך לשרשור על לידה טבעית בבי"ח... אני יודעת שלא נהוג לפתוח תגובה נפרדת
הייתי פשוט חייבת לספר את סיפור האישי שלי, כדי להראות שיש גם צד טוב אני הגעתי לבית החולים אחרי ירידת מים וכמעט שלא הרגשתי צירים (וזה אחרי 4.5 חודשים של שמירת הריון בגלל צירים מוקדמים...) הגישה היתה כל כך תומכת ואמפטית שהייתי בעצמי מופתעת לאור כל הסיפורים הזוועתיים ששמעתי (והחלטתי ללדת שם רק בגלל היחס החם שקיבלתי בהיי ריסק לעומת בי"ח אחרים שעליהם אני לא אפרט) חוברתי למוניטור כשגרה, כשראתה אחת המיילדות שקשה לי לשכב, הציעה שאעמוד, אח"כ הציעה להכנס למקלחת ואמרה שמים חמימים יעזרו כשביקשתי שיעזרו לי ללדת בלי אפידורל - הנושא לא עלה יותר! אפילו לא ניסו! בפתיחה מלאה, עברתי לחדר לידה ולא ילדתי בשכיבה על הגב, אלא על 6!!! התנוחה הכי פחות מקובלת בבי"ח, המילדת לא הראתה התנגדות אפילו לרגע, להפך, היתה שם כזו התלהבות שמיילדות אחרות ששמעו על זה רצו להכנס ולראות "מי זו שיולדת טבעי" היא השתמשה בשמן לשימון הפירינאום ופשוט עשתה עבודה נפלאה (למעט הפעם היחדה והאחרונה שלחצתי מחוץ לציר שבה היא היתה אמורה לעצור אותי ואת זה אני יודעת בדיעבד) מה שכן הפריע לי - שהייתי שהתאוששות יותר מהזמן שהייתי בחדר לידה והיה נראה לי כל כך מיותר, רציתי לקום לבייבי שלי ושלהנקה הגעתי רק כ-5 שעות אחרי הלידה והאחיות אמרו שהוא ממילא לא יינק כי הוא פולט מי שפיר... לעומת זה במלונית היתה לי תמיכה מלאה בהנקה, בלעדיהן לא הייתי מציחה להניק (הנקתי עד גיל שנה ואז הבייבי גמל את עצמו)
ובהמשך לשרשור על לידה טבעית בבי"ח... אני יודעת שלא נהוג לפתוח תגובה נפרדת