איך היה השבוע שלכם ??

[חגית מהמדבר]

../images/Emo20.gifאיך היה השבוע שלכם ??../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif

אצלי ... ובכן, קצת מתסכל ... וזה רק מהצד המקצועי ... שלושים ומשהו שנים לקח לי להבין מה אני רוצה לעשות בחיי, במה לעסוק, לספר סיפורים לילדים ומשהו פה תקוע. לקחתי אז שיעור פרטי אחד בודד ונפלא אצל מורה נהדרת באמת ולצערי לא היה לזה המשך, בעיקר מסיבות מובנות שבמצבי הפיזי העכשווי אני לא מסוגלת להתרוצץ שעות באוטובוסים ... אבל זה מתסכל שזה תקוע ללא המשך. ואני גם מתקשה לפתח דברים לבד מאותה סיבה (כשנרדמים כל ערב בשמונה אחרי יום עבודה, כביסות, כלים, ילדודס וריצות, קשה למצוא זמן לפתח סיפורים, לעבוד על דמויות וכו). הבנזוג שלי חושב שאני מקשה על עצמי אבל זה תסכול שמגרד מבפנים. טוב, היום שוב החלפתי בבי"ס, שש שעות בכיתה ו' !! ושרדתי

ואפילו מצאתי קסם והומור בילדים האלה שאני זוכרת את עצמי בגילם

. לא הייתי יכולה לעשות את זה יותר מיום-יומיים בשבוע ואני מצדיעה למורים ומורות באשר הם. זה קשה !! סופ"ש מגיע סופסופ, מאחלת לכולם סופ"ש טוב

 

[shir300]

הי חגית

אני חושבת שכדאי לנסות להסתכל על המצב שלך מהכיוון החיובי. כשתהיי בחופשת לידה בבית יהיה לך אולי זמן לחשוב, לדמיין וליצור שעות סיפור... כתבתי אולי כי אני לא יודעת איך זה כשיש תינוק קטנצ'יק, אבל זה תמיד נראה לי מהצד כמו פסק זמן כזה נחמד. אני מבינה את התסכול המקצועי והרצון להתקדם, אבל לפעמים ההפסקות האלה גם אם הן נכפות עלינו מכל מיני סיבות, יכולות להיות יצירתיות ובסופו של דבר להביא אותנו קדימה. לי היה גם שבוע מתיש, אבל הצלחתי לעבוד על שעת סיפור חדשה, עיבוד לסיפור "ביתו של השבלול", וגיליתי המון דברים תוך כדי. אבל איכשהו בפועל, כשהעברתי אותה היה לי קשה ליהנות מזה משום מה, והרגשתי שגם אני אחרי שלושים ומשהו שנה חשבתי שאני רוצה לעסוק בתיאטרון בובות, והנה שוב זה לא מספק אותי... שאלות, דילמות והתלבטויות קיומיות שכאלה...

 

[חגית מהמדבר]

התרמית ששמה "חופשת לידה "

אף פעם לא הבנתי למה בחרו במילה הכל כך לא מתאימה "חופשה" ... מה חופשה בזה שאת לא ישנה, צריכה להניק בערך 150% מהיום , אה ויש לך חוץ מזה עוד תחזוקת בית , בנזוג ושני ילדים שאחד מהם בעצמו פעוט ??!!! אני לא סומכת על התקופה הזו ככזאת של פסק זמן ובטח לא יצירתית מעבר למה שתיארתי

ברור לי שבחודשים הקרובים זה הזמן שאני חייבת להשקיע ולהתפתח כי אח"כ שוב יהיה קיפאון .

 

[shir300]

הבנתי אותך...

כמי שמתכננת להיות אמא בעתיד הלא יותר מדי רחוק.... אני כבר מתחילה לדמיין את הסיטואציה התובענית. בתוך זה חשוב לזכור שקודם כל אנחנו יוצרות את היצירה הגדולה ביותר של חיינו וזה לא קיפאון! וגם אני רוצה לקוות שהחיים הפנימיים שלנו כיוצרות ממשיכים גם אם יש הפסקות. ושוב מסייגת את דבריי כי עוד לא היתי בסיטואציה..

