בוקר טוב פורום - יום ב'

נילי41

New member
../images/Emo20.gif בוקר טוב פורום - יום ב'../images/Emo186.gif

עברנו לילה לא שקט כשבסופו של דבר נאלצתי לתת גם כדור שינה. קמנו ב-06:30 כרגיל ואנחנו ערוכים ומוכנים לקראת ההסעה. היום 1.1.2007 שנה חדשה ונקווה שתהייה גם טובה.
בשבילי זה גם יום עצוב, כי זה יום החתונה ה-33 שלנו (בשביל שנינו זה פרק ב') ובעלי המסכן כמובן שלא זוכר וכלל לא יודע שאנחנו נשואים, כלומר שאני בעצם אשתו. אני לא יודעת מה הוא חושב שאני, אבל לא יודע שאני אשתו. אתמול ניסיתי לספר לו שהיום יש לנו יום חתונה והוא שאל "מה אנחנו התחתנו?", זה צובט את ליבי. אתמול בערב הוא שוב ביקש "הביתה" כשהבת שלו היתה אצלנו, אז היא אמרה לו שזה הבית שלו ושאין לאן ללכת והוא אמר, "נו טוב, אם את אומרת...". ניסיתי גם לעניין אותו באלבומים כמו שהציעו פה והוא לא תמיד זיהה את הנפשות הפועלות. על תמונה שלו ושל אחיותיו עם ההורים הוא זיהה את אביו (שנפטר כשהוא היה צעיר) ועל אמו אמר שזו אשתו של אביו. בקיצור, מה אני אגיד לכם, עצוב, עצוב, עצוב...
 

zs1957

New member
בוקר טוב נילי יקירתי

מזל טוב ליום הנישואין ה-333 שלכם.מאד עצוב שבעלך אינו זוכר שאת אשתו ואינו זוכר שהוא נמצא בביתו. מתוקה שלי, זה חלק מהמחלה, אמי בשלב הרבה יותר מתקדם מזה . אני זוכרת שלפני כמה שנים היא לא זיהתה את אבי בתמונה ואמרה שהיא לא מכירה את האיש הזה. אמרנו לה אמא זה בעלך והיא שאלה מה באמת? תתנחמי בזה שיכולת הדיבור עדיין נותרה לו והוא מתקשר עמכם גם כאשר הוא לא זוכר הרבה דברים. אמי כבר לא מדברת, לא מזההה. התקשורת היא בעיניים ובשפת הגוף בלבד. כל נסיגה כזאת עושה לנו שחור בלב. יש לזכור שהוא חולה ויש שלבים במחלה שהולכים כל הזמן אחורה. מצטרת עם נשמעתי כה פסימית אך אלה העובדות במציאות. מזל שיש לנו את הפורום הנפלא הזה לחלוק את החוויות העצובות והמשמחות. תצאי עם חברה לארוחת בוקר בבית קפה זה יעשה לך טוב. מאחלת לך שהשמחה תשרור בביתך עם כל הכאב. יום נעים כל טוב, זהבה שחם
 

נילי41

New member
../images/Emo20.gif תודה זהבה

כמובן שאני מבינה שזהו שלב מתקדם במחלה. כבר לפני שנה וגם לפני כן הוא לא זכר, אבל הפעם הוא ממש אדיש לזה ולא מבין בכלל את משמעות הדבר. תודה על דבריך החביבים. יום טוב לכולם
 
../images/Emo65.gif../images/Emo141.gif../images/Emo212.gifמזל טוב../images/Emo24.gif ל

נילי, ליום הנשואין. לא חשוב שהוא לא יודע כך רצה הגורל אך תשמחי במה שיש השמחה היא הבריאות לנפש ולגוף נכון שזה קשה וקשה מאוד, אך מצווה גדולה גדולה להיות בשמחה, כשיבוא מהמועדון תפתחי לו שירים שאהב בצעירותו אפילו מהאינטרנט. תשבו על כוס קפה ועוגה ואחר כך תרקדי איתו כמו שהוא רקד במועדון שכתבת לנו בפורום. יהיה ממש נפלא הלוא כן? תעשי השתדלות וה' יעזור
 
למעלה