כניעה

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo2.gifכניעה../images/Emo88.gif

אז אם כבר מישהי פה מדברת על צעדים, וגמני מתחילה קבוצה ביום שבת הקרוב... אז הצעד הראשון, או בעצם לפני שמתחילים צעדים, התכנית אומרת שצריך לבוא כנועים, להגיע למצב של כניעה מוחלטת....

מה 'זתומרת מצב של כניעה מוחלטת? מה זה להיכנע בעצם?

אני לא ממש יודעת לענות על השאלות האלה ואשמח מאד אם מישהו יהיה מוכן לשתף, מנסיונו, הבנתו וידיעתו. באופן אישי ממש מפחידה אותי המילה כניעה, ואני צמאה להחלמה, רוצה לדעת כמה שתהיו מוכנים לתת. אוהבים

 

[גם קטנה]

מה זאת כניעה, את שואלת - והמלה, אכן,

יש בה משהו שיוצר התנגדות. "כניעה" נשמעת כמו להפסיד במערכה. נכנעים בקרב כשאנחנו הצד החלש - ומי רוצה להפסיד ולהיות חלש? - אז, זהו, שה"הפסד" הזה הוא כולו רווח! לקח לי זמן להבין, שלא לדבר על להפנים... במשך שנים עשיתי כל מה שיכולתי להעלות על הדעת כדי להיות זריזה יותר מן המחלה, להקדים אותה, כביכול במהלכים, "לתחמן" את המציאות כדי שלא לאבד שליטה - וחשבתי שאצליח! בשלב מסויים הדברים נכנסו לסחרור נוראי, ההולך ומידרדר מיום ליום. ההתמכרות, כדרכן של התמכרויות, העמיקה והחמירה, ההרס הלך וגבר: פיזית, נפשית, כלכלית ורוחנית... נסיבות חיצוניות קשות מאד היכו בלי רחמים והוציאו מכלל אפשרות להמשיך כפי שהיה. ואז הבנתי מה פירושו של "זה לא בידי"! - פשוט, לא היה שום דבר(!!!) שיכולתי לעשות יותר, חוץ מלהתפלל ולקוות. ופתאום נעשה לי קל יותר. זה מוזר, שדווקא בתוך חוסר-האונים המוחלט הרגשתי שאני יכולה להפסיק להתאמץ, להפסיק ללכת נגד הרוח. פשוט להיות. לתת למי שיכול (ורוצה) לעזור לי - ולהיות מוכנה לקבל את העזרה! הפתיחות הזאת, הנכונות להפסיק להילחם לבדי, הנכונות להקשיב באמת ולקבל - זהו בשבילי צעד 1. בהצלחה!

 

[0בוחרת בחיים0]

קטנה את קוראת לעצמך?../images/Emo12.gif

אני קוראת את המילים שלך, ובעיני את הכי גדולה בעולם, לפחות לרגע זה, בעודי מביטה על השורות שכתבת... אני מאחלת לעצמי ולכל אחד אחר, להגיע להבנה הזו, משום שאני, לפחות כרגע, עדיין לא שם.. איכשהו עדיים נדמה לי שאני מסוגלת להפסיק מתי שבא לי, (עובדה שאנ נקייה, לא?

) למרות שברור להגיון שלי שזה לא ככה, שאסור לי לחשוב ככה, שזה לא נכון לבוא מהמקום הזה.. חוסר אונים נתפס בעיני, לפחות כרגע, כחוסר יכולת להתמודד עם מה שעומד מולי או בדרכי.. עד עכשיו לא הרגשתי שאני צריכה להיכנע על מלא, בכדי לערוך שינוי אמיתי... שוב - בראש, אני יודעת כל מיני דברים, ממש אלופה, אלא שכאשר זה מגיע לתכל'ס.. אני עדיין בהתנגדויות, שהולכות ומתמעטות אמנם, אבל עדיין קיימות... לא יכולה עוד להכחיש לכאן ולכאן, והכנות שלי דורשת לבוא לידי ביטוי. הבנתי שזה קורה ללא מעט חברים בתחילת דרך, ההתנגדות הזו לכניעה מוחלטת, ואני מאחלת לעצמי את מה שאיחלת את - בהצלחה... לעצמי ולכל אלה שקוראים ועדיין מהססים להשאיר עקבות, ולכל אלה שעדיין לא הגיע למקום שדורש מהם כניעה מוחלטת... להבנה שמתי שהוא כולם מגיעים למקום שצועק "זה לא בידי"! תודה על הדברים שכתבת, על השירות

ואשמח שתמשיכי לבוא