האם זה שלב התפתחות? או פגם פסכילוגי?

[קוף1000]

../images/Emo188.gif האם זה שלב התפתחות? או פגם פסכילוגי?

בזמן האחרון, כל מילה שניה שלו "אבא, אתה כועס עליי?" אם אני עונה "כן", אז הוא עונה "סליחה". אם אני עונה "לא", אז הוא שואל שוב "אתה לא כועס עליי?" יש לציין, שזה לא רק נעשה איתי, אלא גם עם אישתי "אמא, את כועסת עליי?". גם עם הסבים והסבתות "סבא, אתה כועס עליי?", "סבתא, את כועסת עליי?". זה גם נעשה לא רק בהקשר עליו "אבא, אתה כועס על אמא?", "אבא, אתה כועס על סבא?" וכל הוריאציות האפשריות. שאלתי היא, האם זה שלב התפתחותי? או שזה נובע מכך שאנחנו נוקשים מידי? (מדובר על פעוט בן שנתיים ו-8)

 

[עינת גבע]

הילד בודק האם הוא אהוב ורצוי מאת עינת גבע

שלום רב לך וברוך הבא לפורום סופר נני, האם ארע אירוע משמח/או אחר במשפחתכם בתקופה האחרונה? כמו הולדת אח. ילדים זקוקים להרגיש שייכים, אהובים ורצויים. אתה כותב " או שזה נובע מכך שאנחנו נוקשים מידי? " למה אתה מתכוון? לפעמים ציפיות של הורים מתווכות לילד כדרישות . ילדים צעירים רוצים למצוא חן בעיננו, הילד רוצה להשביע את רצונכם. ילדים מפרשים תיקונים והטפות כביקורת על התנהגותם. כאשר אתם כועסים עליו הוא חושב שאינכם שבעי רצון ממנו(ולא רק מההתנהגות שלו), בקרבו מחלחל הספק האם הם (הורי) אוהבים אותי? האם הם מקבלים אותי ? האם חברתי רצויה להם אף על פי שאינם מרוצים כרגע? הוא ילד צעיר ומבין שההישרדות שלו תלויה בקשר הטוב איתכם. מה עושים? ראשית מעבירים לו על בסיס קבוע מסרים לא מילוליים במעשים- מסרים שאומרים : אתה אהוב, אתה נחוץ, אתה יקר וחשוב לנו. מדברים אליו במסר "האני" למשל , במקום "אתה לא בסדר" אומרים "לא נעים לי כש...". מפרידים בין הילד ואישיותו לבין המעשים שלו. רצוי לצמצם התייחסות להתנהגות שאינכם שבעי רצון ממנה. ולהגדיל התייחסות להתנהגויות נאותות, כשהוא מתחשב, תורם או משתף פעולה. במילים אחרות תפרקו את הטוב שבו ותהדהדו באוזניו. מה דעתך? עינת גבע - יועצת משפחתית, מכון אדלר

 

[קוף1000]

כן, יש תינוק בבית

אנו כועסים עליו שהוא עושה רעש שהתינוק ישן ‬ובעוד סיטואציות. ברור שתמיד אנחנו מדגישים שאנחנו אומנם כועסים ‬אך תמיד נאהב אותו. יש לציין שבננו הכל עושה באובססיה‬ היה לו את שלב ה-"מה זה?", אח"כ שלב ה-"למה?" ועכשיו השלב הזה. דרך אגב, ‫לא התייחסת, האם זה פגם פסיכולוגי? (התכוונתי לפגם פסיכולוגי נרכש ולא מולד כמו פגם גנטי, כתוצאה מהאוירה‬ בבית בעקבות הרגישות לשקט שנובעת עצם התינוק)

 

[עינת גבע]

הילד מחפש מקום בטוח עינת גבע ,מכון אדלר.

שלום רב שובך, תיארתי לי שיש תינוק בבית. איך? כי כתבת "בזמן האחרון..." משמעו התנהגות הילד השתנתה. התנהגות הילד משתנה כאשר יש שינוי בתנאי הגדילה, בתקופות מעברים ועוד. אני מזמינה אותך לקרוא בנושא זה את התשובה שכתבתי היום ל"נגרים" בקשר להתנהגותה העקשנית של ביתה. התנהגות הילד קשורה ליחסים איתו. מערכת יחסי גומלין קשורה לפעולות ותגובות. הילד עושה, אנחנו מגיבים וכו'. נוצר מעגל קסמים שחוזר על עצמו. השאלה מה הילד מסיק מהתגובות שלנו. במקרה שלכם הוא יכול להסיק למשל:"נראה לי שהתינוק מועדף מבחינת הורי, הוא חשוב להם יותר ממני, הם אוהבים אותו יותר ממה שהם אוהבים אותי. ואת ההוכחה למחשבות (הבלתי מודעות) האלה הוא מקבל בהתייחסות שלכם. יחד עם זאת, יש התייחסות (אומנם שלילית) אך מאסיבית. מה הוא לומד? כדי לזכות בתשומת לב מלאה של הורי עלי לעורר את כעסם. חובת ההוכחה כעת חלה עליכם. אתם צריכים להוכיח לו באותות וממופתים(כפי שהסברתי קודם) שאתם ממשיכים לאהוב ולהעריך אותו. כעס מבטא חוסר הבנה. אם הכעס יתחלף בהבנה. הבנה שקשה לו. הבנה שהוא זקוק לכם. הילד מוסר לכם בהתנהגותו מסר. הוא אומר :"קשה לי, אני מחפש מחדש את מקומי הבטוח במשפחה". המקום שלו (מבחינתו)התערער עם בואו של אחיו. מה זה דורש מכם? אמפטיה לקושי, ומתן יחס סבלני וסובלני. ליזום זמן קבוע וטוב (באווירה טובה)המוקדש רק לו במשך היום. לתת לו את התחושה שחברתו רצויה בעיניכם. ולהעביר לו את המסר שאצלכם בבית אין צורך לתבוע התייחסות(בדרך של התנהגות מפריעה). אצלכם בבית כל ילד מקבל התייחסות שווה, נדיבה וחמה. המפתח לשיפור היחסים בידיים שלכם. ילדים נענים להד חיובי /לקורת הרוח של ההורים כמו החמנייה לשמש. מקווה שכעת אני קצת יותר ברורה, שאלות נוספות יתקבלו בשמחה עינת גבע - יועצת משפחתית, מכון אדלר.

