התוכנית היומית-19.9

../images/Emo194.gifהתוכנית היומית-19.9../images/Emo194.gif

אומנם עובדת רק משמרת בוקר היום, אבל אני לא אהיה בבית גם אחרי זה- אז אני אשמח למתנדב/ת שיכתבו מה היה באופן כללי בתוכנית הפעם, ויפתחו דיון מתאים לתוכנית, כמו שעשינו עד כה. אני אשמח לשיתוף פעולה, כי רוצה שתקחו חלק בפורום- הרי הוא בשביל כולנו, ולא רק בשבילי
 

brum

New member
משפחה מעורבת - ילדה חורג/ת

התוכנית היום נסבה על משפחה בה אחד ההורים התחתן שנית והבעיות שנוצרו עם הילדה הבכורה מצד אחד האב נקט בחינוך נוקשה ויד קשה והאם לא שיתפה פעולה אלא כל הזמן פינקה אותה (אחד הטעויות של כל משפחה היא כשההורים אינם מייצגים חזית מאוחדת) מצד שני יש את הבת שכבר עשתה הכל בגיל 14 היא עם עבר פלילי (גנבות וסמים) פעילה מבחינה מינית ואינה מצייתת לחוקי הבית. היא הצהירה שהמשימה שלה בחיים היא לסלק את אביה החורג מהבית כדי שהיא תחזור למצב בו היו רק היא האמא ואחותה הקטנה. (היא גם מקבלת עידוד ממשפחתו של האב הביולוגי). ד"ר פיל הבהיר שההורים עשו את כל הטעויות האפשרויות בתור הורים וכשיש משפחה מעורבת ובין השאר ההורה הביולוגי הוא זה שצריך להטיל את המשמעת כשהוא דיבר עם הילדה הוא הסביר לה שהוא בעדה ב- 100% והיא לא אשמה שקיבלה מסרים מבלבלים מכל הסובבים אותה והיא יכולה לקבל החלטות נבונות ולהיות מאושרת בתוך המשפחה הזו. קצת צרם לי שד"ר פיל אמר שילדים הם כמו "לוח חלק" וההורים הם אלה ש"כותבים" עליהם ומנחים אותם בחיים. זו שיטה שנפסלה מזמן ע"י אנשי חינוך ופסיכולוגים - כל ילד נולד עם אופי מסויים שהוא מצב נתון והשפעת ההורים והסביבה נספגת בו בצורה שהאופי שלו מאפשר. מה דעתכם על העצות שניתנו ע"י ד"ר פיל ? האם נראה לך שג'ורדון (הילדה) והוריה הפנימו זאת והמשפחה תשתנה ? למה ?
 
אני גם לא חושבת שילדים נולדים

כלוח חלק, הם נולדים עם תכונות אופי מסוימות ועם הזמן מושפעים מהלך הסביבה הקרובה- לטוב ולרע. אני חושבת שהמשפחה לא תשתנה כל כך מהר, זה תלוי אם ההורים באמת יישמו ויבינו שצריכה להיות משמעת ואחדות בין שני ההורים, וההורה החורג צריך להיות סבלני ולהבין שזה לוקח זמן, אפילו שנים, עד שמבינים שההורים לא יחזרו שוב, ושיש מישהו חדש שהפך להיות חלק מהמשפחה.
 

Y. Welis

New member
אני די בעד תאוריית הלוח החלק

אופי כמובן ייחודי לכל ילד, אבל השפעת ההורים על המוסריות, חיברות (מגע עם אנשים) והתמודדות עם בעיות, מכריעה וקודמת לכל דבר אחר. אני מעריך שהרוב הכמעט מוחלט של הבעיות, מקורן בסביבה המשפחתית ובקשר עם ההורים (וזה כולל גם את הימנעותם מלתקן בעיה שמקורה בסביבה אחרת). כשאני רואה נוער בעייתי, אני בטוח ש-80-90 אחוזים מהגורמים לכך נעוצים בחינוך שלהם בבית - בין אם היה, או בעיקר אם לא היה. מרבית הבעיות נובעות מכשלים של ההורים, ובכל מפגש שלהם בתוכנית זה הוכח. כמובן שיש להם תמיד מלאי תירוצים והכחשות ורגשות אשם שמסתירים מהם את האמת. הייתי מנחש שהגישה של אותם אנשי חינוך שהזכרת, שהורידה מההורים את האחריות לחינוך ילדיהם, הביאה למצב האלימות בקרב הנוער כיום. מן הסתם ההוכחה היא בסטטיסטיקה: how does it work for them?
 

