../images/Emo20.gif"ארמונות של זהב"../images/Emo20.gif (1)
(סיפור שפעם הבאתי לפורם-מביאה שוב לבקשתה של חברה מפה) אצלי את תהייה נסיכה בארמון של זהב היא הייתה חיילת יפיהפיה ששירתה בדרום, הוא היה חייל מילואים ברגע שראה אותה בארוחת הבוקר. הוא הרגיש שזהו החיילת הזו חדרה לליבו, הוא הביט בה ולא הרפה לרגע, היא הבחינה במבטיו אבל התעלמה בכוונה, לא רצתה שום קשר למבטים האלה, הוא היה מבוגר ממנה בכמה שנים ובכלל החיצוניות שלו לא משכה אותה ולא כלום והיא פשוט החליטה שהיא מתעלמת וכעבור יומיים שוב בחדר האוכל אותו איש מילואים מביט בה בלי להוריד את עניו ולו לרגע. זה לא מצא חן בעיניה והיא עברה למקום אחר וככה במשך כמה ימים היה מביט בה והיא התעלמה ממבטיו לחלוטין. ביום האחרון למילואים כשהיה צריך להשתחרר, הוא הגיע למשרד וישב מולה ולא הוציא הגה, ואז היא דיברה, היא הייתה חייבת ושאלה מספר שאלות פורמליות והבחור רק הביט בה בשקט. והיא חשבה, אוקי יש בחדר הסמוך עוד פקידה גש איליה, אולי שם תדבר ואז הוא אומר לה, את יודעת מרגע שראיתי אותך את לא יוצאת לי מהראש לדקה ואני חושב איך לגשת אלייך ולא היה לי האומץ, פשוט כל פעם שהבטתי בך קיבלתי בלק אאוט ולא הוצאתי הגה, עכשיו את גרמת לי לדבר ואני אומר לך, אני מאוהב בך מהרגע הראשון שראיתי את פנייך, אפילו שלו החלפנו מילה, אבל היה לי האומץ לשאול עלייך ולברר מאיפה את והשגתי את הכתובת שלך ואת הטלפון בבית הורייך שם את גרה נכון? ומוסיף אני מרגיש שלא בא לי להשתחרר מהמילואים האלה פעם ראשונה שלא בא לברוח הביתה וגם בשבת לא יצאתי למרות שקיבלתי חופשה אבל ביררתי ואמרו לי שאת השבת בתורנות בסיס, אז נשארתי קיוויתי שאראה אותך שיהיה לי האומץ לגשת ולדבר איתך ולא ניגשתי את נראית לי בלתי ניתנת להשגה ואת אתגר בשבילי. טוב אני חייב לצאת מפה היום כי לא יתנו לי להישאר אבל אני רוצה שתדעי שאת בתוך ליבי. ואני לא ארפה ממך ואנו עוד ניפגש והלך לדרכו. אחרי שבוע היא מקבלת חופשת שבת ויוצאת עם אחותה לשתות קפה בעיר הן יושבות ופתאום אותו איש מילואים ניגש לשולחן שלה ומתיישב הוא היה לבוש כמו איזה מנכ"ל איש מכובד ממש, ניראה משהו מיוחד ואומר אני חצוף אבל אני אתיישב לי פה איתכן אפשר? נו מה כבר ישבת היא אומרת ואחותה רק בוהה בשקט והיא אומרת לאחותה הוא עשה אצלנו מילואים בדרום אני מכירה ככה בקושי והם התחילו לקשקש הוא הזמין קפה ועוגה לכולם ועוד כל מיני דברים שאף אחד בכלל לא רצה לטעום פשוט העמיס על השולחן הכל אחרי שעה של ישבה בקפה ההוא, הן קמות משם . ואחותה אמרה לה תשמעי הבחור הזה מוכר, הפנים האלה יוצא לי לראות אותו הרבה פעמים בעיר כנראה שהוא מהאזור. בקיצור הם קבעו להיפגש למחרת בחוף הים. שם הם ישבו לבד ודיברו וככה הכירו קצת יותר. ביום ראשון היא חזרה לבסיס ואחרי שלושה ימים היא מתקשרת ומספרת לאחותה שההוא מהקפה בעיר האיש מילואים בא לבקר אותה בבסיס וזה בסיס מאוד רחוק ממוקם מגוריו, וככה התחיל להירקם לו רומן מיוחד אחרי חודשיים הבחור מגיע אליהם הביתה ההורים שלה מקבלים אותו יפה, בהתחלה לא דיבר הרבה וככה אחרי כמה ביקורים כאלה הוא אומר להורים שלה אני יעשה ממנה נסיכה, היא תגור איתי בארמון זהב ובאמת מרעיף עליה מתנות יקרות ערך וקנה לה המון בגדים ותכשיטים יקרים משובצים ביהלומים, היא באמת נראתה כמו "נסיכה" יפה, תמיד במסיבות נוצצות עם כל המי ומי, הייתה לבושה כמו דוגמנית ביגוד הכי יקר הכל פתאום ניראה אחרת החיילת היפה הזו נכבשה על ידי איש המילואים. היא אמנם הייתה יפהיפיה אמיתית והוא היה גבר עם פנים לא יפות אבל בהחלט גבר מיוחד שרמנטי ג'נטלמן, עם חוג חברים נוצצים הוא אהב אותה בטרוף והיא אהבה אותו מיום ליום יותר ויותר.