 

[ענבלון מהצפון]

תרמית גדולה..... "חופשה"

על תיבני על הזמן הזה , אני חשבתי שבזמן חופשת הלידה אני אוכל לעבוד על חומר חדש בשקט בנחת, אפילו חשבתי שיהיה לי יותר זמן להציץ פה במחשב זה בערך כמו שתיארת אבל בכיף, אני ניהנית מכל רגע וחוששת מהיום שאצטרך לחזור לעבודה ולשלב את כל מה שתיארת עם עבודה. ואני חייבת לחזור, במקצוע כמו שלנו אם אתה לא שם אתה לא קיים, פשוט מתאדה. אז השבוע שלי (באיחור)..... בין ההנקות, הכביסות, השקיות השחורות מתחת לעיניים, אחותי הגיעה מאוסטרליה לביקור מולדת, אנחנו משלימות שעות, מטיילות ונהנות , בגלל זה נעלמתי קצת השבוע אבל היה כיף לפתוח את המחשב ולגלות שיש הרבה מה לקרוא.

 

[feyoula]

השבוע שלי

קודם כל ברכת חזקו ואימצו לשיר וחגית, אל תאמרו נואש! הרבה פעמים המחשבות, החלומות והתכנונים מעלים קצת חריקות כשבאים להרכיב אותם במציאות. זה לא אומר שכך זה ישאר! לפעמים יש תקופות שקצת יותר קשה להעלות סיפורים ורעיונות ממוח קודח מעייפות, זה קורה לכולם. גם אלו שלא חיכו 30 שנה...תהיו בטוחות בזה. הצדק עימך חגית שילדים זה סופר קשה ובאמת אני כל פעם אומרת לצוות בגן שאני מעריצה אותן שהן כך כל יום עם סבלנות לכל פיפס ואהבה ללא גבולות. ושיר, גם לי קרה כמה פעמים מה שסיפרת על השבלול, מה שעזר לי היה שניסיתי להבין עם עצמי מה קרה לי שם, שהפריע לי ליהנות או שצרם לי ואז זה מפיח בי מוטיבציה לשוב ולנסות שוב באופן אחר, מוצלח יותר ואני ככה גם גורמת לעצמי להרגיש חכמה על התובנות מאוד מומלץ..חחח. באמת...תחכום עצמי שכזה, אבל זה עובד... השבוע שלי... היה עמוס ואינטנסיבי מאוד, אספר לכם שביום ראשון מסרתי את סופרמן המריונטה בשעה טובה לבן דודי בן ה-14 שחיכה לו זמן רב בקוצר רוח. הוא שמח בו מאוד והיה מרגש לראות איך הוא הפעיל אותו כמו קוסם. אפילו הסרטנו יחד סרטון בליווי פס קול מהסרט. אבא שלו סיפר לי למחרת שהוא כל היום מסתובב איתו ביד. אז זה ממש עשה לי טוב כי כפי ששמעתם, אני כבר די הרבה זמן מתחילה ועוזבת וממשיכה ועוזבת אותו ומתקשה לסיים. תודות לעמרי ולכולם על העזרה והרעיונות בעניין. ביום רביעי העברתי מפגש בובות מורחב במעון, בו הכנו בובת פה-גרב אישית לכל אחד (יחד איתם כמובן) ואח"כ הם לקחו את הבובות למפגש ודיברנו קצת על פחדים. קצת אנחנו, קצת הבובות שלנו. והילדים שימחו אותי עם שיתוף הפעולה שלהם וההתקדמות שלהם בשימוש בבובה. הגעתי למסקנה השבוע ששנה ג,' סבבה לי איתה, מעניינת, נחמדה ובעיקר מאוד סופית ואיזה יופי שהגיע הסופ"ש, שיהיה חמשו"ש נפלא לכולנו!! פיולה

 

[shir300]

