אני הייתי חולה, מה התירוץ שלכם ?

[eaz1514]

../images/Emo184.gif אני הייתי חולה, מה התירוץ שלכם ?

מה קורה אנשים? כולם עסוקים? לאף אחד אין מה לספר? הפורום הזה תלוי בהשתתפותנו, גם כשרע מאוד

זה בדיוק המקום. יום שקט לכולם אילנה אמא של רונן

 

[שרון123]

../images/Emo25.gifעכשיו את בריאה?

מסכימה עם כל דברייך

 

[eaz1514]

ככה וככה, אבל הלכתי להתחסן היום

נכנסתי ללופ של יומיים בסדר ושוב הצטננות. לעבודה והביתה למיטה. היום החלטתי שדי בנוסף לחיסון הייתי בספריה, בבית מרקחת ובדואר. וגם עשיתי מעשה בהשראת רונן, קניתי והחלפתי זכרונות למחשב וצורב שלא עבד. אל תשאלו איך, פירקתי את המחשב לגורמים וחיברתי וזה עובד. כבר אמרתי השגחה עליונה

היום קבלתי הודעה שבת דודה נוספת במשפחה חולה הפעם סרטן השד בחורה בת 32 תכננה להתחתן באפריל. עכשיו היא תתחיל טיפולים וכו' ממש לא היינו צריכים את זה במשפחה. די, הניחו לנו

אילנה אמא של רונן

 

[דנדוש2009]

הי אילנה

בפעם האחרונה שהתחסנתי מצוננת - חטפתי שפעת... תשמרי על עצמך. מצטערת על בת דודתך ומאחלת לה החלמה מהירה, כולם סביבי חושבים כי אצלנו השגרה חזרה לעצמה, לכי תסבירי שהחיים התהפכו ואנחנו מתחילים לבנות אותם מחדש, אנשים לא מסוגלים להבין. חדר ההנצחה של דניאל מתקרב לשלביו האחרונים, היום סיים הצייר לצייר ציור קיר גדול (שלגיה ו-7 הגמדים - שלגיה זו אחת הדמויות שדניאל מאוד אהבה ) הריהוט אמור להגיע שבוע הבא ולאחר מכן יתקינו את הטלויזיה + DVD וכל הציוד שהזמנתי. אני אמורה לרכוש עוד פינות ישיבה, כריות, פופים וכדומה. סוף סוף בחרתי את התמונה שאתלה על הקיר (מצורפת כקובץ - אך לפני העיבוד בפוטשופ), מחר אני אמורה למסגר אותה ולתאם עם הצייר את מיקומה "במרכז" הציור, הכי קשה היה לבחור את התמונה, רציתי שזו תהיה התמונה שהכי מזכירה את דניאל. עכשיו נותר לי לתכנן את יום פתיחת החדר, אני בודקת אפשרות להזמין הצגה לבית הספר שהתלמידים גם יהנו מהיום הזה. בכלל חברה נתנה לי רעיון לערוך מידי שנה בבית הספר "יום דניאל" ... אני מתחילה לתכנן כבר את שנה הבאה! זהו זה להפעם, שבת שלום לכולם ותשמרו על קשר, ביי ענת

 

[koval10]

הי ענת../images/Emo140.gif

התמונה מקסימה, ילדה מתוקה, ממיסה כל כך! בחירה טובה מאד.

רק לחשוב על הפרואקט הזה שהרמת במו ידייך! כמה השקעה, כמה כוחות נפשיים את צריכה בשביל דבר כזה. רק להצדיע. כחודשיים אחרי פטירתו של גיל בבית ספר החליטו לעשות יום ספורט לכיטות נמוכות ולהקדישו לזכרו של גיל. כמובן, הוזמנו, אבל לא הייתי מסוגלת לבוא, האחיין שלי הלך כנציג המשפחה. פגשתי אתמול בבקר את המורה לספורט, שהנשים את גיל, היה לי קשה מאד, לקח הרבה שעות להתאושש אחרי זה. אני מצדיע לך על הנחישות, על כול נפשי בלתי רגיל וכמה הילדים בבית ספר יהנו ממנו! שבת שלום לכולם!

 

[חיה אש]

תרוצים אין....

