שלום לכולם

[בלה ענת]

../images/Emo189.gifשלום לכולם

365 ימים נוראים עברו על משפחתי הקטנה בלי ענת אור אהובה שלנו והיא רק בת 26. 365 ימים שבתוכם אין רצון לקום כדי להמשיך וישנו הרצון להבין למה זאת היא ואנחנו שנפגענו? למה זאת בתי שחלתה ולא אני? למה? אנחנו ערכנו אזכרה בתאריך 10.02.08. היה מאד מאד קשה. באו המון אנשים, רב ראשי של העיר נשא הספד. וכל זה החזיר אותי לאותו יום האכזר כשנפרדנו מענתי שלנו. באו חברות של ענת. כמעט כולן נשואות. גם ענתי היתה צריכה לחגוג בתאריך 22.02.2008 שנה 1 לחיים משותפים, אבל למחלה היו תוכניות משלה. והיא לקחה לנו את בתינו הרחק הרחק מהאושר שענתי חלמה להגשים. הלב נסדק ואי אפשר לתקן, אי אפשר לאחד אותו. בזמן כזה לומדים הרבה דברים על האנשים ופתאום מבינים שישנם יותר מידי אנשים במצבי, יותר מידי צער. ושהחיים הם לא בדיוק מה שחשבתי ולא בדיוק איך שהיו אצלינו. המון סבל על פני האדמה שלנו יותר מידי. אמא של ענת אור

ענת אור 06.05.1980-21.02.2007

 

[דנה של רותם]

כמה כאב עובר מכל מילה שלך ../images/Emo14.gif

אני כרגע עמוק עמוק טובעת בתוך הכאב הבלתי נסבל הזה, וכל מילה שלך גורמת ללב השבור שלי ממילא, להתנפץ לרסיסים קטנים עוד יותר. מחר האזכרה אצלינו. מחר בעצם התאריך הלועזי למותו של רותם שלי, למותה של ענת אור שלך. מי היה מאמין שניפול לגיהנום שכזה. מי היה מאמין. מתוך הסיוט שלי, מתוך העצב החזק חזק הזה, אני שולחת לך חיבוק של אמא לאמא. הרי אין לי באמת מילים טובות להגיד, אין מילים שיקלו. אם רק אפשר היה להחזיר את רותם שלי, הייתי נותנת הכל.

 

[בלה ענת]

../images/Emo189.gifתחזיקי מעמד אמא של רותם ../images/Emo16.gif

מחבקת אותך חזק. את צודקת אין מילות נחמה וחבל מאד שאין דרך חזרה. מחר יום נורא קשה בשבילינו, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ביום האזכרה. בגלל היהדות סובלים פעמים. התאריך הלועזי נמצא עמוק בתת מודע, לא נותן לברוח לשום מקום. תני לאוהבים שלך לחבק אותך חזק, רק בזכותם אפשר עוד להמשיך. מאחלת לך חלומות עם בנך ולילה שקט אלך לעבודה שהיא גלגל הצלה למשך 9 שעות רצופות. בלה אמא של ענת אור

ענת אור 06.05.1980-21.02.2007

 

[yazi22]

חיבוק גדול לשתיכן

ואין מה להוסיף