פיולה יקירתי

תודה על העידוד. אני גם מנסה לחשוב מה לא עבד לי בסיפור על השבלול. אולי זה גם בגלל שהיתי צריכה לספר אותו פעמיים ברצף לשתי קבוצות שונות, חוג אחרי חוג וזה מעייף. אני עדין מנסה להבין את זה. מבטיחה לחזור עם תובנות. מה שכן עבד זה שהילדים הקשיבו, הבינו את הסיפור ולפעמים גם צחקו. חשבתי לעצמי שאני יכולה להיות מסופקת מהעובדה שהגעתי אליהם, שכשאני מגיעה הם מספרים לי על חוויות שלהם, ומדובר בילדים עם קשיים. כלומר הסיפור והתיאטרון הוא כלי לדיאלוג ואם הדיאלוג קורה, אז בעצם השגתי את המטרה. זוכרת שעבדת על הסופרמן שלך. אשמח לראות תמונה אם יש. גם לי קורה שעבודות מסוימות אני עוזבת וחוזרת. לפעמים הקושי בהתמודדות עם עשייה חדשה שאנחנו לא ממש מיומנים בה גורם לצורך בהפסקה. לפעמים יש עוד סיבות. אבל עם הזמן משתכללים.

 

[חגית מהמדבר]

../images/Emo5.gifאני השבוע אצטרך לספר ארבע פעמים ברצף

מקווה לא לאבד את הקול, לא להתחרפן ולא לשכוח את המילים ... לפחות אלה סיפורים בני כרבע שעה ואז פעילות ... כל כך מבינה אותך בתחושת הריקנות והביקורת העצמית שמתלווה לעבודתנו לפעמים וכמה נפלא לקרוא שהם צחקו... ושכן הרגשת שהשגת את המטרה ... נו, ויש תמונות ??!!

 

[feyoula]

לדעתי את ספציפית, בהיותך מי שאת,השגת את המטרה

אם הגעת אל הילדים והם שיתפו אותך באשר על ליבם. על אחת כמה וכמה אם מדובר בילדים קשים, הרי שאת החלק החשוב בעבודתך עשית על הצד הטוב ביותר. לעיתים העברת מוקד תשומת הלב שלך מהסיפור למה שקורה עם הילדים, מוריד קצת מהמושלמות שלו ולדעתי, כל עוד את עונה על המטרה, זה בסדר. לא תמיד ניתן להצליח בשניהם. זה לא שאני חושבת שחס ושלום צריך לזלזל ולעשות עבורם משהו פחות טוב או פחות מושקע אבל אנחנו בני אדם ואת לא יכולה להיות מרוכזת במאה אחוז גם בסיפור וגם במצב של הילדים.. יכול להיות שבגלל שהעברת את מוקד תשומת הלב שלך אליהם, חשת שהלך לך פחות טוב עם הסיפור? אני מאמינה שככל שתעבדי יותר על השילוב, תמצאי כבר את הדרך לפצל את הקשב באופן האולטימטיבי וגם להיות שלמה עם התוצאות. אני מצאתי שחלוקה של הסיפור לתתי-חלקים (מיזנסצנות אם למדת תאטרון) ועצירה לתקשר איתם במקומות האלה, מקלה על הבעיה הזאת. אבל שוב, זה אף פעם לא יהיה במאה אחוז, כי אני תמיד מטה אוזן ועין לראות מה קורה איתם ואיך הם מגיבים. זה בדיוק ההבדל בין להיות שחקן או מספר סיפורים לבין שימוש בבובה ככלי טיפולי/חינוכי. מה את אומרת? מתחבר לך?