קודם כל אני רוצה לשלוח חיבוק חזק לאנה - כל כך שמחתי לקרוא שהצטרף למשפחה ילד חדש שיהיה בהצלחה והנאה ככל האפשר. איזה רעיון יפה זה חדר ההנצחה אני מבינה שזה בבית הספר כל הכבוד לבית הספר. אנחנו גם עשינו "מועדון" לזכרו של גיא בפלוגה שלו. במועדון יש טלוויזיה ,פלייסטיישן,די.וי.די, מערכת קולנוע קנינו גם משחקי חברה כמו שש בש דומינו וכו' , כורסאות ושולחן וגם מין בר קטן עם שני כסאות מוגבהים המועדון הוא קונטיינר שהוסב לחדר , בגודל של 18מ"ר עם מזגן וחלון שנוסע עם הפלוגה לכל מקום כבר היה בעזה בצפון ועכשיו נמצא בשומרון החיילים/חברים של גיא משתמשים בו ונהנים וזו הדרך הכי טובה לזכור את גיא שכל כך אהב מוסיקה , לשחק במחשב ובפלייסטיישן . גיא תמיד דאג שיהיו להם במחלקה את כל השירים הכי הכי שהם אוהבים מכל הסגנונות , הוריד ל ipod ולדיסקים וגם בנייד שלו , המחשב היה מלא שירים ... דברים שגיא אהב ...כדורגל, שנים שיחק כדורגל בהפועל כאן בעיר לאכול ..אהב לזניה שהכנתי... אהב המבורגר ...פיצה ונסטי אפרסק והכי הכי אהב את החברים הם היו במקום הראשון אצלו בעדיפות ראשונה החברים מהאזרחות וכמובן מהצבא גיא בשנה האחרונה צילם המון והסריט את החברים מהצבא אני כל הזמן צמודה בנייד לקטעים שהוא הסריט אחרים אבל שומעים אותו והקול הקול הזה כל כך חסר לי. חזרתי מהטיול בניו יורק - וזו עיר שאני מאוהבת בה ...ביקרנו בה גם בשנה שעברה לכל אורך הטיול גיא ליווה אותי....כל כך רצה להיות בניו יורק (כשהיה איתנו באריזונה לפני שנה קראו לו לחזור לצבא שבוע לפני והוא "פספס" את ניו יורק ) שום הנאה כבר לא שלמה . חזרנו "לשגרה" וכמו שאת כתבת ענת כולם חושבים שהשגרה חזרה שהזמן עשה את שלו אבל החיים השתנו ,לומדים לחיות יום יום מחדש כשמשהו קורע אותנו כל פעם מחדש מין מחנק בגרון. אתמול ב"קולה של אמא" היו עם גולנצ'יקים" ושמו את השיר שניגן הרבה זמן בנייד כשגיא התקשר אליי - "גולני שלי"....ואני נחנקתי ...לא שומעת אותו מאז כשרועי,האמצעי שלי מתחיל לשיר אותו מידי פעם בגאווה מיד אני נחנקת זהו כתבתי בשביל כל התקופה ש"נעלמתי" . שיהיה שבוע רגוע!

 

[koval10]

חיה ../images/Emo51.gif על האיחולים

זה לא אותו דבר, לו היה קורא וגם גיל היה אתנו... זה לא אותה שמחה ולא אותה הרגשה, אבל... זה ילד חדש, אור חדש, תקוות חדשות. קראתי את מה שכתבת על גיא וכאילו ראיתי אותו עומד מולי, צוחק עם החבר'ה, לבוש במדים... זה מחווה נדיר שעשיתם לפלוגה של גיא, וחיילים בטח נהנים שם, וזכרו של גיא נשמר לנצח. דווקא אצל החברים שלו שכל כך אהב, אצל החיילים האחרים שלא הכיר, אבל הם נחים שם, משחקים מדברים, מקשיבים למוזיקה שכה אהב וצוחקים ואני בטוחה שגם גיא נהנה אי שם איפהשהו נמצא... חיבוק חם אני שולחת לך, חיה!

 

[eaz1514]

היי ענת, תמונה מאוד מוצלחת של דניאל

מקרינה כל כך הרבה שלווה והיוך תמים והמקסים. קורע . כמה אומץ דרוש לפרויקט כזה. תמשיכי לעדכן אותנו בהתקדמות. אגב , כנראה שהחיסון עשה לי טוב, מצבי השתפר. אילנה אמא של רונן

 

[שרון123]

ענת כל הרעיונות מקסימים!

תצלמי לנו את החדר עם הציור והתמונה? אנחנו לא עשינו שום דבר כזה, מעריצה אתכם על היכולת למנף את הכאב כדי לעשות טוב לחברים שלה

 

[koval10]

כל הכבוד../images/Emo70.gif

פירקת את ה

וחיברת אותו בחזרה?! בטוח שרונן השגיח עליך מלמעלה וכיוון אותך! אבל את... כל הכבוד על התושיה. תרגישי טוב, מקווה שהחיסון יעזור וזא הפעם האחרונה שחלית בשפעת החורף

שבת שקטה לכם!

 

[eaz1514]

אנה, כמה שאת צודקת

אין לי צל של ספק שרונן עומד מאחורי הרעיונות המשוגעים שלי. לא פעם אני מתלבטת ולא מוצאת פתרון לבעיה כלשהי ואז מקבלת הארה, הפתרון מונח לפני כמו במטה קסם. וכפי שכתבתי לעת, החיסון עזר. נקווה לחורף שקט למרות שעבורי הגשם והקור מסמלים תחילת הנפילה. בינתיים שמש בחוץ, אתמול התארחנו אצל הבן והחברה ונהנינו מאוד, היום שוב חזרנו לעסוק בעיה האחרונה שנתגלתה במשפחה הכל צף ועולה שוב. אנא ספרי איך את מסתדרת ואם הרוחות נרגעו בבית. אילנה אמא של רונן