בוקר טוב פורום - יום א' שבוע טוב

נילי41

New member
../images/Emo20.gifבוקר טוב פורום - יום א' שבוע טוב

לילה ממש שקט עבר על כוחותינו. יוד ישן כל הלילה רצוף. משמונה בערב ועד שש בבוקר. הוא לא התעורר אפילו פעם אחת...הללויה! אני, לעומת זאת, שהלכתי לישון בחצות, ישנתי כמו תינוק, כלומר התעוררתי ב-02:30 וב-05:00, כל שעתיים וחצי, מתוך הרגל כנראה... בכל אופן, זה אירוע ראוי לציון. הוא עשה את זה פעם קודמת לפני כ-10 ימים ביום ההולדת שלי ואז אמרתי שזו מתנת יום הולדת נהדרת. אז גם היום קיבלתי ממנו 'מתנה'. נקווה שזה יימשך ככה, למרות שאני די סקפטית... עברנו סוף שבוע ארוך וקשה. הישיבה בבית באפס מעשה די קשה לשנינו. יוד לא מוכן לעשות שום פעילות בבית. בבוקר הוא נמנם די הרבה מול הטלוויזיה. את הארוחות הוא לא מפספס בשום אופן, אחה"צ היה עירני למדי אך התחיל לדעוך ולכבות אחרי ארוחת הערב שמתקיימת אצלנו ב18:30. בשמונה בערב הוא כבר היה במיטה. שבוע חדש לפנינו. מחר יש לנו ביקורת במרפאת הזיכרון בתל-השומר. מעניין מאוד מה תהיה תוצאת הבדיקה הזו כי לדעתי יוד ירד מאוד בחצי שנה האחרונה מאז הבדיקה הקודמת... גם מבחינה פיזית הוא מתקשה מאוד בהליכה וכמובן שמהבחינה המנטלית, חבל על הזמן... אז שיהיה שבוע טוב לכל החולים ולכל המטפלים ולכל חברי הפורום ולכל בני המשפחות, ויום עגול לכ-ו-ל-ם. בוקר טוב ישראל!
 
../images/Emo24.gifנילי היקרה שבוע טוב,נתגעגע אליך מחר

מחר יש לנו מפגש בקניון ואת לא תהי שם,מאחלת לך וליוד הרבה בריאות ורפואה שלימה,
 

נילי41

New member
../images/Emo20.gif אריאלה יקירתי

גם אני אתגעגע אליכן מחר. אחשוב עליכן במפגש. לצערי ימי הביקורת במרפאה בתה"ש הם רק ימי שני ולצערי זה נפל על השבוע של המפגש שלנו. אין ברירה. אני בטוחה שתבלו יפה גם בלעדי. אהיה איתך בקשר ונדבר. מסרי ד"ש חם ממני לכל ה'בנות'. שולחת לכן חיבוקים ונשיקות
 

hregev

New member
../images/Emo141.gif נילי יקירתי !

שיהיה לכם בהצלחה במרפאת הזיכרון מחר, נהיה בקשר כדי לשמוע מה קורה וכמובן שנקוה לטוב וחששותיך יתבדו. חבל שלא נתראה מחר כי יש על מה לדבר. היום היה לי קשר טלפוני עם טובה והיה נחמד להכיר עוד אשה נחמדה. אצלינו הענינים נמשכים אם לטוב ואם לרע, פשוט קשה לי, אתמול היתה אפיזודה מביכה, הוא אמר לי שאינו זוכר את שם המשפחה שלנו,הופתעתי מאד כמובן שעזרתי לו אבל זה העכיר לי את כל היום כי קשה לקבל דבר כזה, בפרט שיש לו עוד הרבה רגעי צלילות. בזמן האחרון הוא הפסיק את ההליכה גם בגלל החום ובעיקר בגלל שאין לו כח והוא מרגיש חולשה. אבל עכשיו מאד משעמם לו והוא הולך לשכב כמה פעמים ביום, אבל הוא הרבה יותר מבולבל וקשה לו לדבר, חסרות לו המון מילים והגמגום גובר, נקוה להשתמע בקרוב ולהתראות חני
 