 

[shir300]

כהרגלך

את מחדדת נקודות הזקוקות לחידוד... תודה! אני באמת שואפת להמון- גם להביא סיפור/הצגה מקצועיים וגם ליצור את הדיאלוג הרגשי, ואולי אני צריכה לעשות הפרדה ובירור של המטרות שלי. גם שחקן שאין לו מטרות טיפוליות קשוב אל הקהל. גם הוא יוצר קשר איתו אבל מכיוון אחר. אם להגדיר מחדש- אני היתי רוצה שהסיפורים יגעו בלב של הילדים ויתנו להם משהו. לפעמים עידוד, לפעמים יעוררו הזדהות ופורקן, כמו שעושה סיפור טוב, יצירה טובה. כלומר שהסיפור עצמו יחולל את התהליך הרגשי פנימי. לא יודעת אם זה ברור או איך משיגים את זה. יודעת שחוויתי את זה בעצמי... נראה לי שעקב השעה אני מתחילה לדבר שטויות.. אז לילה טוב

 

[feyoula]

בכלל לא מדברת שטויות

להפך. את מאוד צודקת.. זה חשוב להבין לעצמך איפה את רוצה לשים דגש. יכול להיות שהוא גם אחר משלי, זה קורה יו נו... ובכל זאת, אם השבלול גרם להם להיפתח, כנראה שמשהו בו או בך, נגע להם אולי אפילו שאת נורא רוצה שהפתיחות שלהם תגיע בעקבות הסיפור עצמו, יש בך משהו שנוגע בהם בדרכים אחרות? מה את אומרת? אולי בעזרת ניצול של הדבר הזה גם תשיגי את מטרתך? מאוד מעננינת העבודה שלנו, את יודעת? אני מבסוטה כ"כ.. כל יום אני מגלה את העולם מחדש. מקווה שימשיך כך עד הפנסיה

 

[גליתוי]

השבוע אצלי../images/Emo13.gif

שלום לכן יקרות. אכן קשה להיות בובנאית ובמיוחד בובנאית פרפקציוניסטית כמו שיר או בהריון כמו חגית... אבל נדמה לי שהבובנאות זהו חיידק מאוד קטלני שמי שנדבק בו קשה לו להפסיק!

בהחלט יש תקופות קשות מי כמוני יודעת. אבל חגית גם אני חושבת כמוך שאסור להרפות זה צורך בסיסי שברגע שאנחנו עושים עם זה משהו זה כיייף גדול! אולי בשלב זה תסתפקי בכתיבה של רעיונות תקראי ספרי ילדים שאת מתחברת אליהם ותנסי לפתח רעיונות, אפשר פשוט להניח מחברת קטנה ליד המיטה וקצת לפני ההתמוטטות הגדולה... וגם אם לא אני מאמינה שגם אם עכשיו זה רדום, זה יצא בזמן המתאים! ושיר מעניין לשמוע למה לא היית מרוצה מהצגה... גם אני עבדתי בשבוע שעבר על סיפור על חילזון שמחפש לו בית בעקבות שיר ילדים ובניתי בובות ספוג גדולות שעבדתי עליהן הרבה זמן, הפעילות הייתה מוצלחת אבל בסופה הרגשתי קצת מרוקנת... אחרי כל ההשקעה. אז אשמח אם תשתפי בחוויה שלך בעקבות הצגה. אני השבוע המחזתי את "השולטן שרצה לעוף" של פאול קור אני הייתי השולטן והילדים הציפורים, עבדתי עם הרבה מוסיקה. לשלב את הילדים בהצגה המבוססת על הדמות שלי צריך בשביל זה המון כריזמה בשילוב שפעת מעצבנת שליוותה אותי השבוע, לא היה קל אך בהחלט מאתגר. והדבר המרגש שאני עומדת לסיים זהו כיסא יומולדת שאיילה ביקשה שאכין לה וזה כייף גדול בהמשך אעלה תמונות. שיהיה לכל תושבי הפוום סופשבוע נהדר! גלית

 

[shir300]

