התמכרות לבלוג(ים)

Seidman

New member
../images/Emo184.gifהתמכרות לבלוג(ים)../images/Emo187.gif

יוצא לי מפעם לפעם לדבר עם בלוגרים על התופעה שנקראת 'בלוג', ועל איך זה משפיע על החיים שלהם. בהרבה מקרים אני מגלה שיש בבלוג הרבה סימנים של התמכרות (כמו התמכרות לכל דבר), ובחלק מהם גם פגיעה ממשית בתפקוד בחיים (אם בציונים בבית הספר, הקלקה כל 5 דקות לראות אם מישהו חדש נכנס וכו'). למרבה המזל כמעט רובם בסופו של דבר הבינו את הבעיה, והצליחו גם להתגבר עליה, לאחר שכנראה מאסו בכתיבה. מעניין אותי לדעת עד כמה התופעה הזו באמת רחבה ועד כמה אתם נותנים לבלוגים משקל בחייכם? האם הדבר גם התבטא בפגיעה ממשית בחיים שלכם (בכל דבר, גם אם החברים גילו בלוג שלא היו צריכים לדעת עליו וכו')? מה עשיתם לאחר מכן?
 

mary lou

New member
נדמה לי שאצלי זה מתבטא בעיקר בזמן

כלומר, מאות שעות ביליתי בשנה וחצי האחרונות על הבלוג ועל התעסקות בבלוגספירה אני חושבת שזה שואף לעשר שעות בשבוע. כמובן שזו בעיה כי זה זמן יקר שאני יכולה לעשות בו דברים אחרים (למשל, בזמן שאני כותבת את ההודעה הזו אני יכולה ללמוד, אבל אני פה). אבל זו הקרבה שאני מוכנה להקריב. פגיעה מסוג אחר הייתה כשכתבתי פעם ביקורת על התנהלות של חלק במשפחה (בעיקר על בן דוד שלי). כמובן שזה היה בהומור ומאהבה וכך גם בן דוד שלי ראה את זה (לפחות זה מה שהוא אמר לי) אבל אמא שלו, דודה שלי, לקחה את זה קשה. (לשם הבהרה: אני לא נתתי להם את כתובת הבלוג, הם ראו את זה די במקרה). היא התקשרה לאמא שלי, וסיפרה לעוד כל מיני דודות וזה יצר מצב ממש לא נעים.
 
גם אצלי זה מתבטא בעיקר בכתיבה

בקריאת התגובות ובהגבה להם וכן ביקור והגבה בבלוגים האהובים עלי לא נותן לזה לפגוע בחיי היום יום שלי אבל בעקרון אין לזה כל הבדל מהשתתפות פעילה בקומונה או בפורום
 
לא חושב שזה המקרה אצלי

אולי פעם הייתי בודק כל הזמן וזה, היום.. אפילו אין לי מושג כמה נכנסו אליי עד היום אז בטח שלא היום
 
מעולם לא חשתי התמכרות לבלוג

מתי שלא בא לי או אין לי זמן אני פשוט לא כותבת. למעשה האפשרות שמישהו יתמכר לכתיבה בבלוג נראת לי מופרכת לחלוטין. התמכרות מתקשרת בראש שלי לסמים וסיגריות. ההתמכרויות מהם אני נזהרת הם ספרים, טלויזיה, ושוקולד. לא תמיד אני מצליחה. היו לי מקרים שאנשים כעסו על משהו שכתבתי, אבל בדרך כלל זה לא ממש הציק להם או הפריע להם. היה לי ידיד שכינתי אותו זונה כי הוא התנהג כמו שרמוטה ממין זכר. בהתחלה הידיד הזה עשה לי פרצוף "כועס", אבל תוך חצי שניה הוא החליט שהוא ממש מאוהב בכינוי. אולי כי הכינוי הזה מתאר את האישיות שלו בצורה מדויקת. אנשים ממש מתלהבים כשאני כותבת עליהם בבלוג שלי, זה מחמיא להם שבחורה כמוני משקיעה בהם מחשבה. ונדמה לי שהזונה שולח את הפוסט שלי במייל לכל מיני מעריצות שלו וכותב להן, "זה אני!"
 
משקל אפסי.

אני מתייחסת אליו כאל מקום לכתוב בו ותו לא. כמובן שאני בודקת האם יש תגובות לפוסטים שאני מפרסמת וכו', אבל הוא לא תופס מקום נכבד במהלך חיי, עדיין לא.
 
כרגע אני בשלב של

התמכרות פתולוגית, חבל שאין AA לבלוגרים:) לדעתי הסיבה היא העובדה שאין לי עבודה כרגע. כשאחזור לעבוד אני מאמינה שאאבד עניין.
 

גאמי

New member
להפך

אני כבר ממזמן הפסקתי להיפגע מאנשים....בעיקר כי אני פוגשת את המחשב..........נכון מכורה.
 

