פאקינג שיט

[כחול שמיים]

../images/Emo2.gif../images/Emo124.gifפאקינג שיט ../images/Emo93.gif

זה מה שבא לי להגיד. יותר נכון זה מה שבא לי לצעוק

. אין לי אויר לעצמי. כל פעם נוספים עוד ועוד דברים שעליי להספיק לתת להם את תשומת הלב אותה הם דורשים וכל זה מתוך 100% אחוז כוחות שיש לי שמן הסתם כולם חושבים שהם מיועדים לכולם. לפני ההריון הורדתי 21 ק"ג שנתקעו עליי 3 שנים מההריון הראשון. בהריון הזה עליתי 15 ק"ג. הרוב כבר ירד. האמת אני רחוקה 4 ק"ג מהמשקל הרצוי לי. אז על מה אני מקטרת??? על זה שאין לי זמן ללכת לחדר כושר, כבר ויתרתי על חידוש המנוי ואני מייחלת לשעה וחצי פנוייה כל ערב לצורך הליכה מהירה (וגם קצת שקט). על זה שיש לי ג'ינס פיגוזי בארון, שעולה עליי אבל.... בזה זה נגמר. הוא רק עולה. על זה שלפני שנה הייתי מידה 38 40 והיום אני לא. על זה שאני מסכימה לחלוקה הלא מוצדקת בכל מה שקשור למטלות והיא למעשה: אין חלוקה. על זה שאין לי אנרגיות לעצמי, לדברים הקטנים. אין לי זמן. את הטיפול האישי שלי בעצמי אני דוחה כי כשאני מגיעה לעצמי כבר אין לי אויר ואני כבר לא סובלת את עצמי. אז זהו. נשבר לי ודי.

 

[חן123]

יקירתי

את מעלה מצוקות רבות, ואין להן דבר ולא חצי דבר עם דיאטה. יש לך זכות וחובה לקחת זמן לעצמך, פעמיים בשבוע שעה לעצמך בערב זו לא דרישה מוגזמת! דיברת על זה עם בעלך?

 

[כחול שמיים]

שלום.

כנראה שלא קראת לעומק את דבריי. כל מה שכתוב שם שייך להרזייה אחרי לידה. הרזייה אחרי לידה זה לא בהכרח התפריט הדיאטטי. הג'ינס שמחכה לי בארון שכתוב בפתקית שלו מידה 38, חדר כושר אליו הייתי הולכת כל יום לאימון. כשטוב אז טוב. אבל כשקשה, אז אין אנרגיות. כדי לשמור על צורת אכילה נכונה, לאכול רק דברים שמותר לאכול. להצליח לעמוד מול הפיתויים ולהתגבר על הדחף לדחוף אותם לפה, לזה דרושה המון אנרגיה. אין לי אותה כעת. אני מוצאת את עצמי נופלת לא אחת ואח"כ מתבוססת בבוץ של עצמי. זה קשור, לפחות בעיניי.

 

[חן123]

התכוונו לאותו דבר

רק הניסוח שלי יצא לא ברור. מה שניסיתי להגיד זה שהדיאטה היא סמפטום, או חוסר ההצלחה בדיאטה, היא סימפטום למצב הזה של החוסר זמן לעצמך, חוסר אנגריה וכו'. התכוונתי להגיד שהכל מתחיל משם, ושמותר לך לדרוש את הקצת זמן שלך לעצמך בשבוע

 

[1אורניתה]