גליתוי

אהבתי! "להיות בובנאית פרפקציוניסטית...". אוף זו המחלה שלי. זו בעיה כי קשה לי להיות מרוצה מדברים שאני עושה. אני חושבת שהמגע עם הילדים, התחושה שהגעתי אליהם, אל העולם הפנימי שלהם שיצרתי איתם דיאלוג והעשרתי אותם, שאני משמעותית עבורם גורם לי לסיפוק מעבר לצד האמנותי. העשיה של הבובות והאביזרים לסיפור היתה מאוד כיפית. גם בתקופת הלימודים היה לי קשה להציג. אני כמעט תמיד מרגישה מאולצת ולא טבעית. אולי זו הבעיה. היה לי קשה לאפיין את הדמויות מבחינה קולית וזה קצת פיספס את הסיפור. היו גם כמה קשיים טכניים. היתה לי הרגשה שיש הרבה פוטנציאל שלא בא לידי ביטוי להעבות את הדמויות ואת הסיפור בתוכן והומור. אולי לא היה לי מספיק זמן לעבוד על זה כי הבניה החומרית לוקחת המון זמן. וזה באמת מרוקן, בגלל השעות האינסופיות של ההשקעה, בגלל שלעמוד על במה, גם אם רק מול מעט ילדים בגן זה סוחט. וכמו שאמרת דורש כריזמה רצינית. יכול להיות שעבודה בזוג תהיה קלה יותר מבחינת אנרגיות. אני גם בודקת את האפשרות הזאת. ובכלל עדין בודקת את הסיבות לתחושות האלה ואת מה שאני רוצה באמת. אני אוהבת סיפורים, אוהבת לעצב אוהבת לעבוד עם חומר, אבל מן הסתם יש כל מיני דרכים לבטא את העיסוקים האלה. כשבחרתי בתיאטרון בובות זה היה מהסיבה הזו שהוא מגלם בתוכו רב מימדיות אמנותית שמתאימה לי. אולי זה גם עניין של למצוא את הנישה שלנו האישית בתוך התחום. האופן בו מתאים לנו לבטא, להציג ולעצב. וזה תהליך. המון תהיות יש לי. לעומת זאת בשבוע שעבר עבדתי עם בובות נורא פשוטות וסיפור קצר וקליל והיה ממש נחמד מכל הבחינות. אבל זה היה גם בגן קל יותר. לא גן של חנ"מ. תודה ששאלץ זה דורם לי לעשות חשיבה מקיפה על הנושא. אשמח לשמוע ממך פה בפורום ואם תרצי גם בטלפון. להת'

 

[גליתוי]

שיר יקרה!

תודה על השיתוף, בשבילי זה מאוד מעניין לחוות איך בובנאים אחרים עובדים וחווים את עבודתם. אני מזדהה עם כל מילה שכתבת! על הדיאלוג והקשר עם עולמם הפנימי של הילדים. אני חושבת שמהבחינה הזו הפורמט של חוג מאוד מתאים לי, כשזה לא הצגה וללכת הבייתה אלא יצירת קשר לאורך זמן ולהיות דמות משמעותית עבור הילדים ולהצליח אפילו במעט להכיר אותם ולאפשר להם להתנסות להשתטות ולהעיז. מהבחינה הזו בדרך כלל לי יש פחות בעיה עם המשחק שלי, כי כמו שאני רוצה שהילדים יחוו את החופש בלדמיי ולשחק אני נותנת להם דוגמא חיה. ולכן כשאני משחקת אני מאה אחוז שם בלי להרגיש מאולצת ולא טבעית, תנסי לנתרל את העין הביקורתית שלך בזמן ההצגה, ואחרי ההצגה תמיד אפשר לנתח ולהסיק מסקנות. גם אני מאוד מתחברת לתיאטרון בובות מהמקום של הרב התחומויות באמנויות שונות שמאפשר לי ליצור בחומרים להציג ולהיות בקשר עם הילדים. ו...בהחלט פעילות יכולה להשתנות בין קהלים שונים ולא הכל נמצא רק על כתיפנו הקטנות! שיהיה שבוע נפלא! גלית .

 

[חגית מהמדבר]

וואו, גליתי,

תמיד כשאני חושבת מה עדיף, חוג קבוע או פעילות חד פעמית, משום מה ולצערי אני חושבת על הצד הכלכלי והנה נתת לי נקוה למחשבה שלא היתה שם ... תודה !

 

[גליתוי]

חגיתוש...

