יום הולדת 28
- פותח הנושא בלה ענת
- פורסם בתאריך
תודה דליה
לפני שנכנסתי לפורום חשבתי אליך. הרי היום מזכירים לא רק מי שנפל בקרבות. היום זוכרים את כולם. כל משנרצח ע"י המרצחים. אז לכם יש עוד יום נוסף של סבל. גם כך הימים שלנו לא מי יודע מה. עוד יום נוסף של געגוע עמוק וחזק ועוד ועוד המון המון דברים שהבנות שלנו לא הגשימו. בצהריים הלכתי לענתי. הבאתי לה פרחים. זה מה שאפשר להביא. בן שלי הגיע עם עציץ ענק, מתנה לאחותו. הלב נקרע רק מלראות אותו ליד המצבה. אלה הם החיים שלנו. מחבקת חזק. אמא של ענת אור
06.05.1980-21.02.2007 ענת אור
לפני שנכנסתי לפורום חשבתי אליך. הרי היום מזכירים לא רק מי שנפל בקרבות. היום זוכרים את כולם. כל משנרצח ע"י המרצחים. אז לכם יש עוד יום נוסף של סבל. גם כך הימים שלנו לא מי יודע מה. עוד יום נוסף של געגוע עמוק וחזק ועוד ועוד המון המון דברים שהבנות שלנו לא הגשימו. בצהריים הלכתי לענתי. הבאתי לה פרחים. זה מה שאפשר להביא. בן שלי הגיע עם עציץ ענק, מתנה לאחותו. הלב נקרע רק מלראות אותו ליד המצבה. אלה הם החיים שלנו. מחבקת חזק. אמא של ענת אור
בלה
הצלחתי לשבת .לאחר שעות של יסורי געגועים לבני . השתדלתי בכול כוחי להרגע. המאמץ היה אדיר . קראתי שלענת היה זה היום יום הולדתה .והרגשתי כאב .כבר אמרתי לך שלדעתי ימי ההולדת הם קשים מנשוא יותר מאזכרה . אין לי מה לומר . המילים מאבדות את ערכן . איתך אני באותן תחושות כואבות . בתחושות של החמצה וגורל אכזר . של חוסר אונים . של למה? .ו אבל כעת אני איתך במחשבות הזכרון ,
זוכרת את ענת זוכרת כול מה שלי ספרת .. ועוד יום עבר.....
הצלחתי לשבת .לאחר שעות של יסורי געגועים לבני . השתדלתי בכול כוחי להרגע. המאמץ היה אדיר . קראתי שלענת היה זה היום יום הולדתה .והרגשתי כאב .כבר אמרתי לך שלדעתי ימי ההולדת הם קשים מנשוא יותר מאזכרה . אין לי מה לומר . המילים מאבדות את ערכן . איתך אני באותן תחושות כואבות . בתחושות של החמצה וגורל אכזר . של חוסר אונים . של למה? .ו אבל כעת אני איתך במחשבות הזכרון ,
לילה טוב ענן כבד
היום הזה הוא קשה במיוחד : גם יום הולדת של ענתי וגם יום הזכרון לחללי צה"ל וכל הקורבנות כתוצאה של מלחמה היום ימית נגדינו. כל כך הרבה עצב, כל כך הרבה כאב ושאלה אחד פשוטה: למה הם? לא יצא לי היום לבכות. פה ושם דמעה, פה מתעקם בזווית הלא רצויה. עד שעות הצהריים עבדתי, כך אני שומרת על השפיות. לאחר מכן כבר לא הייתי לבד. בן שלי על ידי. משתדלת לא לבכות על ידו. כאשר הוא מגיע הביתה מדברים על ענת ולא בוכים. הם צמד חמד ביחד ועכשיו הוא לבד. בעלי הולך לכל הטכסים, הוא חייב. הוא עשוי מברזל. תודה לך על התמיכה. מחבקת חזק מכל הלב אמא של ענת אור ענת אור
06.05.1980-21.02.2007
