האיש ללא תכונות - חלק ב'
אומרים שמה שקרה לי זה מה שקורה לכל אלה שהולכים עד הסוף, ולא יודעים איפה לעצור, אבל אלה שטויות כי לא שמה גמרתי את עצמי, אלא רק ברגע שבו התחלתי לנסות את הדברים על עצמי. שום דבר כבר לא הצליח להלהיב אותי יותר באמת. שום דבר לא יכול היה להסעיר ליותר מחמש דקות, ואז לכבות בתוכי. ככה עשיתי הכרות פנים אל פנים עם שליט הגהנום בכבודו ובעצמו. ומה שראיתי שם, גם אני לא יכולתי לסבול יותר, ומדבר אליכם אחד שקצה העפעף שלו לא רועד גם כשהוא רואה מה יוצא מהגולגלות המפוצחות של המטופלים הג'אנקים שלו, מה שמגעיל אפילו נהגי אמבולנס ותיקים, אצלי כבר לא מזיז יותר. ככה החלטתי לעבור לצד השני. בחדר קטן הפונה מאחד המסדרונות המאובקים והארוכים בהם שרתי רפאים אפרוריים מנקים מסדרונות ריקים בידיים איטיות של זקנים, בקצה המסדרון לא רחוק מחדר מכונות ההנשמה. שמה מצאתי לי פינה. ערבבתי דטורה-סקופולמן, בנזדרין, וכמובן מנה משולשת של קוק, ובהזרקה מיומנת אחת טסתי לעבר אותם שדות כבידה על-כחולים. למי שבא ממש לדעת מה העיניים של הג'אנקי הטרי שלכם ראו בתוך ההזיות שלו, כדי למחוק לו ת'חיוכים שהצטברו אצלו בזויות של הפנים עד לכאן, שימשיך לקרוא הלאה, השאר שיתרחקו מהר מכאן, כשעוד אפשר. הנה חלק מהן: יצורים זזו לי מתת ההכרה, מתנדנדים ביללות על נברשות קריסטל, על מרפסות ועצים תוך חרבון והשתנה על עוברים ושבים, אחוזי אמוק הם עורפים ראשים תוך כדי ריצה, פניהם מתוקים ומרוחקים בחצי חיוך חולמניים, דמויות ביעותים בשלבי מחלה מתקדמים אוחזים באיבר מינם וזועקים לעבר העוברים ושבים, אספסוף ערבי זועק וצורח, מסרס מרטש קרביים, מתיז בנזין בוער, רקדנים צעירים עורכים סטרפטיז קרביים, נשים מחדירות איברי מין כרותים לכוס, כותשות ובוטשות, וזורקות אותן על בחירי ליבן, קנאים דתיים משלהבים את ההמון ממסוקים, ממטירים על ראשו לוחות אבן עליהן חרוטים מסרים נטולי פשר, שדות הראייה שלי מתערפלים כעת, האוויר גם הוא מפוטם בתמצית רשע מתקתקה. אתם עוד פה ? לא ברחתם ממני, אז תקבלו את ההמשך: נמל עצום שמימיו שקטים וזוהרים בשלל צבעים, באר נפט נטושה לוהטת באופק עשן, צחנת שמן וביוב, כרישים חולים שוחים במים השחורים, מקיאים גופרית מכבדיהם הרקובים, נבלעים פנימה בשפריץ, בחוץ ישנם מאות כוכים על חומת האבן, מבנים קטנים נטושים למראה, שמתקרבים יותר, רואים שהם נטולי חלונות, קירות כחולים, ווילונות ורודים מלוכלכים מסתירים את הדלתות, פשפשים אדומים זוחלים על הקירות, מתגודדים בפינות, איפה שלא תסתכל, כרוז צועק לקהל משולהב, (איפה אני ?) ומאות נערים צעירים נופלים מהגג, מתפתלים בועטים, הם תלויים על חבלים בגבהים שונים, חלקם סמוכים לתקרה, ואחרים סנטימטרים מהרצפה במופע מרצד, נערים מעודנים ממאלי ובאלי, אינדיאנים