נילי41

New member
../images/Emo20.gif ../images/Emo51.gif חני יקירתי

אני מתגעגעת אליכן כבר ומצטערת שלא אוכל להשתתף במפגש היום. מצער מאוד לשמוע על ההתדרדרות של בעלך. תראי, יש רגעים יותר טובים ואז הוא זוכר יותר דברים אבל יש גם הרבה נפילות. זה משתנה כל הזמן. בכל אופן, חבל שהוא לא מבקר במרכז יום, הגרויים שם הרבה יותר גדולים מאשר בבית. לדעתי, ללכת לישון בשעות היום זה לא ממש פיתרון טוב. כדאי לך לעשות איתו ניסיון נוסף במרכז היום. את צריכה להתעלם מהסירוב שלו. הוא תמיד יסרב לכל הצעה שתציעי לו. את צריכה פשוט להעמיד אותו בפני עובדה. אולי כדאי שאחד מהאחים שלו יצטרף איתו ליום או יומיים, עד שהוא יתרגל למקום. אפשר להתחיל מפעמיים בשבוע ואם הוא יסכים, להעלות את מספר הימים. את תראי שזה יקל עליך מאוד וגם יעשה לו טוב... אני אהיה איתך בקשר בהמשך... ד"ש וחיבוקים לכל הבנות במפגש היום
 
../images/Emo23.gifחני, ליבי אליך אך אין מה לעשות זאת המחלה

כל יום מופיע דבר חדש מה הוא לא יכול לעשות תאי המוח מתנוונים וזהו תהליך קשה לו ולך או לנו כולנו באותה סירה, צריך לנשום עמוק ולעבור הלאה לראות את ההמשך ועוד מה יש עוד לעזור לו, רק מנחמת התפילה לבורא העולם שיקל איתנו ואת העומס הריגשי אבל יש שכר לפעולתך הברוכה, ה' משלם לכל אחד על מצוותיו, בשורות טובות
 

frust

New member
נילי

צרי איתי קשר בבקשה 8889* אירית עמותת אלצהיימר
 

ענתי44

New member
שבוע טוב נילי וכל הפורום../images/Emo24.gif

לילה לא שקט היה אצלנו. זה היה דווקא אחרי סוף שבוע נפלא, אחד הימים הטובים ביותר שהיו לי. היינו אמא, אהובי ואני. אמא התרגשה כששמעה את הקידוש. אולי זה מזכיר לה את בית סבתא שלה.החלטתי לכבוש את המצדה, הווה אומר, להכין בעצמי את הדגים והחמין. זהו קטע קשה אצלי והחלטתי שמוכרחים לנסות. יצא דיי טוב, למעט שהיה חסר קצת מלח. אכלנו, ושרנו והיה נעים. אבל אתמול בערב היא חטפה קריזה. צעקה והיה מאוד לא נחמד. משבע בערב דרשה למיטה ( אחרי מנוחת צהריים טובה) כשנכנעתי לבסוף בעשר היא שכבה שעות ולא נרדמה. רק אחרי שלוש בלילה סוף סוף נרדמה. ובבוקר קמה מוקדם. ועד עכשיו מסרבת ללכת לנוח. ביום רביעי אנחנו הולכות ליום נסיון במרכז יום החדש ואני מתפללת שאמא תאהב. כי ברור מאוד שהיא זקוקה לפעילות ולבדר יום במרכז יום. החששות שלי שאאלץ להכניס אותה לשם מהיום למחר ובלי הדרגה, ירדו, כי גם אם אקבל את העבודה בסופר, הסופר עדיין לא נפתח, ככה שאוכל להכניס אותה ולהיות איתה למרכז יום בהדרגה. כל כך חיכיתי לראיון הזה. ממש ציפיתי לו, וכגודל הציפיות גודל מפח הנפש שלי. עדיין לא יודעת אם התקבלתי, אני כל כך מקווה שכן, אבל התחושה שהיתה לי בראיון היתה לא נעימה. וחבל. יש בי כל כך הרבה מה לתרום בכל מקום עבודה שאהיה בו.
 

