I Love Paige
New member
../images/Emo188.gif
בדרך לפה, כשכתבתי את הכתובת בשורה שם, למעלה, ייחסתי חשיבות כלשהו לזה שיצא לי בטעות "אשפוז". הרי תמיד ידעתי שזה שם. עכשיו אני מרגיש כאילו זה מה שאני צריך. מאז שהתחיל הקראש, אני כבר לא שמח ואופטימי. ואני כבר לא חושב שהחיים יפים. ו"אז אני לא כזה חתיך. ולא כזה רזה. נחיה". אני רוצה את הקראש. אני רוצה להפסיק להיות ילד קטן, ולהתבגר כאן. ואני שונא את העובדה שאני מכוער ושמן. ושונא את רגשי הנחיתות האלה. ואת זה שאני במרחק שבוע וארבעה ימים מהיומולדת, ואני לא צופה לקבל שום דבר. אפילו לא חיבוק. שזה מה שאני הכי רוצה עכשיו. חיבוק אמיתי. אני גם שונא את זה שיש לי כ"כ הרבה זמן, ואני יכול להיות תלמיד של ממוצע 100 בתעודה, בלי חנ"ג שיוריד לי, אבל אני מבזבז הכל על המחשב. ואני שונא את זה שאין לי סיכוי עם הקראש. ואני שונא לשנוא את עצמי. ואני שונא להיות בדיכאון. כבר כמה חודשים שלא הייתי מדוכא. הכל בגלל הקראש. וזה צריך להיגמר. ואני לא רוצה שזה ייגמר. אני רוצה שירצו אותי בחזרה.
למרות שכתבתי פוסט בבלוג שכולל פחות או יותר אותו דבר, אני בסה"כ רוצה לפרוק עצבים. לילה.
בדרך לפה, כשכתבתי את הכתובת בשורה שם, למעלה, ייחסתי חשיבות כלשהו לזה שיצא לי בטעות "אשפוז". הרי תמיד ידעתי שזה שם. עכשיו אני מרגיש כאילו זה מה שאני צריך. מאז שהתחיל הקראש, אני כבר לא שמח ואופטימי. ואני כבר לא חושב שהחיים יפים. ו"אז אני לא כזה חתיך. ולא כזה רזה. נחיה". אני רוצה את הקראש. אני רוצה להפסיק להיות ילד קטן, ולהתבגר כאן. ואני שונא את העובדה שאני מכוער ושמן. ושונא את רגשי הנחיתות האלה. ואת זה שאני במרחק שבוע וארבעה ימים מהיומולדת, ואני לא צופה לקבל שום דבר. אפילו לא חיבוק. שזה מה שאני הכי רוצה עכשיו. חיבוק אמיתי. אני גם שונא את זה שיש לי כ"כ הרבה זמן, ואני יכול להיות תלמיד של ממוצע 100 בתעודה, בלי חנ"ג שיוריד לי, אבל אני מבזבז הכל על המחשב. ואני שונא את זה שאין לי סיכוי עם הקראש. ואני שונא לשנוא את עצמי. ואני שונא להיות בדיכאון. כבר כמה חודשים שלא הייתי מדוכא. הכל בגלל הקראש. וזה צריך להיגמר. ואני לא רוצה שזה ייגמר. אני רוצה שירצו אותי בחזרה.