הנה הם באים, השדים האדומים

[opazm]

היום הגדול מגיע../images/Emo206.gif

אז הינה זה בא יום רביעי 7/11 אני נוחת בדאר וזה שוב ממש מרגש אותי פעם שלישית אותו שדה תעופה אותה מונית לנמל אותה מעבורת לסטון טאון אותם רחובות מוכרים,אותם אנשים ובכל זאת כל כך מרגש הגעגוע לשפה,לתרבות,לריחות,למראות לדלה דלה הצפופה,לים התורכיז והרגוע לקושי להשיג דברים פשוטים כמו גבינה,שוקולד טוב,ירקות מסוימים וכו' אבל בכל זאת או אולי ביגלל כל זה קשה לי להיתנתק מהמקום כימעט 6 חודשים בלי אפריקה והרצון לחזור כל כך חזק כל כך משכנע ברמה האישית עד כדי כך שלא נותן לך להיות בשקט במקום אחר יש מי שיגיד עלנו שאנחנו סתם מחפשים כל מיני הרפתקאות ואני לא יכול להגיד שזה ממש לא נכון אבל מה שמענין זה למה דווקא שם במיקצוע שלי יש לי הרבה אופציות אחרות מקומות חדשים,תרבויות שונות,יבשות חדשות אז למה ?

 

[מגיעה בקרוב]

עכשיו זה רישמי - אנחנו באים

הי קצת נעלמתי, חיכינו לפינישים של האישורים ואכן עכשיו זה רישמי. בעיקרון לקראת סוף דצמבר בעלי חוזר לארץ לשבועיים ומדובר על כך שבתחילת ינואר אנו מגיעים כל המשפחה לאוגנדה - קמפלה! אני שמחה ונרגשת ומנסה להתאפס על עצמי עם כל הדברים שעלי לעשות ולהכין לפני הנסיעה. מחכה בקוצר רוח...

 

[לילית462]

בגללו - בגלל ה'חיידק'

אני חושבת שבאפריקה יש משהו שהוא כל כך שונה ממה שגדלנו עליו, יש בה כל כך הרבה תום, ראשוניות וקסם, שזה פשוט שווה אותך. אי אפשר שלא להיסחף אליה, היא מחברת (אותי לפחות, ברמה הפילוסופית) למשהו כל כך ראשוני, שזה נותן הרגשה של חשיבות וקרבה אל ערש הבריאה - אל העולם האמיתי יש לה ריח (לא תמיד טוב), טעם, צבע - שבמערב דהוו או שאולי מעולם לא היו... היא מקסימה, והיא פותחת בפנינו אפשרויות שאין לנו במערב. היא אפריקה ! נסיעה טובה, מקווה שתשור איתנו על קשר גם משם. אתה רוצה לספר קצת מה בדיוק אתה עושה בזנזיבר

 

[לילית462]

בשעה טובה !

נהדר, שיהיה בהצלחה ! האם מצאתם כבר בית ? האם אתם מתכננים להביא מכולה ? אם יש לך עוד שאלות, אני מגיעה בשבוע הבא לארץ ואשמח להיפגש.

 

[מגיעה בקרוב]

תודה רבה

הי המון תודה על הברכות והאיחולים ובכלל על הליוי. אשמח מאוד להיפגש איתך כשתהיי בארץ! אני מניחה שתרצי לנצל את הזמן פה בצורה יעילה למפגשים עם כל המשפחה והחברים שלא ראית הרבה זמן - אז אם יצא וייכנס לסדר היום בשמחה רבה. אנחנו לא מביאים מכולה בסוף - עשינו בירורים ויצאו סכמוים מטורפים, מה שכן אנו כנראה כן נשלח כמה ארגזים קטנים לפני בואנו בצורה זו או אחרת עם כמות התחלתית של טיטולים, קצת צעצועי גינה ומשחקי התפתחות לילדים. כל הזמן מדברים על כך שטיטולים מאוד יקר באוגנדה. שמעתי כבר שמועות על מחירים של 900 ש"ח, 400 ש"ח ו-150 ש"ח... זה נכון שכל המחירים האלו נחשבים ליקרים אבל יש בניהם פער משמעותי - מה מהמחירים האלו הכי קרוב למציאות? אמשיך לעדכן ולהתעדכן...

