One Falling Star
New member
../images/Emo182.gifהבוקר הראשון שאחרי הגשם../images/Emo182.gif
הבוקר הראשון שלי אחרי הגשם היובש המוזר שאחרי הסערה, התחושה שעננים שחורים עומדים פתאום מלכת ומחזקים עכשיו בלב את שורשי החרדה. השלוליות הרטובות שעל הסדין שלי נספגו בזוויות של הכרית הלבנה, והעיניים נפקחות ואז בודקות את כל החדר לוודא שהתקופה האפורה סוף-סוף חלפה. וזה נכון שאין יותר דרישות מלבד לחוש ברוגע, להרגיש את הקרניים שייצרו עולם חופשי. שלא יהיו בו דאגות או מחבואים מפני הגשם, מין מקום שבו נוכל לראות עתיד יותר נקי. הידיים הרכות נוגעות בפה שלי מלטפות ומרגיעות עם כל שניה של נשימה, הן לוחשות לי "עוד מעט יהיה בסדר" כי הן יודעות כמה חיכיתי שתבוא סוף-סוף דממה. האצבעות עוברות עכשיו על הקלידים שלי במנגינה כזו שיש בה משהו שכואב, טיפה של עצב כה נוגה כשאין מילים שיעבירו את הצלילים מבלי לחתוך במיתרי הלב. וזה נכון שאין יותר דרישות מלבד לחוש ברוגע, להרגיש את הקרניים שייצרו עולם חופשי. שלא יהיו בו דאגות או מחבואים מפני הגשם, מין מקום שבו נוכל לראות עתיד יותר נקי.
הבוקר הראשון שלי אחרי הגשם היובש המוזר שאחרי הסערה, התחושה שעננים שחורים עומדים פתאום מלכת ומחזקים עכשיו בלב את שורשי החרדה. השלוליות הרטובות שעל הסדין שלי נספגו בזוויות של הכרית הלבנה, והעיניים נפקחות ואז בודקות את כל החדר לוודא שהתקופה האפורה סוף-סוף חלפה. וזה נכון שאין יותר דרישות מלבד לחוש ברוגע, להרגיש את הקרניים שייצרו עולם חופשי. שלא יהיו בו דאגות או מחבואים מפני הגשם, מין מקום שבו נוכל לראות עתיד יותר נקי. הידיים הרכות נוגעות בפה שלי מלטפות ומרגיעות עם כל שניה של נשימה, הן לוחשות לי "עוד מעט יהיה בסדר" כי הן יודעות כמה חיכיתי שתבוא סוף-סוף דממה. האצבעות עוברות עכשיו על הקלידים שלי במנגינה כזו שיש בה משהו שכואב, טיפה של עצב כה נוגה כשאין מילים שיעבירו את הצלילים מבלי לחתוך במיתרי הלב. וזה נכון שאין יותר דרישות מלבד לחוש ברוגע, להרגיש את הקרניים שייצרו עולם חופשי. שלא יהיו בו דאגות או מחבואים מפני הגשם, מין מקום שבו נוכל לראות עתיד יותר נקי.