היום הזה הוא קשה במיוחד : גם יום הולדת של ענתי וגם יום הזכרון לחללי צה"ל וכל הקורבנות כתוצאה של מלחמה היום ימית נגדינו. כל כך הרבה עצב, כל כך הרבה כאב ושאלה אחד פשוטה: למה הם? לא יצא לי היום לבכות. פה ושם דמעה, פה מתעקם בזווית הלא רצויה. עד שעות הצהריים עבדתי, כך אני שומרת על השפיות. לאחר מכן כבר לא הייתי לבד. בן שלי על ידי. משתדלת לא לבכות על ידו. כאשר הוא מגיע הביתה מדברים על ענת ולא בוכים. הם צמד חמד ביחד ועכשיו הוא לבד. בעלי הולך לכל הטכסים, הוא חייב. הוא עשוי מברזל. תודה לך על התמיכה. מחבקת חזק מכל הלב אמא של ענת אור ענת אור
../images/Emo201.gif אכן יום קשה, אין קשה ועצוב ממנו יום
הולדת של ילד שאנחנו ממשיכים לספור גם אם הספירה נעצרה לתמיד. אצל רונן היא נעצרה בגיל 22, ב- 16/5 הוא יהיה בן 27, אצל ענת בגיל 26, אצל דורון 17 בגיל והרשימה ארוכה וכואבת. גם לי אין מילים אני לא חושבת שקיימות מילים שיכולות להביע את הקרע העמוק, את הרגשת האין, נותר רק חיבוק, השתתפות והבנה אילנה, אמא של רונן
הולדת של ילד שאנחנו ממשיכים לספור גם אם הספירה נעצרה לתמיד. אצל רונן היא נעצרה בגיל 22, ב- 16/5 הוא יהיה בן 27, אצל ענת בגיל 26, אצל דורון 17 בגיל והרשימה ארוכה וכואבת. גם לי אין מילים אני לא חושבת שקיימות מילים שיכולות להביע את הקרע העמוק, את הרגשת האין, נותר רק חיבוק, השתתפות והבנה אילנה, אמא של רונן
הרגשה של פיספוס ../images/Emo189.gif
אני מרגישה שכשלתי, שעשיתי מה שהוא לא טוב, לא נכון. למה המחלה הייתה צריכה לפרוץ כאשר ענתי הכי מאושרת. יש לה אהבה, היא מתחתנת. יש בשביל מה לחיות. הילדים שלנו לא הספיקו לחוות חיים אמיתיים. לא הספיקו להנות מהחיים הטובים שנצפו להם. אז עכשיו כל יום מסמל יום נוסף שמקרב אותי לסוף. חוסר האונים שלנו רק מתחזק ומתעצם. ואנו מזדקנים בלעדיהם. את הזעקות שלנו אף אחד לא שומע. כדי שאף אחד לא אשכח אותם אנו צריכים להמשיך ולדבר ולספר מי הם הילדים האהובים שלנו. לספר את הכל ולא לשתוק. יום טוב לכולם אמא של ענת אור ענת אור
06.05.1980-21.02.2007
אני מרגישה שכשלתי, שעשיתי מה שהוא לא טוב, לא נכון. למה המחלה הייתה צריכה לפרוץ כאשר ענתי הכי מאושרת. יש לה אהבה, היא מתחתנת. יש בשביל מה לחיות. הילדים שלנו לא הספיקו לחוות חיים אמיתיים. לא הספיקו להנות מהחיים הטובים שנצפו להם. אז עכשיו כל יום מסמל יום נוסף שמקרב אותי לסוף. חוסר האונים שלנו רק מתחזק ומתעצם. ואנו מזדקנים בלעדיהם. את הזעקות שלנו אף אחד לא שומע. כדי שאף אחד לא אשכח אותם אנו צריכים להמשיך ולדבר ולספר מי הם הילדים האהובים שלנו. לספר את הכל ולא לשתוק. יום טוב לכולם אמא של ענת אור ענת אור
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.