איזה יום, כאילו השמיים נופלים עלי

[eaz1514]

../images/Emo188.gif איזה יום, כאילו השמיים נופלים עלי

בחוץ אפור/שחור, הראש מתפוצץ והכל כל כך כבד. מישהו כאן? אילנה, אמא של רונן

 

[חיה אש]

אילנה ../images/Emo201.gif

גם אני קמתי היום בבכי עם מחשבות שהנה שוב שבת והוא לא בבית ....אני כלכך מאושרת שהחברים שלו באים לבקר ולאחר מכן הנפילה חזקה מבינה שזה הזמן שהוא היה צריך להיות כאן אתנו...לא יודעת מאיפה לקחת כוחות ..חייבים לתפקד הבן זוג עובד והילדים בבית ועוד מעט יגיעו החברים של הבן הקטן ,אין ברירה ...חייבת לתפקד אבל מרגישה שרוצה להיות לבד לבד מתחת לשמיכות כי הבן שלי היה צריך להיות כאן! מרגישה שאני מזניחה את הילדים ...כבר אין תבשילים הרבה מחממת אוכל ואפילו בשישי בערב ערב שתמיד אכלנו יחד לא מסוגלת לערוך שולחן ולשבת יחד כי זה לא יחד גיא שלנו חסר. הזמן רק מקשה יותר יותר מתגעגעים יותר צובט בלב יותר קשה לנשום . והאנשים שמכבידים עם שאלות מעצבנות. שלשום בבנק הפקידה שואלת אותי :"התגברת?, שמעת על...היא כבר כמה שנים לא מתגברת "....מסתבר שאני מצליחה לשדר שאני בסדר אבל אני לא!!!!!!!!!רוצה להתעורר מהסיוט , רוצה לדאוג אם חם לו אם אכל אם לא קשים לו האימונים בתקופה הזו לפני שנה לא ישנתי לילות מדאגה היה כאן בדרום מתגעגעת לכל דבר לריח של המדים המלוכלכים אפילו של הסיגריות שקיטרתי עליהם ...אפשר להמשיך לכתוב ולכתוב -זה לא היום שלי.

 

[שרון123]

../images/Emo24.gif

כתבנו במקביל וכל כך דומה

 

[שרון123]

../images/Emo188.gifבוקר של ערפל בחוץ ובפנים

תודה רבה אילנה על ההתעניינות, אכן ימים קשים מנשוא עוברים עלי, אני לא מוצאת את הנשימה, תחושות פיזיות מטלטלות, ואני מרגישה שאפילו הבנים היקרים שלי, נותרים מוזנחים. מרגישה כישלון מכך שכבר שבועיים שאני לא מתפקדת בשום תחום כמעט

עם זאת ביום חמישי התקדמנו במישור של ההכנות לציון הבת מצווה. ניפגשתי עם אנשים מהמועצה המקומית וקיבלנו החלטה לעשות בשישי הקרוב נטיעה לזכר ירדן. הנטיעה תערך בשטח פתוח קרוב מאד אלינו הביתה, נקבל 30 שתילי עצים קטנים, ונערוך מפגש משפחתי, ונטע אותם. בנוסף, ביום חמישי קיבלתי SMS שהקולאז' מוכן, ונסעתי להביא אותו. יצא מקסים! הוא כבר תלוי בחדרה של ירדן שהפך לחדר משפחה וחדר משחקים ולימודים של הבנים.

 

[eaz1514]

שרון, בתוך כל החושך והכובד

אני לא יכולה שלא לשמוח על החדשות לגבי נטעיה לזכר ירדן. זו דרך מקסימה להנצחה. אני גם שמחה על הוקלג', הם עושים עבודה נהדרת. ירדן תלווה אתכם כל הזמן עם החיוך המקסים שלה ביניכם משפחתה האוהבת כל כך. נקווה שהשבוע יעבור איכשהו ואחריו נחזור לפרופורציות הנכונות שמנחות את חיינו ברוב ימות השנה. אילנה, אמא של רונן

 

[חיה אש]

שרון ואילנה...