השיטה ,להיות עסוקים

ולשם שינוי קצת בעצמנו. תעשי פעמיים בשבוע משהוא שאת נורא אוהבת ונחשב לוקסוס בשבילך בימים אלו,זה עוזר מצויין למוטיבציה,זמן תמיד אפשר למצוא ואם לא נותנים לך,אז תיקחי ,לגיטימי שתהיה קצת למען עצמך. ולגבי מטלות למדתי משהוא חשוב השבוע,בכל מערכת בחיים יש מצב שנקרא "חוזה" הוא אמנם לא כתוב אבל יש בו כללים מסויימים שבהם אנחנו מתנהגים לדוגמא במצב שלך זה חלוקת התפקידים בבית,"החוזה" לא השתנה ,את זו שהשתנית ועליך להבין שכדי שיקרה שינוי ב"חוזה" הזה את צריכה לגרום לו או לבקש אותו כי זה היה כך תמיד ומדוע שיהיה שינוי עכשיו,אני מאמינה שעם קצת תחכום וקצת פתיחות והרבה כנות ,תוכלי "לישר" או לשנות את החלוקה הזו מבלי שהאיש ירגיש מפסיד בסיפור,זה כל הקטע. ולהתחיל בקטן, וזה הזמן לעמוד זקוף על 2 רגליים גאות ולבקש זמן אפילו בשביל אמבטיה. לאט לאט הקטנ/ה יגדל והחיים יחזרו למסלול ולאט לאט תמצאי את הפינה שלך והשקט שלך בחזרה. את רק צריכה להאמין וגם קצת לנסות. בהצלחה

 

[אתי אתי]

אוי אוי אוי ../images/Emo4.gif

כולנו יודעות בדיוק על מה את מדברת...קוראים לזה - להיות אמא

אז מה עושים??? קודם כל מכריזים על 'זמן אמא'. תבדקי מתי את יכולה לקחת לך זמן כזה, לצאת בערב לבלות עם בעלך או עם חברה או סתם לבד, אולי משהו יותר צנוע כמו חצי שעה ביום רק לעצמך. אולי זה נשמע בלתי אפשרי אבל זה עניין של סדר עדיפויות, ובסופו של סיכום את הכי חשובה כי אם אין לך אנרגיה, אין לך ממה לתת.

 

[טיפוטף]

צודקת אתי, אלה החיים החדשים שלך

ובהם את צריכה למצוא מחדש את נקודת האיזון שמתאימה לך ושונה מן הנקודה שבה הצבת את עצמך קודם, מבחינת היחס בין הצרכים והרצונות שלך לבין אלה של הזולת. אלה תהליכים שנמשכים זמן רב. מנסיון? עוד יקרו דברים רבים שיערערו את השיווי משקל שתגיעו אליו, אבל לאט לאט איזושהיא נקודת שיווי משקל תתייצב לה. כמו מחוג של מאזניים שיש לו תנודתיות סמויימות, אבל מתקבע באופן ברור על "טווח" מסויים. בין לבין. ובאשר לבן הזוג, למה בעצם שהוא ישתנה, אם לא מכריחים אותו? אם לא דורשים ממנו לחזור הביתה בשעה מוקדמת יותר, לקחת איזשהוא חלק בעבודות הבית, בטיפול בתינוק, למה שהוא יבין שהוא צריך? שכחת שהם לא מאותו כוכב שלנו. הם גם לא עברו את אותה חוויה שאנחנו עברנו, עם ההריון, הלידה, ההנקה.

 

[תומרותם]

ומה עושים אם אין חשק?...

יש לי בעל מקסים ומפרגן וממש יפנה לי כל ערב שארצה לצאת לכושר אבל לא מצליחה להביא את עצמי לשם. אני מרגישה שרק זה עכשיו מה שיזיז את הסטגנציה שאני נמצאת בה, ובכלזאת לא באאאאאא לי. אוף אוף ושוב אוף.

 

[חן123]

אז אולי לא חדר כושר

אולי בריכה, הליכה, ספינינג, ריקודי בטן, או כל דבר שנשמע ל לא עונש וכרוך בלהזיז את הגוף

 

[שיפסלה]

בשביל זה צריך למצוא פרטנר

שיהיה עוד מישהו שיעזור ליזום את היציאה הזו. אולי תצאי עם הבעל לסיבוב הליכה כל ערב? לך זה יעזור לו זה לא יזיק. עם צריך תקחו גם את הבייבי בעגלה.

 

[תומרותם]

לא כל כך אפשרי...