 

[לילית462]

חבילה קטנה של האגיס = חצי חבילה של הארץ

עולה כ 30 אלף שילינג = שזה בערך 17 דולר. מה שזה אומר שהמחיר כאן הוא בדיוק כפול מזה שבארץ (כי כאן החבילות הן קטנות ואין ארוזות חסכון כפולות כמו בארץ. אנחנו לא מביאים חיתולים כי למרות שזה כפול במחיר, זה לא שווה את הטרחה, לעומת זאת מגבונים... המחיר כאן לחבילה באיכות בינונית (80 מגבונים בחבילה) הוא כ 5 $ !!! כלומר בערך פי ארבע או חמש לעומת הארץ, מה גם שאין כאן מגבונים מאיכות טובה.

 

[opazm]

מזל טוב../images/Emo140.gif

מזל טוב ובהצלחה קמפלה עיר מדהימה וביחס למיזרח אפריקה האוגנדים ידועים בנחמדותם את זה הרגשתי גם בביקור קצר של כחודש במדינה אז באמת מזל טוב והמון בהצלחה

 

[שרון א פ ר י ק ה]

../images/Emo124.gif מגיעה בקרוב

ברוכה הבאה

שיהיה המון הצלחה בדרך החדשה. מקווה שהתקופה הזו תשאיר רק טעם טוב ומצבור של חוויות. אנחנו פה כדי לתמוך ולייעץ.

 

[מגיעה בקרוב]

אמן ואמן

אמן ואמן - אני מקווה ומאמינה שיהיה רק טוב המון תודה אדוה

 

[easy rider 1]

מתרגשת יחד איתך...

גם בעלי מגיע בסוף דצמבר ואחרי שבועיים אנחנו אמורים לחזור יחד איתו לאפריקה,גאנה.אני מצדיעה לך על האופטימיות והנחישות שלך בדרך בה את הולכת. אהי קצת יותר אמביוולנטית. חוששת. (למרות שאני אופטימית מטבעי) בכל זאת נראה שזה צעד ששמור לאמיצים בלבד או להרפתקנים. ואני לא מחשיבה את עצמי ככזו. (אולי הגיע הזמן להוכיח לעצמי שאני טועה?) בכל מקרה, שיהיה לכם המון בהצלחה! אני מקווה שגם לנו (ולשלושת ילדינו). אמן! טוב, הגיע הזמן לארוז. איריס.

 

[מגיעה בקרוב]

מחזיקה לכם אצבעות

הי, איזה כיף - תראי את פלאי הטכנולוגיה - אנו עוברות בדיוק את אותו הדבר ובאותה התקופה בדיוק ובזכות הפורום הזה אנו לא חייבות לעבור את זה לבד! אני מחזיקה לכם אצבעות ומקווה שהמעבר יהיה קל ותסתגלו מהר - בעצם אני מאחלת לך ולמשפחתך בדיוק את כל האיחולים שאני מאחלת לי ולמשפחתי. בעלי מגיע לארץ ב - 22.12 ואנו טסים ב - 6.1 - זה כבר ממש מתקרב... אני מאוד אופטימית מטיבעי אבל יחד עם זאת זה צעד שמלווה בהמון סימני שאלה ופחדים אבל בכל פעם שעולה כזו מחשבה אני אומרת שבמקרה הגרוע ביותר - כמו שיש מטוס לכיוון אחד, כך יש מטוס גם לכיוון השני והרי כלל מאוד חשוב בחיים הוא שבלי סיכון אי סיכוי כך שאם אנו רוצות לשנות את חיינו חייבים ביצים בשביל זה. מאיפה את בארץ? אולי עוד בסוף ייסתבר שאנחנו מקורבות גאוגרפית - יכול להיות נחמד... בכל אופן בהצלחה, אחשוב עליך

 

[easy rider 1]

לא ייאמן - איזה כפילות!

שימי לב לזה: בעלי מגיע לארץ ב - 24.12 ואנחנו טסים ב - 8.1 הכל אותו דבר בהפרש של יומיים! אמנם את לאוגנדה ואני לגאנה אבל כמה מדהימה החפיפה הזו בזמנים...! תגידי את מצליחה לישון טוב בלילות? בני כמה הילדים שלך? מעניין אם גם פה יש כפילות... אני מאזור השפלה. ו.. תודה על העידוד. אמנם עוד לא התחלתי לארוז, אבל אני כבר עושה רשימות... איזו התרגשות! בהצלחה !