האמת שהמילים מתגמדות לעומת הכאב,העצב והחוסר דרך ההנצחה היא היחידה שנותרה לצערנו ולדעתי זו אכן דרך יפה להנציח . כל שנותר לי הוא רק לשלוח חיבוק ואהבה לשתיכן לתקופה קשה זו.

 

[eaz1514]

../images/Emo201.gif תודה אנו זקוקות לכך מאוד השבוע.

 

[שרון123]

../images/Emo24.gif בחזרה יקירתי

נעבור את השבוע הזה ביחד

 

[eaz1514]

תודה חיה, כבד מאוד היום

מה שאת לא יודעת זה שהשבוע אזכרה 5 לרונן וכל המחשבות מופנות היום לפני 5 שנים, אי אפשר לברוח מהם. הטיול של שבת בוטל ואנחנו סגורים בבית. אנא, אל תזניחי את הילדים שלך, את הבית שלך זה מה שנותר לך, טפחי אותם. בצירוף מקרים מצמרר לירדן של שרון יום הולדת בדיוק באותו יום 28.1 והשנה לא סתם יום הולדת בת מצווה.

טוב שאתן כאן, היאוש נעשה יותר נח לא?

 

[דנה של רותם]

סליחה אילנה ../images/Emo201.gif

שלא הייתי כאן כשהיית צריכה. בד"כ בסופי שבוע אני ממש לא מצליחה להגיע למחשב בגלל שהילדים שלי בבית אין גן וכל היום מסתובב סביבם. אני חושבת המון עליך ועל שרוני השבוע. איכשהוא יצא שגם עלינו עובר שבוע קשה (פירוט בהודעה למעלה), וכך נוצר מין משולש בדמיון שלי ביננו. אין לי דברים חכמים להגיד, אין לי עצות טובות לחלק. רק, כנאה, לעבור כל רגע ושעה, אחד אחרי השני, עד שהקושי הגדול קצת ישקע לו.

 

[eaz1514]

דנה את לא צריכה לבקש סליחה

מטבע הדברים סופי שבוע הם מוקדשים לבני המשפחה, הצירוף של התאריך עם האובך וחוסר האפשרות לצאת מהבית הביאו אותי למצב רוח בהתאם לצבע השחור שבחוץ. למשולש שציינת תוסיפי את יום הולדת 23 של דורון של ענן כבד בשבוע שעבר. משום מה לי היום יותר קל, למרות שבשעה זו לפני 5 שנים ישבנו עם הרופאים והחלטנו להפסיק להאבק. יהיה טוב, מבטיחה, אנחנו נעשה שיהיה טוב, מוכרחים, בשבילם.

 

[דנה של רותם]

אילנה את אשה מיוחדת במינה, אין ספק בכך

 

[eaz1514]

../images/Emo23.gif תודה דנה, אבל ממש לא

אני פשוט א מ א ! ואמא צריכה לפעמים לקבל החלטות קשות למען הילדים שלה, במיוחד כשהם סובלים והתקוה אפסה. אילנה, אמא של רונן

 

[שרון123]

נא לא להכחיש!

את בהחלט אישה מיוחדת במינה

 

[eaz1514]

../images/Emo7.gif אין לי כח היום להתווכח

אני מסוגלת רק לבכות וזה כל כך לא אופייני בעלי אמר לי בסביבות 3-4 לפנות בקר שזה בסדר מותר לי אז היום אני בוכה על הילד שלי שאיננו לידי, על החיבוקים והנשיקות שהלכו לאיבוד, המילים לא, הן נשמעות היטב. אילנה, אמא שלך רונן

 

[שלומית 0710]

איזה משפט:

"על החיבוקים והנשיקות שהלכו לאיבוד, המילים לא, הן נשמעות היטב." כל כך חודר ואמיתי ונכון. אוףףףףףףףףף