../images/Emo20.gif בוקר טוב פורום - יום א' שבוע טוב
עוד לילה שקט עבר על כוחותינו. יוד ישן טוב הלילה. אני כבר יודעת מראש מתי הוא יקום, לפעמים מתעוררת שניה לפניו ולפעמים איך שהוא מתחיל לזוז במיטה אני כבר ערה ויודעת שבעוד כמה שניות הוא יקום, ילך לשירותים בעיניים עצומות, יחזור למיטה, יקבל את כדור השינה שלו וימשיך לישון עד הבוקר. ככה היה גם הלילה. הוא התעורר כבר בחצות ואני עוד לא נרדמתי ושמעתי אותו מסתובב במיטה וידעתי שהוא מתעורר. בגלל החום אני לא הצלחתי להירדם כל כך מהר, אבל הוא המשיך לישון עם שמיכת הקיץ שלו כמו תינוק. בבוקר נאלצתי להעיר אותו. בכלל לאחרונה אני צריכה להעיר אותו בבוקר, דבר שמעולם לא היה קורה. בימים הטובים, כשהיה בריא, היה תמיד מתעורר ראשון בבית, כבר בחמש בבוקר. יורד למטה, מכין קפה, סוחט מיץ תפוזים, מכין קערת סלט לארוחת בוקר, קורא את שלושת העיתונים היומיים, ואנחנו היינו מתעוררים ויורדים אל המוכן... בימים האחרונים אני חשה בנסיגה די משמעותית בהתנהגות שלו שמתבטאת בעיקר בהשתנה בכל מקום בלתי אפשרי בבית. זה קרה כבר כמה וכמה פעמים ואתמול שוב. הדבר מאוד מכעיס אותי ואתמול אמרתי לו שהוא יהפוך את הבית למקום שלא אוכל לחיות בו ושעליו להשתדל ולזכור ללכת תמיד לשירותים ואם הוא לא זוכר איפה זה, לשאול אותי ואני אקח אותו לשם. אבל כל הדיבורים האלה הם כמו דיבורים אל הקיר. חשבתי שאם אכעס נורא, אולי זה כן יחדור אליו. אבל אני לא יודעת אם זה חדר. הוא הכחיש שהוא עשה מה שעשה, הוא לא הגיב לכעס שלי, כששאלתי אותו אם הוא מבין הוא לא ענה לי, המבט שלו היה מנותק, הרגשתי שאין אל מי לדבר... זה נורא מצער אותי, כי בזמן האחרון הוא באמת היה בסדר גמור, ידע ללכת לחדר השירותים ברוב הפעמים, והיה שקט ורגוע בבית. האמת שגם בסוף השבוע הזה הוא היה שקט ורגוע. ביליתי לצידו את כל השבת. צפינו בסרטים בטלוויזיה. אגב, נתקלנו שוב בסרט שעוסק בבעיית אלצהיימר בשם 'גדעון בעל החלומות', עם צ'רלסטון הסטון (חולה באלצהיימר), קרול אוקונר (ארצ'י בנקר) ועוד שחקנים קשישים שנמצאים בבית אבות וחלקם חולים באלצהיימר, ומצטרף אליהם בחור צעיר בעל פיגור שכלי, שהסתיר מההנהלה שהוא גם חולה בלוקמיה, והצעיר הזה התחבב מאוד על תושבי בית האבות והכניס רוח צעירה ללב האנשים, והאנשים התחילו להביע את רגשותיהם אחד כלפי השני ונוצרו אפילו סיפורי אהבה במקום... ובסופו של דבר הוא נפטר מהמחלה והקשישים במקום שוקעים בצער ובדיכאון... בכל אופן, אני מרגישה שיש צורך להגדיל ליוד את המינון של הריספרדל. הוא מקבל עד עכשיו מינון מאוד נמוך של 0.5 מ"ג ליום ואולי תוספת של עוד 0.1 מ"ג יכולה לאזן אותו יותר טוב. הבעיה היא שהתרופה הזו משפיעה על בעיות התנועה והוא כבר בקושי הולך. מצד שני הדופיקר שהוא לוקח נגד בעיות התנועה גורם לבלבול מוח רב יותר, ובאמת הגדלנו את המינון של הדופיקר מפעמיים ביום רבע כדור לשלוש פעמים ביום רבע כדור. אולי זה באמת מה שגורם לו את הבלבול בקשר לשירותים... אילו רק יכולתי לדעת מה באמת עובר לו בראש... אז שיהיה לכל החולים ולכל המטפלים ולכל בני המשפחות ולכל חברי הפורום יום עגול. לא לשכוח לשתות הרבה ולהזכיר לחולים לשתות כי כל השבוע הולך להיות חם מאוד. בוקר טוב ישראל!
