ליאיר לפיד האם ניתן להכין כתבה
שווה שהציבור ידע איך אזרח תורם למדינה, וכשאני צריך את המדינה אני לא קיים, כל הסיפור שלי היה בכלל עוד לפני שחשבו שיקרה שהכנסת תתפזר. אני זועק לשמיים למה עשיתם לי את זה, למה דחיתם את חוק נפגעי פוליו, כך שנתיים שבכנסת שטוחנים את החוק, לא עזר לי הבכי מלפני חדשים והבקשות לנשיא המדינה, לראש הממשלה, ליושב ראש הכנסת, ופנייה אישית לכל 120 חברי הכנסת, ושרק בודדים מהם היה להם רגש כלפי, וינסו לעזור אך זה לא עזר כי הם היו מעטים מול רבים, יש לציין בצער שאף אחד מראשי המפלגות הגדולות ולא העוזרים שלהם לא החזירו לי תשובה, שאלה: אז בשביל מה הם באמת צריכים עוזרים, לא חבל על הכסף שהמדינה מפסידה, תנו את הכסף הזה לילדים הרעבים, כואב הלב איך המדינה מתייחסת לאזרחיה. שתקום במדינה איזה מפלגה והדגל שלה אין רעבים יותר במדינה ישראל. אני רוצה לספר לכם שהינו שני אחים שמגפת הפוליו תקפה אותנו, אני ואחותי ז"ל שכבר לא נמצאת בחיים ושהמדינה כבר לא צריכה לתת לה פיצויים וזה כבר רווח למדינה, יש לי חבר בשם דוד ז"ל שנפטר השנה מטירת הכרמל שגם הוא היה נכה פוליו וגם לו המדינה לא צריכה יותר לשלם פיצויים, ושוב יש למדינה עוד רווח. שאלה שלי והיא מעוד כואבת האם המדינה ממתינה שעוד נכים ימותו. אני רוצה לשלוח קורות חיים קצר שלי אני נכה פוליו שנפגעתי במגפת הפוליו, נולדתי בריא לגמרה הספקתי לעמוד על שני רגליי ואז חטפתי את המגפה. אני כיום בן 55 עובד במפעל קיולק & סופה אזור תעשייה יוקנעם כ 31 שנים במחלקת הנדסת תעשייה תפ"י, התנדבתי למשמר האזרחי כ 30 שנה ומתוכם 7 שנים כמפקד שכונה סגל מתנדב בדרגת מפקח משנה, וכל זה כנכה שיושב בכסא גלגלים, ולזכותי כמה מבני הנוער לאחר השרות הצבאי התגייסו למשטרת ישראל וחלקם משרתים כקצינים במשטרה ובצ.ה.ל, פעמיים המליצו עלי להיות אורח כבוד בבית נשיא המדינה, פעם כמתנדב מצטיין של המשמר האזרחי, ופעם שנייה ייצגתי את המפעל שבו אני עובד. היום אני מגדל ילדה בת 4 וחצי, לאחר הרבה שנים של טיפולים עד שנולדה. ולכן יש לי כעס כבד על מדינת ישראל שלא יודעת לכבד את האזרח שלה, ושבגלל רשלנות של המדינה אני יושב בכסא. הערה: יש לי הרבה לספר אך אין לי את הזמן לכך בכבוד רב משפחת ארזי אברהם סיגל והבת ליאל
[email protected]