כי יש גם את אח שלה... פעם הלכנו המון יחד, זה גם היה הכיף שלנו להתעדכן במה היה במשך היום ולדבר על כל הנושאים שבעולם. היום בקושי אנחנו רואים אחד את השני, מחליפים מליון SMSים במהלך היום... אז שסוף סוף נמצאים ביחד בבית בערב, למי יש חשק לצאת? אני יודעת מה אני צריכה. אני צריכה לעבור את המשוכה של ההתחלה, אחר כך אני כבר בפנים ומתלהבת. קשה לי להתחיל אני גם כל כך כבדה לעצמי עכשיו שממש לא בא. זה כמו מן "מעגל" שכזה. אני בטוחה שאוטוטו זה יבוא, החשק והרצון. העיקר האמונה...

 

[שיפסלה]

הייתי מזמינה אותך לבוא ללכת איתי...

רק שישנם אי אלו קילומטרים רבים בינינו אני לא גרה במרכז

 

[תומרותם]

תודה...

אני באמת מנסה למצוא מישהי שתלך איתי אולי אני אמצא...

 

[מירי סיפור הצלחה]

הי, חשבת אולי על מאמנ/ת כושר אישי?

גם לי הייתה את אותה בעייה, חברה שלי הצליחה לרדת כל שבועיים קילו בממוצע בעזרתה של מאמנת כושר מקסימה שהייתה באה אליה הבייתה, אפילו יוצאת איתה לאימונים בפארק. בסופו של דבר גם אני השתכנעתי. היא כבר מאמנת אותי חודשיים ואני מאד מרוצה, יש תוצאות.

 

[תומרותם]

נשמע רעיון מדליק ../images/Emo62.gif

אבל זה לא נורא יקר? וחוץ מזה בבית ממש אין לי מקום ותמיד יש פה אנשים. אולי באמת בכדי לצאת ללכת או למכון עם עוד מישהו. ושוב, זה לא נורא יקר?

 

[מירי סיפור הצלחה]

תלוי...

המאמנת שלי לוקחת לאימון של שעה 120 שקל, אבל אם אני לוקחת אימון כפול אז 100 שקל לשעה. מכיוון שזה חוסך לי לעשות מנוי בחדר כושר וחוסך לי זמן כי היא באה אלי הבייתה אני מוכנה לשלם את האקסטרה כסף הזה. במיוחד שאני יודעת שלבד אני לא אגיע לתוצאות כמו שהגעתי איתה. היא נותנת לי כוחות שלא ידעתי שיש בי. היא שווה כל שקל תאמיני לי, עד שלא תקחי שיעור נסיון את לא תביני, אנחנו כבר בשלב שהיא גם כבר כמו הפסיכולוג שלי, זה חשוב שתהיה כימיה טובה בין המאמן למתאמן. מה אומר לך זאת הוצאה את צריכה לראות איך זה מסתדר עם היכולות שלך, אבל לנסות זה אף פעם לא מזיק...

 

[אתי אתי]

צעד אחד קטן קדימה

רק לנעול נעלי ספורט. לא יותר מזה. השאר כבר יבוא אחר כך

 

[אמא של קים]

../images/Emo6.gifיקירתי כחולת השמים

נכון לפעמים נראה לנו שהכל על כתפנו ואף אחד לא מסוגל לעשות מה שאנו עושות אבל יש לנו גם בעלים שבמקום להגיע מהעבודה לשבת רגל על רגל ולהתלונן שקשה להם צריך פשוט להעמיד אותם במקומם ולהודיע להם שפעמים בשבוע אנחנו נמצאות במכון הכושר מהשעה 20:00-21:00 ופעם בשבועיים אנחנו יושבות לשתות כוס קפה עם חברה,זה לא קשה....וגם אם לא בא לך ללכת למכון כושר וסתם ללכת להסתובב עם חברה לבד את חוזרת סופר-אמא אז נכון אולי הג'ינס הפיגוזי לא יעלה עליך אבל את תהיי הרבה יותר בריאה בנפשך ושלמה עם עצמך.