(סיפור שפעם הבאתי לפורם-מביאה שוב לבקשתה של חברה מפה) אצלי את תהייה נסיכה בארמון של זהב היא הייתה חיילת יפיהפיה ששירתה בדרום, הוא היה חייל מילואים ברגע שראה אותה בארוחת הבוקר. הוא הרגיש שזהו החיילת הזו חדרה לליבו, הוא הביט בה ולא הרפה לרגע, היא הבחינה במבטיו אבל התעלמה בכוונה, לא רצתה שום קשר למבטים האלה, הוא היה מבוגר ממנה בכמה שנים ובכלל החיצוניות שלו לא משכה אותה ולא כלום והיא פשוט החליטה שהיא מתעלמת וכעבור יומיים שוב בחדר האוכל אותו איש מילואים מביט בה בלי להוריד את עניו ולו לרגע. זה לא מצא חן בעיניה והיא עברה למקום אחר וככה במשך כמה ימים היה מביט בה והיא התעלמה ממבטיו לחלוטין. ביום האחרון למילואים כשהיה צריך להשתחרר, הוא הגיע למשרד וישב מולה ולא הוציא הגה, ואז היא דיברה, היא הייתה חייבת ושאלה מספר שאלות פורמליות והבחור רק הביט בה בשקט. והיא חשבה, אוקי יש בחדר הסמוך עוד פקידה גש איליה, אולי שם תדבר ואז הוא אומר לה, את יודעת מרגע שראיתי אותך את לא יוצאת לי מהראש לדקה ואני חושב איך לגשת אלייך ולא היה לי האומץ, פשוט כל פעם שהבטתי בך קיבלתי בלק אאוט ולא הוצאתי הגה, עכשיו את גרמת לי לדבר ואני אומר לך, אני מאוהב בך מהרגע הראשון שראיתי את פנייך, אפילו שלו החלפנו מילה, אבל היה לי האומץ לשאול עלייך ולברר מאיפה את והשגתי את הכתובת שלך ואת הטלפון בבית הורייך שם את גרה נכון? ומוסיף אני מרגיש שלא בא לי להשתחרר מהמילואים האלה פעם ראשונה שלא בא לברוח הביתה וגם בשבת לא יצאתי למרות שקיבלתי חופשה אבל ביררתי ואמרו לי שאת השבת בתורנות בסיס, אז נשארתי קיוויתי שאראה אותך שיהיה לי האומץ לגשת ולדבר איתך ולא ניגשתי את נראית לי בלתי ניתנת להשגה ואת אתגר בשבילי. טוב אני חייב לצאת מפה היום כי לא יתנו לי להישאר אבל אני רוצה שתדעי שאת בתוך ליבי. ואני לא ארפה ממך ואנו עוד ניפגש והלך לדרכו. אחרי שבוע היא מקבלת חופשת שבת ויוצאת עם אחותה לשתות קפה בעיר הן יושבות ופתאום אותו איש מילואים ניגש לשולחן שלה ומתיישב הוא היה לבוש כמו איזה מנכ"ל איש מכובד ממש, ניראה משהו מיוחד ואומר אני חצוף אבל אני אתיישב לי פה איתכן אפשר? נו מה כבר ישבת היא אומרת ואחותה רק בוהה בשקט והיא אומרת לאחותה הוא עשה אצלנו מילואים בדרום אני מכירה ככה בקושי והם התחילו לקשקש הוא הזמין קפה ועוגה לכולם ועוד כל מיני דברים שאף אחד בכלל לא רצה לטעום פשוט העמיס על השולחן הכל אחרי שעה של ישבה בקפה ההוא, הן קמות משם . ואחותה אמרה לה תשמעי הבחור הזה מוכר, הפנים האלה יוצא לי לראות אותו הרבה פעמים בעיר כנראה שהוא מהאזור. בקיצור הם קבעו להיפגש למחרת בחוף הים. שם הם ישבו לבד ודיברו וככה הכירו קצת יותר. ביום ראשון היא חזרה לבסיס ואחרי שלושה ימים היא מתקשרת ומספרת לאחותה שההוא מהקפה בעיר האיש מילואים בא לבקר אותה בבסיס וזה בסיס מאוד רחוק ממוקם מגוריו, וככה התחיל להירקם לו רומן מיוחד אחרי חודשיים הבחור מגיע אליהם הביתה ההורים שלה מקבלים אותו יפה, בהתחלה לא דיבר הרבה וככה אחרי כמה ביקורים כאלה הוא אומר להורים שלה אני יעשה ממנה נסיכה, היא תגור איתי בארמון זהב ובאמת מרעיף עליה מתנות יקרות ערך וקנה לה המון בגדים ותכשיטים יקרים משובצים ביהלומים, היא באמת נראתה כמו "נסיכה" יפה, תמיד במסיבות נוצצות עם כל המי ומי, הייתה לבושה כמו דוגמנית ביגוד הכי יקר הכל פתאום ניראה אחרת החיילת היפה הזו נכבשה על ידי איש המילואים. היא אמנם הייתה יפהיפיה אמיתית והוא היה גבר עם פנים לא יפות אבל בהחלט גבר מיוחד שרמנטי ג'נטלמן, עם חוג חברים נוצצים הוא אהב אותה בטרוף והיא אהבה אותו מיום ליום יותר ויותר.