 

[מגיעה בקרוב]

טוב, כנראה רק "תאומות" אבל לא סיימאיות

הי, סורי שלקח לי המון זמן להגיב - את יודעת, עסוקים... אני מאיזור הקריות והילדים שלי קטנים - הגדולה שנתיים וחצי והקטן שנה וארבעה חודשים... האמת שאני עדיין לא התחלתי להתארגן - מאמינה לי?! רק סיימתי לעבוד ביום שישי ומיום שבת (ועדיין) הילדים שלי חולים ושניהם בבית הפוכים כך שאני לא מגיעה לכלום! שבוע שעבר עשינו חיסונים אבל גם את זה לא סיימנו... איך את מתארגנת? מה לוקחת איתך? תני טיפים כי אין לי "תוכנית אסטרטגית" מסודרת... תמשיכי לעדכן - אני מניחה שבהתחלה יהיו דברים טובים ופחות טובים - אני פה בשבילך!

 

[easy rider 1]

עסוקים זו לא מילה...

איזה כייף! ממש קבוצת תמיכה פתחנו פה.. רק חסר להביא תרמוס (אולי אפילו קומזיץ קטן).. לשאלותייך: הילד הקטן שלי בגיל של הגדולה שלך - שנתיים וחצי (יותר- רבע לשלוש). יש לי עוד שנייים גדולים יותר: 8.5 ו - 11.5 (ופה יש יותר התמודדות (האמצעי שלי למשל לא רוצה ליסוע)... אפשר לומר שההתאגנות שלי בחיתוליה. (כי בדיוק צריך לעשות טסט לאוטו ועוד כמה בלתמ"ים בסגנון הזה קורים דוקא עכשיו ...חוק מרפי אלא מה?!) חיסונים עשינו מזמן, למעט הקטנצ'יק (בשבוע הבא). מתאגנת גם לקחת את הכלב איתנו (והוא לא קטן...), זה אומר לדאוג לכלוב שבו ישהה בבטן המטוס (האומלל), לחסן אותו (חיסון רגיל נגד כלבת) ולדאוג שישריינו לו מקום בטיסה.צריך לדאוג להוראות קבע לחשבונות ולאריזות. אני מתכוונת לארוז רק בגדי קיץ (עוד כמה חולצות ארוכות דקות להגן מהקור של המזגן...)חיתולים, מגבונים לחים, בוסטר לרכב,כילות (יש באיקאה) וכמובן אדאג לאריזת חפצים למשלוח בים (עוד לא התחלתי) כמו טלוויזיה, מחשב (מעניין אם יש פס רחב...), מיקרוגל, רסיבר, בלנדר, טוסטר דיוידי , גלשן, (הגדול - גולש), גיטרה ,מצעים, מגבות, מפות שולחן,מזוזות (כן, זה חשוב),סרטים צרובים על גבי הארד דיסק או דיסקים,ספרים ומשחקים - חובה. ולבסוף לא לשכוח לנתק את המקרר ולהוציא את פקקי החשמל. (מה שבטוח). תודה שאת פה בשבילי!

 

[מגיעה בקרוב]