Y. Welis

New member
עוד דוגמא - בתוכנית של ה-20 לחודש

(או אולי ה-19? בכל מקרה היא היתה אחרי זו), שעסקה גם בנוער במצוקה, אם אינני טועה, ובעיקר בבת 13 שכבר פעילה מינית. גם כאן האמא פשוט לא הבינה איך זה קרה, ולא היתה מודעת כלל לאחריות שלה בעניין, למרות ש- * לאחות הגדולה של אותה בת 13 יש שני ילדים משני אבות שונים, שאת כולם היא מגדלת לבדה; * היא גרושה ועל כן לבנותיה אין דמות אב יציבה בחיים; * היא לא מדברת איתה על ערכים, או שיחות רגילות, או בכלל מגיעה הביתה לפני תשע בערב. אכן פלא איך הילדה יצאה לתרבות רעה...
 

brum

New member
סודות איומים

התארח זוג שהסתיר מהסביבה את העובדה שיש להם בן שהתעלל מינית בבנותיהם ועכשיו כשהוא עומד להשתחרר מטיפול הם מפחדים שהאמת תצא לאור אחריו הייתה קורבן לאונס שהדחיקה את העובדה ועכשיו למרות שהיא נשואה עם ילדה היא עדיין חייה בחרדה והדבר משפיע על בעלה וביתה לבסוף התארחה אישה שרק לפני המצלמות של ד"ר פיל (שהגיעו אליה הביתה) התוודתה על כך שיש לה בעיית הימורים היא בחובות עצומים ורוקנה את כל תוכניות הפנסיה, חסכון ללימודים של ילדיה ואף מישכנה טבעת שבעלה נתן לה ומסתבר שהיא כל הזמן בבעית התמכרות פעם זה אלכהול,פעם זה קניות ועכשיו זה הימורים. תודה לאל סוף סוף תוכנית בלי שום מתנות (כבר ציפיתי שהוא יביא חברה שתמחק את החובות למכורה אבל במקום זה הציע טיפול - ככה צריך) מה דעתכם על חשיפת הסודות כך בתוכנית ? ד"ר פיל אמר שאלו מהווים דוגמא לכאלה שנמצאים בבית וצופים בהם ומהווים השראה, האמנם ? האם גם אתם חשפתם סוד איום שהיה אצלכם ? איך ? מה צורת הטיפול הכי הולמת לדעתכם ?
 
אני חושבת שכל פעם כשאנשים חושפים

ומדברים על דברים זה נותן לי אישית כיוון מחשבה על אותם דברים, ולפעמים אני מזהה בהחלט דברים שנאמרים שם שקשורים לחוויות שעברתי או עוברת ולכן מתחברת לכך ושמחה על העצות. מעולם לא חשפתי סוד איום שהיה אצלי, אבל לדעתי מול כולם בטלויזיה זה לא לעניין להיחשף ככה בסוד גדול, זה צריך להיות עם פסיכולוג אחד על אחד.
 
רק אצל האמריקאים זה עובד

הכל הם עושים בטלוויזיה. אני לא מבינה איך אפשר לדבר על דברים כל כך אישיים מול כל העולם. אופרה, ד"ר פיל, ריקי לייק, בוגדים וכו' - רק באמריקה.
 

Y. Welis

New member
קל יותר להיחשף מול זרים

אם תדברי עם מישהו ברחוב, תגלי שאת יכולה לספר לו דברים שלא היית מספרת לאדם קרוב. למה? כי הוא כמו כומר מוודה: הוא לא ישפוט אותך, ולא יחזיר לך תגובה שתפריע לך, רק יאזין ויהנהן. האמריקאים הם אכן עם טלוויזיוני לגמרי - הם פשוט בנויים להצטלם... ממש כך. לא חושב שיש עוד עם כזה בעולם. יש יותר משותף מהבחינה הזו בין אמריקאים מהקצוות הכי רחוקים, מאשר בין אנשים אחרים מאותה מדינה (וישראלים אגב הם הכי שונים אלה מאלה). עבורם השואו הוא תכלית הכל - להיות חלק מהקולקטיב. אבל גם בארץ יש חדירה איטית. כך למשל לפני חמש עשרה שנה, אף אחד לא היה חולם לבכות בטלוויזיה. היום זה כמעט סטנדרטי.
 