TaxiMedia

New member
את מכורה כמו כולם

כל דבר שעושים אותו זה סוג של התמכרות, להתכחש לזה בצורה טוטאלית? הרי את מאוד פעילה אינטרנטית, את מנהלת שלושה פורומים, יש לך בלוג די וותיק, לאחרונה גם התחלת לבקר בבלוגים אחרים כפי שאמרת, את דואגת להגיב בבלוג שלך למגיבים כפי שאמרת, כל התעשייה הזאת זה סוג של התמכרות. התמכרות, כמושג נשמע מאיים ומלחיץ. לא, אני לא מכור זה סוג של התגוננות. זה לא מעיד בהכרח על חוסר בחיים אם מודים ומכירים בתופעה. אני מאוד נהנה מההתמכרות הזאת, בינתיים, יכול מאוד להיות שיימאס לי ויכול מאוד להיות שאין לי מושג כמה אני לכוד. משתדל להנות מהרגע. התופעה לכשעצמה, חיובית ושלילית. כמו כל תענוג אחר בחיים, משהו בא על חשבון משהו אחר. הנאה מסיגריה על חשבון איכות חיים וכן על זה הדרך. בקיצור ידידתי, כולנו מכורים, גם את. מי יותר, מי פחות.
 

דנטל

New member
אין לי בעיה להודות במה שאני מכורה

שזה אוכל, אינטרנט ובילויים. אני גם מכורה לפורום הזה (ולא רק לפורום הזה) ומכורה למשפחת תאקט והיפ הופ. החיים שלי גם סובבים הרבה סביב סקס ואלכוהול. לא ברמה שנחשבת התמכרות, אבל יותר מרוב האנשים בגילי. רוצה? כן, אני גם מכורה לניהול פורומים. אין לי שום בעיה להודות בדברים האלה. אני שלמה לגמרי עם ההתמכרויות שלי. לבלוגים אני לא מכורה ואין לי שום סיבה להתגונן, אפשר לחשוב - כולה בלוגים, מה יש להתגונן? כן, אני דואגת להגיב למגיבים אצלי. מה למחט ולתחת? "לאחרונה" התחלתי לבקר בבלוגים אחרים. חשבת שאתייג בלוגים בלי לקרוא את הפוסט האחרון בהם*? אפילו במשך כמה ימים נכנסתי לשער הבלוגיה ומצאתי שם כמה המלצות שבדקתי ולפעמים גם הגבתי בכמה פוסטים. רוצה את האמת לפנים? רציתי לראות אם זה מעלה את הסטטיסטיקות... ואין לי מושג אם זה מעלה, כי לא טרחתי לבדוק. הו, אני בהחלט מכורה לתענוגות. רק שבלוגים זה לא תענוג, בעיני. לא לקרוא אותם ולא לכתוב אותם. התענוג היחידי הוא לפעמים התגובות אצלי ומאלה אין הרבה לרוב, אבל מה שיש נאה לי. *שאף אחד לא יעלב פה שקראתי רק פוסט אחד, זה לא אתם - זו אני וחוסר הסבלנות שלי לקרוא.
 

siv30

New member
התמכרות לפורום קלה יותר

כי האינטראקציה עם מי שכותב במקביל מפתה להיכנס ולפנגפנג.
 

דנטל

New member
הגיוני, ובכל מקרה, תהא הסיבה אשר תהא

לפורומים אני מכורה ולבלוגים לא. אפילו לקומונות יותר נורמלי להגיד עלי שאני מכורה (ואני גולשת רק בשתי קומונות) מאשר לבלוגים.
 

siv30

New member
מהמילה פינגפונג

את לא אוהבת לפנגפנג עד שהתרנגול קורא קוקוריקו? היו לי ימים שיכלתי לשבת עד אור הבוקר.
 

TaxiMedia

New member
דנטל המכובדת,

נשמע שאת מעט כועסת על התשובה שלי, בהן צידקי, שהשימוש בנתונים היה לצורך הסבר, אני אדם כזה, מציף תמיד את הכל בכדי לענות תשובה מפורטת. מה גם שאני באופן אישי הייתי שמח לו היו נותנים לי לנהל פורום אחד... ומיותר לציין שהכללתי את עצמי במכורים והדגשתי מי יותר מי פחות. יענו, גילוי נאות מכל הכיוונים. אגב, כשאמרתי לך אז שאת מכובדת בעיניי זה היה בעיקר בגלל היכולת שלך לא לפחד לחשוף ולהיות אמיתית, אז מי אני שאתן לך ביקורת ??? בקיצור ידידתי, אל תכעסי עלי ואני מצטער אם לפעמים אני נשמע בוטה. אני מבטיח לך שכשאני מחליט להגיב אני משתדל להיות הכי אובייקטיבי ולהגיב עניינית. צרות עין ורוע רחוקים ממני שנות אור !!! לגבי התשובה והעניין עצמו, מכבד את מה שאמרת. מקווה שאת מכבדת את צורת הסתכלותי על העניין ואת העובדה שאי חמחזיק בדעתי לאור הדגש שנתתי "מי יותר מי פחות..."
 

דנטל

New member
לדגש שלך שמתי לב כבר כשעניתי

ועם בוטות בטח שאין לי בעיה. יש לי בעיה כשמחליטים החלטות מוטעות עלי. למשל, כאלה שטוענות שאני מתגוננת.
 

TaxiMedia

New member
את צודקת

לא היה במקום מצידי להעמיד אותך בעמדת התגוננות, לא יקרה בשנית, יש סולחה?
 
למעלה