../images/Emo18.gif פורקת לחץ..
אני באמת לא מבינה את המנהל של הפנימיה שלי , באמת שלא .. טוב אני כן מבינה אבל אוף.. (אני יודעת שלא הייתי ברורה אבל לא משנה..) הכל התחיל שנה שעברה, הייתה לנו ילדה בקבוצה שלנו שסובבה את כל הפנימיה על האצבע הקטנה של הרגל שלה! היא לא הלכה לבית ספר היא הייתה מעשנת כל היום בורחת מלא והיו לנו איתה מלא סרטים שחבל לכם על הזמן! זה הסיפור על חצי רגל. בסוף שנה שעברה המנהל שלנו אמר שאין שום מצב שילדים כמוה יתקבלו לפנימיה שלנו כי אלה ילדים שאי אפשר לעשות איתם עבודה ולהחזיר אותם לחיים בקהילה(כיאה לפנימיה קהיליתית). לפני שבוע וחצי נודע לנו שאנחנו מקבלים ילדה חדשה לקבוצה, אמרנו בסדר רק תודיעו לנו מתי שנוכל להודיע לילדים ולסדר לה את החדר ושהכל יהיה מוכן לקראת הילדה. כמעט הכל היה מוכן לבואה של הילדה, החדר, הילדים, הבית הכל חוץ מדבר אחד, המדריכים!!! כן אותנו שכחו לעדכן באיזה ילדה בדיוק מדובר. אז קיבלנו ילדה במצב נוראי! כרגע זה מצריך שבכל יום אחד מאיצנו צמוד אליה למשך יום שלם. כרגע בגלל המון מעברים שהיו לה בחיים היא לא לומדת בבית ספר מה שאומר שהיא נמצאת כל היום בפנימיה. במהלך היום היא כמעט ולא מתקשרת עם שאר הילדים בקבוצה היא לא משתתפת בפעליות לא אוכלת איתנו כמעט ויש לה מעין סדר יום משלה שכולל לברוח לעשן בחוץ לעשות טלפונים לגברים מבוגרים ממנה בהרבה !! (אגב שכחתי לציין שמדובר בילדה בת 12!!! והיא בקשר עם גברים בני 40+
) בנתיים מכל המצב הזה הבית שלנו מתחיל להפגע, הילדים כועסים עליינו כי הם רואים שאנחנו יותר משקיעים בה מאשר מה שאנחנו משקיעים בהם! הם מאוד ממורמרים והם די מוציאים את זה עליינו. זה הגיע למצב שאנחנו לקחנו את הטלפון מהבית כי אנחנו לא רוצים שהיא תהיה בקשר עם הגברים האלה ,מה שדופק את שאר הילדים כי ככה גם להם אין טלפון . בימים האחרונים המצב שלה הרבה יותר קשה ,לפני כמה ימים היא ניסתה להתאבד ע"י בליעת כדורים וחטפה התקפת קריזה עליינו דבר שגרם לילדים לפחד גדול ממנה. כמובן שניסינו להרגיע את כולם ומבחינתנו היא מטופלת אבל שאר הקבוצה ממשיכה את החיים כרגיל ,אנחנו לא משנים להם את סדר החיים בגללה. אבל אני חייבת לציין שדי נמאס לי . נמאס לי שמנחיתים עליינו הפתעות כאלה בלי להכן אותנו בלי שאנחנו נהיה מוכנים למה שהולך לעבור עליינו בזמן הקרוב. ויותר מפחיד אותי שלא באמת יעשו עם זה משהו, הרי הייתה כבר אחת כמוהה בפנימיה שנה שעברה וכולנו יודעים לאן זה יכול להגיע וכמה קשה להתמודד עם זה .אני לא רוצה לעצור פה ולחושב הו מילא בנתיים בואו נעשה איתה את העבודה בפנימיה ואולי נצליח ואם לא מקסימום היא תהיה זונה קטנה לא נורא. זה מבאס אותי. אני רוצה להאמין שנצליח אני רק מקווה שישארו לנו הכוחות ..
אני באמת לא מבינה את המנהל של הפנימיה שלי , באמת שלא .. טוב אני כן מבינה אבל אוף.. (אני יודעת שלא הייתי ברורה אבל לא משנה..) הכל התחיל שנה שעברה, הייתה לנו ילדה בקבוצה שלנו שסובבה את כל הפנימיה על האצבע הקטנה של הרגל שלה! היא לא הלכה לבית ספר היא הייתה מעשנת כל היום בורחת מלא והיו לנו איתה מלא סרטים שחבל לכם על הזמן! זה הסיפור על חצי רגל. בסוף שנה שעברה המנהל שלנו אמר שאין שום מצב שילדים כמוה יתקבלו לפנימיה שלנו כי אלה ילדים שאי אפשר לעשות איתם עבודה ולהחזיר אותם לחיים בקהילה(כיאה לפנימיה קהיליתית). לפני שבוע וחצי נודע לנו שאנחנו מקבלים ילדה חדשה לקבוצה, אמרנו בסדר רק תודיעו לנו מתי שנוכל להודיע לילדים ולסדר לה את החדר ושהכל יהיה מוכן לקראת הילדה. כמעט הכל היה מוכן לבואה של הילדה, החדר, הילדים, הבית הכל חוץ מדבר אחד, המדריכים!!! כן אותנו שכחו לעדכן באיזה ילדה בדיוק מדובר. אז קיבלנו ילדה במצב נוראי! כרגע זה מצריך שבכל יום אחד מאיצנו צמוד אליה למשך יום שלם. כרגע בגלל המון מעברים שהיו לה בחיים היא לא לומדת בבית ספר מה שאומר שהיא נמצאת כל היום בפנימיה. במהלך היום היא כמעט ולא מתקשרת עם שאר הילדים בקבוצה היא לא משתתפת בפעליות לא אוכלת איתנו כמעט ויש לה מעין סדר יום משלה שכולל לברוח לעשן בחוץ לעשות טלפונים לגברים מבוגרים ממנה בהרבה !! (אגב שכחתי לציין שמדובר בילדה בת 12!!! והיא בקשר עם גברים בני 40+