ממקסיקו שפנהם עזות ותמימות והחניכיים אדומים, כושים עם שיניים וציפורניים ושיער ערווה מצופה זהב, נערים יפניים חלקים וצחורים כחרסינה סינית, ונציאנים שהגיחו מציור של טיציאן, אמריקאים שתלתליהם הבלונדינים או השחורים שמוטים להם על מצחם, פולנים זעופים שמבט חייתי בעיניהם, נערי רחוב ערביים וספרדיים, אוסטרים ורודים ועדינים עם רמז לצללית שיער ערווה בלונדיני, נערים גרמניים שחצניים שעינהם בורקות שואגים "הייל היטלר!" בעוד דלתות הגרדום נפתחות תחתם, כוהני דת אצטקיים מפשיטים גלימת נוצות כחולה מאחד הנערים, הם מותחים אותו עירום על מזבח האבן, מניחים גולגולת בדולח על ראשו, מבריגים מסמרי שנהב לאונה הקדמית והאחורית, מפל מים ניתך על הגולגולת, מפצח את מפרקתו של הנער. הוא משפיך בקשת על רקע הזריחה. עלמות חסודות נחלצות מתוך פשטידת ענק, סכיזופרנים גמורים מנתרים מתוך כוס של גומי ונשאי מחלות עור איומות מגיחים מתוך ביצת ענק שחורה, וכעת, עדר של נשים מכל הסוגים בטירוף של זימה מסתער אל תוך האולם, כוסים נוטפים מהכפר, מחוות בריאות, מבתי חרושת, מבתי זונות, מקנטרי קלאבים , מפנטהאוזים בפרברים, מאכסניות, מיאכטות ומבארים אפלוליים, קורעות מעליהן בגדי רכיבה, חליפות סקי, שמלות ערב, ג'ינסים, חלוקים מהודרים, שמלות קיץ, מכנסיים, בגדי ים וחלוקים יפניים, הן צורחות וצווחות ושואגות מזנקות על האורחים ככלבות מיוחמות בהתקף כלבת הן נועצות את ציפורניהן בנערים שנשארו תלויים באוויר וצורחות: "הומו ! בן-זונה! דפוק אותי ! דפוק אותי ! דפוק אותי ! האורחים נמלטים בפאניקה חומקים בין הבנים התלויים הופכים בדרכם את מכונות ההנשמה (איך לכל הרוחות הגיעו לכאן מכונות הנשמה, מישהו יכול להסביר לי ?) הקליידוסקופ מתחיל לנוע מהר יותר, מתערבב לי עם רעש החולים מהמחלקה, מכורים לסמים שעדיין לא סונטזו, פושרים של הרמלין מחוזק, ג'אנקי מטורף בבדידות גלמדת, מחדיר שבבי סיליקון לוריד, מסביר שכעת יש לו שליטה מלאה על כל הסייבר ספייס, מציע התמכרות טהורה ושלווה צמחית נטולת מסך, סוחרי השוק השחור של מלחמת העולם הרביעית מרצדים על אישוניי, הצבעים מתערבבים, שמאי כישורים טלפתיים, סוציומטים של הרוח, חוקרי תלונות של שחקני שחמט בינוניים פרנואידים, מוציאים לפועל של צווי חיפוש הכתובים בקצרנות סכיזופרנית המאשימים את נמעניהם בפשיעה רוחנית מחרידה, בירוקרטים של מחלקת רפאים באפור מטושטש, פקידי מדינות משטרה שעדיין לא הוקמו, ברוקרים של זיכרונות וחלומות מרהיבים, רופאים שהתמחו בטיפול במחלות הרדומות באבק השחור של ערים חרבות, ארס מצטבר בדם הלבן של תולעים סומות חותר לאיטו מתחת לפני השטח, ולפונדקאי האנושי, חולי מעבדה של מלחמות גרעיניות נפגשו שוב בתוך מוחי שבו העבר הלא ידוע והעתיד המגיח נפגשים ברטט של דממה דקה....