אני שמחה שהצלחתי להאיר את הצדדים החיוביים בעבודה שלנו... אבל אחרי יום קשה שבו אני מתמסרת כל כולי, גופנית רגשית ושכלית אני מרגישה כמעט חולה בסוף אותו היום מרוב שהכל כואב,. ואם הזכרת את זה שהיית צריכה להמחיז סיפור ארבע פעמים, אני אתמול הצגתי חמש פעמים והפעלתי את הילדים ודרך אגב כשהילדים משתפים פעולה ואת סוחפת את כולם... אין דבר יותר משמח מזה. בכל אופן סיימתי את היום ממוטטת וזה היה נחמד אם גם הכיס שלי היה שמח! ואלו המצבים בהם אני מרגישה "מנוצלת" או לא מסופקת. אני מקוה שלא הרסתי אבל לכל מטבע שני צדדים. שמת לב שהפינה שלך כבר גלשה עד ליום חמישי הבא

 

[ayaly2]

השבוע שלי../images/Emo13.gif

בוקר טוב ושבוע טוב

השבוע שלי התחיל עם יום הולדת שעשיתי ל60 בנדיטים לילדה בת 5 מקסימה שקיבלה ממני במתנה את פיפי

הבובה של שרון לצורך תגבור סינג'רתי את אחותי יחד איתי והיה נחמד ומתיש...היו שני בנדיטים שחשבו שהם יותר מצחיקים ממני שפשוט החליטו לשחק לי עם התפאורה ולהפריע..עד שבאיזה שלב פשוט סיפחתי אותם אלי על תקן עוזרי הפקה

קיבלתי את התפאורה החדשה שלי למסך אחורי ממורנו המדהימה שלבקשתי עיצבה לי תמונה של אביר ונסיכה עם חלון נפתח לפנים של ילד או ילדה שיכולים להיצטלם מאחור

ימי שני שלי בסבארו נגמרו עקב חילוקי דיעות עם ההנהלה ומה שאין לי זמן לזה. יום שלישי הייתי עם שרון שושו המקסימה בתל אביב שעזרה לי עם הדמויות לגב' קרש ומר מערוך(תודה) והתכנון היה לעזור לה בדוכן אך הגשם הפריע לנו אז התמקמנו בקפה ארומה בדיזנגוף והתנלחנו שם עם הבובות והיה נחמד להציק לעוברים ושבים מה שהבעל בית קיבל פרסום בחינם מאיתנו

רביעי כרגיל הייתי בגן סיפרתי להם את הדובון לאלא והיה מקסים אהבו את השירים ואת עיניין הלא רוצה... חמישי גן שלי בכפר יונה שלשמחתי יהי קבוע אז עוד הכנסה

שם הילדים קטנטנים 8חודשים-2 וזה מאד כיף אני מדקלמת להם הרבה,ועם בובות אצבע וכף יד וגם כאלה שמשמיעות קולות כמו חיות למינהן בקיצור כיף יום שישי יום הולדת לחברה טובה הבת שלה בת 8 קבוצה של 25 בנות רעשניות ומתלהבות זו הייתה מסיבת הפתעה בסגנון יער הפיות היה לי מאד כיף לעצב את המקום תמונות יעלו בהמשך

ובשבת הייתי עם הבן שלי הגדול וחברה והילד שלה בהצגת הקוסם של דודי המדהים והמוכשר היה מהמםם ,דודי מחזיק את כל ההצגה ועכשיו ברור לי למה אין לו תחליף גם שהוא חולה

הצגה מומלצת תלכו לראות וכמובן בשביל דודי

תפאורה מרהיבה שירים מעולים תוען משעשע ומצחיק גם הקטנים וגם הגדולים צחקו מומלץ דודי יישר כח

אז שיהיה לכולנו שבוע פורה ומעשיר

 

[ayaly2]

אני ודודי הדחליל../images/Emo13.gif

 

[סמיילי forever]

איזה מתוקים אתם

 

[דודי בן אדרת]

תודה סמיילי ../images/Emo9.gif