../images/Emo18.gifלקחים הסטוריים../images/Emo18.gif
אירוע המתקיים בבריטניה, קנדה וארה"ב קורא להפסיק את "האפרטהייד הישראלי". בחינת משתתפיו חושפת בבירור כי מטרתו היחידה היא הסתה נגד ישראל. מאחורי הכנס עומדים גופים רבים, רובם ידועים באיבתם הגלויה כלפי מדינת ישראל. הגוף היוזם הוא "אגודת הסטודנטים הפלסטינים בבית הספר ללימודי המזרח התיכון ואפריקה של אוניברסיטת לונדון". בבריטניה לבדה, יתקיימו כנסים גם באוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג'. בקנדה, יתקיים הכנס באוניברסיטאות בטורונטו, אוטווה, מונטריאול והמילטון. בארצות הברית, יתקיים הכנס בעיר ניו-יורק, במרכזי כנסים שונים (ללא חסות של אף אחת מהאוניברסיטאות). בין מארגני הכנס והדוברים בו, ניתן לראות גם שמות ישראליים רבים: הבמאי אייל סיוון, ד"ר אמנון רז מאוניברסיטת בן גוריון, והסופר יצחק לאור. בולטת לעין העובדה, שהישראלים המוזכרים מזהים עצמם כאנטי ציוניים. מדובר במקרה ייחודי שבו ההגדרה "אנטי ציוניים", משמשת אותם כדי להגדיר את עצמם. בישראל ובשיח הפנים-ישראלי, הם לרוב נמנעים מהזדהות עם הביטוי הזה. אולם בכנס שאינו מיועד לישראלים, הם לא מהססים לחשוף את פרצופם האמיתי. ניתן לראות בכנס חלק מהגל של "האנטי-יהודיות החדשה". בהקשר זה - פרופ' אירווין קוטלר, יהודי-קנדי שנודע כאחד המשפטנים הבולטים בעולם בתחום זכויות האדם, מבדיל בין האנטישמיות לאנטי-יהודיות החדשה ומציע מערכת המונה 13 מדדים לזיהוי טבעה ומשמעותה. כמו למשל, הטרור הגזעני נגד יהודים והכחשת השואה. האנטישמיות הקלאסית היא אפליה או שלילה של זכות היהודים לחיות כחברים שווי-מעמד בחברה חופשית. האנטי-יהודיות החדשה היא שלילת זכותו של העם היהודי לחיות כחבר שווה זכויות ומעמד במשפחת העמים. האנטי-יהודיות מבודדת ומפלה את ישראל ואת העם היהודי על ידי טיפול מפלה ומבדיל בזירה הבינלאומית ומצביעה על ישראל והעם היהודי כיעד להשמדה. במסגרת הכחשת השואה - היהודים מואשמים בפברוק השואה, בסחיטת שילומים מגרמניה ובהקמת ישראל ה"בלתי חוקית" על אדמה פלסטינית. המשמעות של הקביעה האחרונה היא לשלול מהיהודים את עברם – הפלסטינים הם הבעלים האמיתיים של הארץ – ושלילת עתידם, כלומר זכותם למדינה. אז מה ניתן לומר על ישראלים ויהודים אשר נותנים "רוח גבית" לאנטי-יהודיות החדשה? למזלם של האנטישמים, תמיד יהיה להם בכיס "יהודי/ישראלי מחמד" שיעשה להם את העבודה השחורה. שימו לב, שבקישור לפרטים על הכנס ניתן (ורצוי) להביע מחאה..
אירוע המתקיים בבריטניה, קנדה וארה"ב קורא להפסיק את "האפרטהייד הישראלי". בחינת משתתפיו חושפת בבירור כי מטרתו היחידה היא הסתה נגד ישראל. מאחורי הכנס עומדים גופים רבים, רובם ידועים באיבתם הגלויה כלפי מדינת ישראל. הגוף היוזם הוא "אגודת הסטודנטים הפלסטינים בבית הספר ללימודי המזרח התיכון ואפריקה של אוניברסיטת לונדון". בבריטניה לבדה, יתקיימו כנסים גם באוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג'. בקנדה, יתקיים הכנס באוניברסיטאות בטורונטו, אוטווה, מונטריאול והמילטון. בארצות הברית, יתקיים הכנס בעיר ניו-יורק, במרכזי כנסים שונים (ללא חסות של אף אחת מהאוניברסיטאות). בין מארגני הכנס והדוברים בו, ניתן לראות גם שמות ישראליים רבים: הבמאי אייל סיוון, ד"ר אמנון רז מאוניברסיטת בן גוריון, והסופר יצחק לאור. בולטת לעין העובדה, שהישראלים המוזכרים מזהים עצמם כאנטי ציוניים. מדובר במקרה ייחודי שבו ההגדרה "אנטי ציוניים", משמשת אותם כדי להגדיר את עצמם. בישראל ובשיח הפנים-ישראלי, הם לרוב נמנעים מהזדהות עם הביטוי הזה. אולם בכנס שאינו מיועד לישראלים, הם לא מהססים לחשוף את פרצופם האמיתי. ניתן לראות בכנס חלק מהגל של "האנטי-יהודיות החדשה". בהקשר זה - פרופ' אירווין קוטלר, יהודי-קנדי שנודע כאחד המשפטנים הבולטים בעולם בתחום זכויות האדם, מבדיל בין האנטישמיות לאנטי-יהודיות החדשה ומציע מערכת המונה 13 מדדים לזיהוי טבעה ומשמעותה. כמו למשל, הטרור הגזעני נגד יהודים והכחשת השואה. האנטישמיות הקלאסית היא אפליה או שלילה של זכות היהודים לחיות כחברים שווי-מעמד בחברה חופשית. האנטי-יהודיות החדשה היא שלילת זכותו של העם היהודי לחיות כחבר שווה זכויות ומעמד במשפחת העמים. האנטי-יהודיות מבודדת ומפלה את ישראל ואת העם היהודי על ידי טיפול מפלה ומבדיל בזירה הבינלאומית ומצביעה על ישראל והעם היהודי כיעד להשמדה. במסגרת הכחשת השואה - היהודים מואשמים בפברוק השואה, בסחיטת שילומים מגרמניה ובהקמת ישראל ה"בלתי חוקית" על אדמה פלסטינית. המשמעות של הקביעה האחרונה היא לשלול מהיהודים את עברם – הפלסטינים הם הבעלים האמיתיים של הארץ – ושלילת עתידם, כלומר זכותם למדינה. אז מה ניתן לומר על ישראלים ויהודים אשר נותנים "רוח גבית" לאנטי-יהודיות החדשה? למזלם של האנטישמים, תמיד יהיה להם בכיס "יהודי/ישראלי מחמד" שיעשה להם את העבודה השחורה. שימו לב, שבקישור לפרטים על הכנס ניתן (ורצוי) להביע מחאה..