 

[קוף1000]

האם זה יכול לגרום לו משקעים עתידיים?

 

[עינת גבע]

הרבה תלוי בנו עינת גבע

שלום רב לך שוב, שאלה מצויינת. כשאתה מציין משקעים למה אתה מתכוון? יכולים להיות לכך השלכות במספר מישורים . במישור הנפשי , במישור היחסים ביניכם בעתיד, ובמסגרת היחסים שהוא יבנה בעתיד עם חברים ועם בת זוגתו. (למשל, עד כמה הוא יהיה אדם שמרגיש - מותר לי לבטא את רגשותיי, עד כמה תחסם היכולת שלו להביע את דעותיו, רגשותיו ולפעול בהתאם לאמונותיו ועד כמה הוא ירגיש מחויב לפעול בהתאם למצבי רוח של אנשים אחרים ולרצות אותם). " אנחנו לא מגדלים ילדים אנחנו מגדלים את המבוגרים של המחר" לכן, תפקיד ההורים לבחון ולשקול בכל רגע נתון את תגובותיהם כך שנעזור לילדים שלנו לגדול, לצמוח ולהיות מבוגרים שמרוצים מעצמם ומשתפים פעולה מתוך רצון. וחזרה לשאלתך : אני מאמינה שהכול יכול להיות גם אחרת. מודעות שלנו כהורים להשלכות, השקעה במחשבה ובליווי מושכל יכולים להשפיע על תפישת העולם, על הבחירה ועל היחסים איתם בעתיד. היחסים הם האוצר היקר מכול. במערכת יחסים טובה יש סיכוי שהילדים ירצו לבחור בנו כאוזן קשבת שלהם, כאנשי סודם וכמדריכים שלהם לחיים. כן, זו עבודה מורכבת ומאתגרת. את הזרעים להערכה עצמית בריאה וליחסים טובים אתם זורעים עכשיו. אשמח לשאלות נוספות , עינת גבע - יועצת משפחתית, מכון אדלר

 

[קוף1000]

קראתי את תגובתך ותחושתי שהיא יותר מתאימה

לילדים גדולים יותר ולא לפעוטות/תינוקות.

 

[עינת גבע]

איך ומתי מתפתח סגנון חיים?

שלום לך שוב, אני מכבדת את תחושתך. עם תחושות אי אפשר ואין טעם להתווכח. יחד עם זאת,רוב התיאוריות הפסיכולוגיות מדברות על כך שהאדם מעצב ומגבש את אישיותו/אופיו/סגנון חייו ( כל אלה מילים שונות שמגדירות את מכלול האישיות על פי תיאוריות שונות) עד סביבות גיל שש. בשנים הראשונות לחייו חווה האדם (הפעוט) חוויות והתנסויות חברתיות . מתוכם הילד הצעיר משיב לעצמו תשובות לשאלות הבאות: מי אני? מי הם האנשים שחיים בעולם? מהו העולם? ממה כדאי לי להיזהר? איך כדאי לי להתנהג? המסקנות שלו הם המצפן שיכוון את התנהגותו בהמשך. נכון, בצמתים שונות האדם עוצר ובודק את מסקנותיו(למשל, בגיל ההתבגרות, כשהוא הופך בעצמו לאב, או כשהוא מרגיש שהוא משלם מחיר גבוה מידי על מסקנה מוטעית שהסיק בילדותו.) בהזדמנות זו אדגיש כי תהליך זה הוא תהליך אישי המתרחש באופן לא מודע בשלב שהחשיבה הקונקרטית. לכן, על פי רוב, רבות בו הטעויות. התנהגות הילד היא שפה. הורה מודע עוצר ושואל את עצמו :"מה הילד שלי אומר לי בהתנהגותו?" איזה מסר הוא מעביר לי"? איזו מסקנה (סובייקטיבית) הוא הסיק? ואיך אני יכול לעזור לו לחשוב אולי גם אחרת? מברכת אותך לשבת שלום והמשך מחשבות פוריות ומקדמות את השיח, עינת גבע יועצת משפחתית ומכשירת אנשי מקצוע בתחום המשפחה במכון אדלר.