אני לא מסכימה איתך ב-כ-ל-ל

להיחשף מול זרים זה קשה כמו להיחשף מול אנשים שקרובים אליך אם לא יותר. אדם זר הוא לא כומר ולא שום דבר. בדיוק להפך, אדם קרוב יחשוב על התגובה שלו, יחשוב על הניסוח כדי שלא יפגע בך, יתן לך את התמיכה שאתה זקוק לה - מצד שני, אדם זר לא יתחשב ברגשות. והוא לא יהנהן ורק יאזין, זה פשוט LOAD OF CRAP. לאדם זר לא אכפת ממך, הוא לא מכיר אותך ולא יהסס להגיד לך את דעתו בפרצוף. ואם יתחשק לו להגיד לך להפסיק עם הבולשיט ולשתוק ולהפסיק לייבב אז הוא יגיד לך את זה ישירות בפנים, את זה ואף דברים יותר בוטים וגרועים. הוא לא מכיר אותך, לא אכפת לו ממך, הוא לא מתעניין בך והוא ממש לא מתעניין בצרכים הרגשיים שלך. אדם זר רק יפגע בך. התרבות הטלוויזיונית הזאת יכולה להתקיים רק באמריקה, גם לפני חמש עשרה שנים אנשים בכו ונחשפו אצל אופרה ווינפרי, שם זה היה מקובל.
 

brum

New member
יש אנשים ויש אנשים

אני דווקא חושבת שווילס צודק ושעם אנשים זרים יותר קל, נכון שאנשים זרים זו הכללה יותר מדי כוללנית ויש אנשים בכל מיני סוגים - סבלנים ואנטי. כמי שנמצאת גם בצ'אטים ופורמים בחו"ל ומדברת כבר שנים עם אנשים שאפילו לא יודעים איך קוראים לי באמת אני יכולה להגיד שהשיחה בנינו קולחת הרבה יותר ומדברים לפעמים באמת על נושאים קשים כי הבנאדם מהצד השני שומע רק את הצד שלך ולכן הוא יותר סימפטי (את צריכה בהתחלה לסנן את האנשים שלא תתחברי אליהם) וקל לי לדבר עם מישהו שאני יודעת שלעולם לא יגלה את מה שאני אומרת למישהו שמכיר מישהו שמכיר מישהו שקרוב אלי (זה מה שעלול לקרות בישראל)
 
אין בכלל מקום להשוואה בין אנשים

בצ'אט ובפורומים - וירטואלים, לבין אנשים אמיתיים שאיתם את מדברת פנים מול פנים. כשאת מדברת בצ'אט זה תהליך, את בודקת היטב עם מי את רוצה לדבר - והכי חשוב, את יושבת מאחורי מסך. את לא מתמודדת עם שיחה אנושית, את לא מרגישה חשופה, את לא צריכה לעשות הצגות ולהתמודד עם האדם שיושב מולך, ואת תמיד יכולה לסגור את חלון השיחה אם הוא נמאס עלייך. כשאת מדברת עם אדם אמיתי שיושב מולך, אין לך לאן לברוח. לכן אין בכלל מקום להשוואה בין שיחה עם אנשים בצ'אט לבין שיחה עם אנשים אמיתיים שיושבים מולך.
 

Y. Welis

New member
מנסיון - זה קל יותר

חוץ מזה שלא ניתן לנבא את התגובה של הזר, ולרוב הוא פשוט לא יודע מספיק כדי לומר משהו. מעבר לכך, אם הוא רוצה להמשיך בשיחה הוא יהיה מנומס וודאי שלא יעצור אותך מלהמשיך, לא משנה כמה שערורייתית תישמעי...
 
מהנסיון הפרטי שלך

אני לא מסכימה איתך בשום אופן. וגם אם אנשים זרים לא יודעים מספיק כדי לומר משהו, בכל זאת תמיד יש להם מה לומר, ואיני מתכוונת לדברים טובים.
 
למעלה