נילי41

New member
../images/Emo20.gif ענתי יקירתי

כל כך מצער אותי לשמוע על הלילה הקשה שעבר עליכם. מי כמוני מבינה לליבך. הבה נקווה שזה היה חד-פעמי. אני מקווה כמוך שהפעילות במרכז היום תעשה לה רק טוב. היא לא תהיה מתוסכלת כל כך, יהיו לה גרויים חדשים, חברה ועניין. מה בקשר לראיון העבודה, עוד אין לך תשובה? אם זו רק ההרגשה שלך שלא נעימה, אז אל תתייאשי. זה היה בסך הכל ראיון עבודה לעבודת סדרנות, לא צריך BA לשם כך, נראה לי שכל אחת יכולה להתקבל. האם זה דרך חברת כוח אדם או דרך הסופרמרקט? אני מקווה שהתשובה החיובית תגיע במהירה ושאת תתחילי לצאת מהבית ליום עבודה וזה ייתן לך סיפוק והרגשה טובה. מה שלא יהיה יקירתי, אני מאחלת לך המון בהצלחה, ואם לא הפעם, אז אולי בפעם הבאה. מאחלת לך ולאמך היקרה יום עגול ושבוע טוב. קבלי חיבוק
 

ענתי44

New member
תודה לכולכן../images/Emo140.gif

כל כך חיכיתי לראיון. חשבתי שאם זה דרך הלישכה זה יהיה אחרת.התלבשתי כמו שצריך, הדפסתי קורות חיים ופרוייקט שאני גאה עליו, שמעיד על יכולתי כעובדת. כשהגעתי חמד דקות לפני הזמן שנקבע קיבלתי מספר 53. חיכיתי לתורי ואז כשנכנסתי והם שאלו על הנסיון שלי בסידור מדפים בסופר עניתי שאני באה מרקע תעסוקתי אחר. רציתי להוסעף שאני לומדת מהר וחרוצה אבל הם כבר ישר הכניסו אותי לעוד מגירה של תיוקים. בנוסף למגירה של " זקנה" למגירת " עודף כישורים" והחמור מכל למגרת " מובטלת כרונית שלא מחפשת עבודה" כי כשאמרתי את המקצוע שלי ישר הם הרימו גבה ושאלו מה אני עושה במיונים למסדרת מדף, ואז ספק שאלו ספק פסקו, " את פה כי את חייבת כי שלחו אותך הלישכה" כמובן שעניתי את האמת שאני רוצה לעבוד. נשאלתי אם אני לא רוצה לעסוק במקצוע שלי. שוב עניתי בכנות שכן אך אני מודעת לזה שאין עבודה בזה ושאני רוצה לעבוד. שחשוב לי לעבוד. בקיצור הם הפסיקו את הראיון. ויודיעו לי. אני עדיין מקווה שבסופו של דבר הכנות שלי והרצון לעבוד חילחלו מתחת לשיריון האדישות. אמאעוברת ימים לא קלים, אבל יהיה בסדר. אנחנו נתגבר. וכשיהיה לה מרכז היום אני מאמינה שישתפר, לפחות זמנית. תודה מכל הלב לכולן שכל כך מחזקים אותי.
 
../images/Emo24.gifענתי אין יאוש כלל אם חלילה לא תתקבלי

המשיכי לחפש והכל לטובה, בהצלחה
 
ענתי בהצלחה בעבודה ובהצלחה

למרכז יום לאמא, אני תפילה שתתקבלי לעבודה ותהי מאושרת שיהיה לך המון כח ובריאות ל2 העבודות גם לאמא וגם לעצמך.בשורות טובות
 
למעלה