ממשיך להיות דמיון בסיפור חיים שלנו

איזה קטע! גם אנחנו מביאים איתנו את הכלבה שלנו - גם היא לא קטנה (בוקסרית). כבר עשיתי לה את חיסון הכלבת ולפני יומיים נלקחה ממנה בדיקת דם של נוגדני כלבת לאישור משרד החקלאות (זה מה שדורשים באוגנדה) ולבסוף 24 שעות לפני הטיסה (כאילו חסר לי מה לעשות...) היא צריכה לעבור בדיקה רפואית ולקבל הצהרת בריאות. האמת אני כבר שלחתי מספר ארגזים עם דברים בסיסיים - ללא מוצרי חשמל למיניהם, רק 20 חבילות טיטולים, 100 חבילות מגבונים, משחקי חצר של הילדים (בית מפלסטיק, מגלשה, נדנדה), משחקי קופסא לילדים, קלטות, ספרים בעברית משחקים שונים (עמדת מטבח / טואלט/ כלי עבודה וכו'), מצעים, מגבות, סכו"ם, סירים, וילונות וחלק מבגדי הקיץ של הילדים (בטח שכחתי לציין עוד כמה דברים). הגיל של הילדים שלי באמת אידיאלי - הגיל של הילדים שלך יותר קשה אבל אני סומכת עליך שתדעי איך לעזור להם ולתמוך בהם כך שהמעבר יעבור בצורה הטובה ביותר. יש למעבר הזה הרבה יתרונות, יחד עם זאת אני לוקחת בחשבון שיהיו קשיים בעיקר בהתחלה - ההתאקלמות (גם של הילדים וגם שלי), המרחק מהמשפחה והחברים ועוד. האם בעלך עובד בסולל בונה? את לא מבינה, אני כותבת לך עכשיו וממש מדגדג לי בבטן לדבר איתך טלפונית - איזה דפוקות אנחנו, עדיין שתינו פה בארץ למה שלא נדבר כמו שצריך?! טוב, אני שולחת לך מסרון עם מספר הטלפון שלי אם בא לך תתקשרי בכל שעה. כיף שמצאנו אחת את השנייה!

 

[opazm]

מה אני עושה בזנזיבר

מנסה לימצא עבודה בתור מדריך צלילה

 

[לילית462]

מנסה ? חשבתי שיש לך שם עבודה...

וחוץ מזה, מה שונה עבודתו של מדריך צלילה בזנזיבר מאשר בכל מקום אחר בעולם (חוץ מאתר הצלילה עצמו). הבנתי שבעבר עבדת כמדריך צלילה, האם עבדת באחד המלונות, בעצם עבודה עם תיירים - אז מה אפריקה בזה ? נו תן עוד קצת פיקנטריה

 

[opazm]

היתה לי עבודה

כרגע אני לא רוצה לחזור לאותו מועדון שעבדתי בו ולא עבדתי במלון עבדתי במועדון פרטי נכון שהלקוחות הם תיירים אבל השאלה מה אתה בוחר לעשות אחרי העבודה מי האנשים שאתם אתה מיתחבר בישבילי חוץ מהצלילה יש עוד הרבה לא בחרתי לחיות בבועה של כסף באפריקה כי כמו שאת בטח יודעת זה יכול להיות מאוד קל למי שמרוויח כ-1000$ בחודש ומקבל מגורים אין לי הוצאות של מישפחה אבל עדיין אני מעדיף את הזמן הפנוי שלי להעביר עים התושבים ולא רק עים תיירים למי שמכיר את זנזיבר אז עבדתי בחוף שניקרא קנדווה שבעצם חוץ מכפר קטן וכמה מלונות אין שם כלום בישביל כל דבר קטן צריך לינסוע לסטון טאון אני יכול להיות גאה שאני בין הלבנים הבודדים שעובדים באזור שקצת הכירו אותם בכפר אבל שוב אתה יכול לחיות בכפר הכי נידח ולא לדעת ביכלל מה זה אפריקה וזה כאשר אתה מיתנתק מהסובב אותך ומצד שני אתה יכול לחיות במקום הכי תיירותי שיש ועדיין להכיר הרבה יותר את אפריקה לעומק הכל תלוי במה שאנו רוצים להשיג אני חושב שכל מי שחי באפריקה מבין למה אני מיתכוון חיבור או בידול אהבה או שינאה אי אפשר להישאר אדישים לאמא אפריקה מסכימים או לא?

 

[שרון א פ ר י ק ה]

חזרה נעימה אופז../images/Emo39.gif

מסכימה איתך שאפריקה היא מקום שונה. המראות, הריחות, המנטליות- הכל כל כך שונה מהמוכר והידוע. אני אישית שבעתי לגמרי. שש שנים כאן הביאו אותי לעייפות גדולה מהמקום. עם כל היופי, עם כל הראשוניות, עם כל האתניות, רוצה כבר לחזור למקום שלי, לסיווליזציה, לקידמה. מאחלת לך להמשיך להנות מהמקום. ברוך שובך

 

[opazm]

תודה שרון אים יש

משהו שאת רוצה מהארץ ואני יכול לעזור אז אשמח אני יוצא מיכאן ביום שלישי 6/11 בלילה